לדלג לתוכן

ג'ון קלארק (פיזיקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון קלארק
John Clarke
לידה 10 בפברואר 1942 (בן 83)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט בריאן פיפארד עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטור לפילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ג'ון מרטיניס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים
  • עמית באגודה האמריקאית לקידום המדע
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • Joseph F. Keithley Award For Advances in Measurement Science (1998)
  • פרס קומסטוק בפיזיקה (1999)
  • מדליית יוז (2004)
  • פרס על שם פריץ לונדון (1987)
  • עמית החברה המלכותית
  • פרס נובל לפיזיקה (2025) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון קלארק (באנגלית: John Clarke, נולד ב-10 בפברואר 1942) הוא פיזיקאי בריטי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

בשנות ה-80 הוביל צוות מחקר, שכלל את ג'ון מרטיניס ומישל דבורה.[1] תגליותיהם בתופעות קוונטיות מקרוסקופיות במוליכות-על זיכו אותם פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025.[1]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון קלארק נולד ב-10 בפברואר 1942 בקיימברידג'.[2][3] הוא למד בבית הספר פרס, לפני שהחל לימודי מדעי הטבע במכללת כרייסט של אוניברסיטת קיימברידג'.[4] הוא סיים תואר ראשון בפיזיקה בשנת 1964, ולאחר מכן למד לתואר דוקטור בפיזיקה במעבדת מונד של החברה המלכותית באוניברסיטת קיימברידג'.[5]

בשנת 1965 היה לאחד הסטודנטים הראשונים שהצטרפו למכללת דרווין החדשה בקיימברידג', והיה הנשיא הראשון של אגודת הסטודנטים של המכללה.[6] במהלך עבודת הדוקטורט שלו (בפיקוחו של בריאן פיפארד) קלארק פיתח מד מתח רגיש מאוד, אותו כינה מאוחר יותר SLUG, עבור "Superconducting Low-Inductance Indulatory Galvanometer".[4][5] הוא סיים את הלימודים לתואר דוקטור ב-1968.[5]

לאחר סיום לימודיו לתואר דוקטור, קלארק קיבל משרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ולאחר מכן עבד בברקלי לאורך כל הקריירה האקדמית שלו, כמרצה בכיר (1969), פרופסור חבר (1971) וכפרופסור מן המניין לפיזיקה (1973-2010).[7]

הקשר של קלארק עם אוניברסיטת קיימברידג' נמשך גם לאחר שעבר לארצות הברית.[7] בשנת 1972 נבחר לעמית במכללת כרייסט; בשנת 1989 היה עמית אורח בקלר הול, קיימברידג', ובשנת 1998 נבחר לעמית לוואי במכללת צ'רצ'יל, קיימברידג'.[7] קיבל תואר ScD[דרושה הבהרה] מאוניברסיטת קיימברידג' בשנת 2003.[7] הוא נבחר לעמית כבוד במכללת כרייסט בשנת 1997, ובמכללת דרווין בשנת 2023.[7]

מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרו מתמקד במוליכות-על ובאלקטרוניקה מוליכת-על, ובפרט בפיתוח ויישום של התקני הפרעה קוונטית מוליכי-על (סקוויד), שהם גלאים רגישים במיוחד של שטף מגנטי.[8]

בשנת 1985, קלארק יחד עם ג'ון מ. מרטיניס, תלמיד לתואר דוקטור שלו, ומישל דבורה, פוסט-דוקטורנט באותה תקופה, הדגימו את ההתנהגות הקוונטית של אפקט ג'וזפסון.[1][9] עבודה זו הפכה מאוחר יותר לבסיס לחישוב קוונטי מוליך-על.[9]

הוא גם עבד על יישום של סקווידים שתצורתם מוגדרת כמגברים מוגבלי רעש קוונטי כדי לחפש את האקסיון, מרכיב אפשרי של חומר אפל.[8]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלארק נבחר לעמית בחברה המלכותית בשנת 1986.[8] הוא זכה בפרס ג'וזף פ. קית'לי להתקדמות במדעי המדידה בשנת 1998. פרס קומסטוק לפיזיקה בשנת 1999[10], מדליית יוז[8] ופרס הזיכרון ע"ש אולי ו. לונאסמה בשנת 2004.[11] הוא נבחר לחבר זר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית במאי 2012.[12] הוא נבחר לחבר החברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 2017.[13]

בשנת 2021 פרס מיסיוס קוונטום הוענק במשותף לקלארק, מישל דבורה ויאסונובו נקמורה.[14]

קלארק, דבורה וג'ון מ. מרטיניס זכו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2025 על גילוי מנהור קוונטי-מכני מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי.[15]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון קלארק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 "AIP Congratulates 2025 Nobel Prize Winners in Physics – AIP.ORG". AIP (באנגלית). 2025-10-07. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2025. נבדק ב-2025-10-07. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "John Clarke". nobelprize.org. 7 באוקטובר 2025. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2025. נבדק ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Clarke, John, 1942-". AIP. נבדק ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Cambridge Celebrates Its 126th Nobel Laureate as Alumnus John Clarke Wins 2025 Physics Prize". Times Now. 7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 "John Clarke (E) | UC Berkeley Physics". אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "John Clarke: DCSA President 1966-67". darwin.cam.ac.uk. נבדק ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 5 "Professor John Clarke FRS". christs.cam.ac.uk. נבדק ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 "John Clarke". Royal Society. 7 באוקטובר 2025. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2025. נבדק ב-15 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Hassinger, Sebastian (2024-09-11). The New Quantum Era (באנגלית). "O'Reilly Media, Inc.". ISBN 978-1-0981-4938-3.
  10. ^ "Comstock Prize in Physics". National Academy of Sciences. אורכב מ-המקור ב-29 בדצמבר 2010. נבדק ב-13 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Olli V. Lounasmaa Memorial Prize". Aalto University (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2025-01-23. נבדק ב-2025-10-07.
  12. ^ "National Academy of Sciences Members and Foreign Associates Elected". National Academy of Sciences. 1 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "American Philosophical Society: Newly Elected – April 2017". אורכב מ-המקור ב-2017-09-15. נבדק ב-2017-06-13.
  14. ^ "John Clarke Is A Co-Recipient Of The Micius Quantum Prize | Physics". physics.berkeley.edu. נבדק ב-2025-10-07.
  15. ^ Nobel Prize (2025-09-15). Announcement of the 2025 Nobel Prize in Physics. נבדק ב-2025-10-07.


זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925 רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950 פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975 קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000 ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שאל (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) • ג'ון קלארק, ג'ון מרטיניס, מישל דבורה (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ון_קלארק_(פיזיקאי)&oldid=42047970"