ג'ון קראנק (פיזיקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון קראנק
John Crank
John Crank.png
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בפברואר 1916
הינדלי, לנקשייר, אנגליה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 3 באוקטובר 2006 (בגיל 90)
רואיסליפ, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פיזיקאי מתמטי
מקום לימודים אוניברסיטת מנצ'סטר
מנחה לדוקטורט ויליאם לורנס בראג
מוסדות קולג' ברונל
תרומות עיקריות
פיתוח שיטות לפתרון משוואות דיפרנציאליות חלקיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון קראנקאנגלית: John Crank;‏ 6 בפברואר 19163 באוקטובר 2006) היה פיזיקאי מתמטי בריטי הידוע בזכות עבודותיו על פתרון נומרי של משוואות דיפרנציאליות חלקיות. מפתח שיטת קראנק-ניקולסון בשיתוף עם פיליס ניקולסון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראנק נולד בהינדלי שבמחוז לנקשייר. אביו היה מסגר.

בשנת 1934 החל את לימודיו לתואר ראשון ושני באוניברסיטת מנצ'סטר, והשלים אותם בשנת 1938, בהנחיית ויליאם לורנס בראג ודאגלס הרטרי. במהלך מלחמת העולם השנייה עסק בבליסטיקה, ובשנים 19451957 היה לפיזיקאי מתמטי במעבדת המחקר היסודית קורטולדס (Courtaulds). במהלך תקופה זו (בשנת 1953) קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת מנצ'סטר.

בשנת 1957 מונה לראש המחלקה למתמטיקה בקולג' ברונל באקטון. הוא שימש במשך שתי כהונות כסגן המנהל של ברונל בטרם פרישתו לגמלאות בשנת 1981, אז הוענק לו תואר פרופסור אמריטוס.

עיקר עבודתו היה בפתרון נומרי של משוואות דיפרנציאליות חלקיות ובפרט, הפתרון של בעיות הולכת חום (שהן משוואות דיפרנציאליות חלקיות במרחב ובזמן).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראנק היה נשוי לג'ואן במשך 63 שנה, עד לפטירתה בשנת 2005. הם היו הורים לשניים.

מעבר לעיסוקו המדעי, קראנק היה חובב מושבע של גינון ואף ייסד, לרגל יציאתו לגמלאות, את "גן ג'ון קראנק" בקולג' ברונל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • J Crank, Free and moving boundary problems (Oxford, 1987).
  • J Crank, Mathematics and industry (Oxford, 1962).
  • J Crank, The mathematics of diffusion (Oxford, 1956).
  • J Crank, The Differential Analyser (London, 1947).
  • J Crank and P Nicolson. A practical method for numerical evaluation of solutions of partial differential equations of the heat-conduction type, Proc. Cambridge Philos. Soc. 43 (1947). 50-67. [Re-published in: John Crank 80th birthday special issue Adv. Comput. Math. 6 (1997) 207-226]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]