ג'ון קלייטון (בסיסט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון קלייטון
John Clayton
קלייטון, 2014
קלייטון, 2014
לידה 20 באוגוסט 1952 (בן 69)
ונציה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה John Lee Clayton Jr.
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר למוזיקה USC תורנטון, Venice High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה בס, קונטרבס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ArtistShare עריכת הנתון בוויקינתונים
www.johnclaytonjazz.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון לי קלייטון ג'וניוראנגלית: John Lee Clayton Jr.; נולד ב-20 באוגוסט 1952) הוא מוזיקאי ג'אז, נגן קונטרבס קלאסי, מעבד ומלחין אמריקאי.

הוא אחיו של הסקסופוניסט ג'ף קלייטון, איתו הקים את "האחים קלייטון" ותזמורת הג'אז של קלייטון – המילטון עם ג'ף המילטון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלייטון עם הטרומבוניסט ג'יגס ויגם בשנת 1989

קלייטון החל ללמוד קונטרבס בגיל 16 אצל ריי בראון. שלוש שנים אחר כך היה בסיסט בסדרת הטלוויזיה "דור המנסיני" של הנרי מנסיני. בשנת 1975 סיים את לימודיו באוניברסיטת אינדיאנה.

הוא יצא לסיבוב הופעות עם שלישיית מונטי אלכסנדר ותזמורת קאונט בייסי ולאחר מכן קיבל את תפקיד נגן הבס הראשי בתזמורת הפילהרמונית של אמסטרדם. לאחר חמש שנים חזר לארצות הברית להפסקה מהז'אנר הקלאסי והקים את תזמורת הג'אז של קלייטון-המילטון יחד עם אחיו, הסקסופוניסט ג'ף קלייטון, והמתופף ג'ף המילטון. הוא הופיע עם אחיו בצמד "האחים קלייטון" עם מוזיקאים שונים, בהם ביל קנליף וטרל סטאפורד.

הוא שימש כמנהל אמנותי בפסטיבל הג'אז של ליונל המפטון, בפסטיבל הג'אז של סרסוטה, במסיבת הג'אז של סנטה פה, בסדנת הקיץ של ג'אז פורט טאונסנד, בג'אז בסנטרום[1] ובסדנת הג'אז של וייל. בין השנים 1999–2001 היה המנהל האמנותי של ג'אז בתוכנית התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס בהוליווד בול. הוא ניהל את להקת הג'אז של אלסקה. הוא לימד בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת דרום קליפורניה בת'ורנטון וכיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לבסיסטים.

הוא הלחין ועיבד עבור תזמורת קאונט בייסי, דיאנה קרול, ויטני יוסטון, כרמן מקריי, ננסי וילסון, ג'ו ויליאמס, ארנסטין אנדרסון, קווינסי ג'ונס, די די ברידג'ווטר, נטלי קול, טיל ברונר ועוד.

בשנת 2006 הגיע בנו ג'רלד קלייטון למקום השני בתחרות הבינלאומית לפסנתר הג'אז על שם תלוניוס מונק.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 זכה קלייטון בפרס גראמי על עיבוד אינסטרומנטלי המלווה לשיר "I'm Gonna Live Till I Die" של קווין לטיפה. בדצמבר 2009 היה האלבום "אח לאח" מאת האחים קלייטון מועמד לגראמי בקטגוריית "האלבום האינסטרומנטלי הטוב ביותר לג'אז".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמנהיג או כמנהיג משותף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם האחים קלייטון

  • 1991 The Music
  • 1997 Expressions
  • 2000 Siblingity
  • 2005 Back in the Swing of Things
  • 2008 Brother to Brother

עם תזמורת הג'אז של קלייטון-המילטון

  • 1990 Groove Shop
  • 1991 Heart and Soul
  • 1995 Absolutely!
  • 1999 Explosive! with Milt Jackson
  • 2000 Shout Me Out!
  • 2005 Live at MCG
  • 2009 Charles Aznavour & The Clayton-Hamilton Jazz Orchestra
  • 2011 Sundays in New York with Trijntje Oosterhuis

כאורח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מונטי אלכסנדר

  • 1976 Live! Montreux
  • 1983 Reunion in Europe
  • 1983 The Duke Ellington Songbook
  • 1985 The River Monty
  • 1986 Li'l Darlin

עם מילט ג'קסון

  • 1977 Soul Fusion
  • 1993 Reverence and Compassion
  • 1988 Bebop
  • 1994 The Prophet Speaks

עם דיאנה קרול

עם אחרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Artistic Director John Clayton". centrum.org. נבדק ב-23 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "John Clayton | Credits | AllMusic". AllMusic. נבדק ב-23 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)