לדלג לתוכן

ג'ון קנת גלבריית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון קנת גלבריית
John Kenneth Galbraith
לידה 15 באוקטובר 1908
Iona Station, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באפריל 2006 (בגיל 97)
קיימברידג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה, ספרות עיון, creative and professional writing, דיפלומטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט George M. Peterson עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Peter Dorner, Gustav Fritz Papanek, Ayers Brinser עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1955)
  • פרס לאונטיף (2000)
  • אגדה חיה של ספריית הקונגרס
  • פרס ליסנקו (1994)
  • מדליית הזהב של לומונוסוב (1993)
  • אזרחות כבוד
  • הומניסט השנה (1985)
  • פדמה באושן
  • קצין במסדר קנדה
  • מדליית החירות הנשיאותית
  • Padma Vibhushan in literature & education
  • פרס ארבעת החירוית - חירות מרצון
  • עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קתרין גלבריית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פיטר ו. גלבריית, ג'יימס ק. גלבריית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון קנת גלְבּרָיִיתאנגלית: John Kenneth Galbraith;‏ 15 באוקטובר 190829 באפריל 2006) היה כלכלן קנדי-אמריקאי מהאסכולה הפוסט-קיינסיאנית. גלבריית לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות. כתב עשרות ספרים בנושאי כלכלה וחברה, ואלפי מאמרים. נשא בכמה תפקידי כלכלן בשירות השלטון האמריקאי, ובמשרת שגריר ארצות הברית בהודו. זוכה מדליית החירות (1945) ומדליית החירות הנשיאותית.

גלבריית היה כותב פורה וכתב 48 ספרים ולמעלה מ-1000 מאמרים בנושאים שונים. הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים. עבודתו המפורסמת ביותר הייתה אולי טרילוגיית הספרים שלו על כלכלה: קפיטליזם אמריקני (אנ') (1952), חברת השפע (אנ') (1958), ו-המדינה התעשייתית החדשה (אנ') (1967).

גלבריית היה גם מעורב בפוליטיקה והוא שירת בממשלים של רוזוולט, טרומן, וקנדי, בין יתר התפקידים הוא שירת כשגריר ארצות הברית בהודו בתקופתו של קנדי. לגלבריית הייתה השפעה על המפלגה הדמוקרטית והוא שירת כאחד מיועציו המרכזיים של הנשיא ג'ון קנדי וכתב את המתווה לתוכנית "Great Society" של הנשיא ג'ונסון, שלמדיניותו בוייטנאם הוא התנגד לאחר מכן. קיבל את מדליית החירות (1945) מהנשיא טרומן ב-1946 ואת מדליית החירות הנשיאותית מביל קלינטון ב-2000.

גלבריית כתב גם שלשה רומנים, אחד מהם - "Tenured Professor" בו לגלג על הפרופסורים בחוג לכלכלה בהרווארד, שם לימד במשך שנים רבות.

גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים.

גלבריית היה שותף לביקורת של תורסטן ובלן על תרבות הצריכה לפיה תעשיית הפרסום גורמת לאנשים לצרוך מוצרים שאין להם בהם כל צורך. בספרו האחרון "The Economics of Innocent Fraud" שאותו כתב בגיל 95, גלבריית המשיך לתקוף את הנחות היסוד של הכלכלנים, את היכולת של השוק הכלכלי לפעול באופן חופשי, את הנחות הכלכלה המוניטרית ואת התנהגותם של גופי השליטה של התאגידים הגדולים.

גלבריית היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, וקרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם - "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".

גלבריית האמין בממשלה עולמית אחת ועזר לקלאוס שוואב להקים את הפורום הכלכלי העולמי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]