ג'ונגננהאי

ג'ונגננהאי
中南海
מידע כללי
סוג	מעון רשמי
שימוש	משכנו של המנהיג העליון של סין
כתובת	174 Chang'an Avenue, Xicheng District, Beijing
מיקום	בייג'ינג
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
הקמה ובנייה
סגנון אדריכלי	אדריכלות סינית
קואורדינטות	39°54′41″N 116°22′50″E / 39.911388888889°N 116.38055555556°E
	(למפת בייג'ינג רגילה) חביי טיינג'ין ג'ונגננהאי

ג'ונגננהאי (בסינית: 中南海, תעתיק: Zhōngnánhǎi) הוא מתחם ממשלתי ומגורים הממוקם בלב העיר בייג'ינג, ממערב לעיר האסורה. המתחם משמש מאז שנת 1949 כמקום מושבו של המנהיג העליון של סין – המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית (כיום שי ג'ינפינג), וכן של בכירים נוספים בשלטון. המתחם כולל אולמות ישיבות, גנים קיסריים, אגמים מלאכותיים, ומבני מגורים ומשרדים. חלקו הצפוני של המתחם משמש את מועצת המדינה (הממשלה), בעוד חלקו הדרומי מאכלס את מטה המפלגה הקומוניסטית.

היסטוריה

התקופה הקיסרית

בימי קדם שימש ג'ונגננהאי מתחם עונג לקיסרי סין. בתקופת שושלת צ'ינג, הקיסרית האלמנה צ'יקסי הפכה אותו למרכז שלטונה הממשי, ואף כלאה בו את אחיינה, הקיסר גואנגשו. היא נפטרה במתחם בשנת 1908.

הרפובליקה ומלחמת האזרחים

לאחר התפטרות הקיסר האחרון ב-1912, קבע הנשיא יואן שיקאי את ג'ונגננהאי כמשכנו. הוא ערך שינויים נרחבים בגנים, שזכו לביקורת מצד מבקרים מערביים בשל טעמם האדריכלי הבעייתי. המבנה הדרומי של המתחם – "מגדל הירח היקר" – עוצב מחדש ככניסה ראשית למתחם הנשיאותי.^[1]

התקופה הקומוניסטית

מאו דזה-דונג

לאחר ניצחון הקומוניסטים במלחמת האזרחים, עבר מאו לגור במתחם ז'ונגננהאי בסוף 1949. תחילה נרתע מהעיר האסורה, אך לבסוף התמקם במתחם גן השפע, ואחר כך עבר לבית סמוך לבריכת השחייה המקורה האהובה עליו. שם פגש דמויות מפתח כגון ניקיטה חרושצ'וב, ואף ניהל שיחות עבודה תוך כדי שחייה. בספרייתו נמצאה אוסף גדול של ספרות סינית קלאסית. ב-1972 פגש שם את הנשיא ניקסון והנרי קיסינג'ר.

מאו ועד שי ג'ינפינג

המנהיגים הבאים, בהם דנג שיאופינג, חו ג'ינטאו ושי ג'ינפינג, ניהלו חלק מפעילותם בז'ונגננהאי, אך חלקם התגוררו מחוץ למתחם – בגבעת ג'ייד ספרינג ("הגינה האחורית"). בשנות ה-70 נערכה בנייה מואצת ובלתי מתואמת של משרדים ומתקנים, שלוו בריסוק מבנים היסטוריים. המבנים בצפון שוכנים לאורך האגם האמצעי ומשמשים את מועצת המדינה, בעוד שבדרום מצוי מטה המפלגה.^[1]

המתחם

האגם המרכזי (Central Sea)

סביב אגם "הים המרכזי" (בסינית: 中海) שוכנים המבנים המרכזיים של מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין. במתחם זה פועלות לשכת ראש הממשלה, לשכות סגני ראש הממשלה והמשרד הכללי של מועצת המדינה. אזור זה, המכונה גם "המחוז הצפוני" (北区), משמש כמוקד קבלת פנים לאורחים רשמיים, מקומיים וזרים.

ארמון הרג'נט (Regent Palace)

ארמון הרג'נט (בסינית: 摄政王府) היה בעבר אחוזה בסגנון סיני מסורתי (סיחֶה-יְוֵּ'אן) שהוקמה עבור הנסיך צ'ון, עוצר הקיסר פויי, בראשית המאה ה-20. לאחר הקמת הרפובליקה הסינית, שימש המבנה את משרד ראש הממשלה ומקום מושב הקבינט. לאחר 1949 שימש האזור את ממשלת הרפובליקה העממית של סין. בשנות ה-70, בעקבות מצב תחזוקתי ירוד, נהרסו חלקים מהמבנה ונבנו מחדש לצורכי מועצת המדינה.

בנייני לשכות ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין וסגניו

לשכת ראש מועצת המדינה

לשכת ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין (בסינית: 总理办公室) נבנתה במהלך שיפוץ נרחב בשנות ה-70. לשכות אלו מוקצות לראש הממשלה ולסגניו המכהנים בלבד, והם נדרשים לעזוב אותן עם סיום כהונתם. המבנה שונה מאחרים באזור בכך שאינו כולל שער קדמי או חצר, אלא רמפת כניסה מקורה.

אולמות הפרחים

אולם הפרחים המערבי (西花厅) היה מעונו של ראש הממשלה הראשון, ג'ואו אנלאי. המבנה כולל שתי חצרות, בהן נערכו פגישות רשמיות ומוקמו מגוריו. רעייתו, דנג יינגצ'או, המשיכה להתגורר בו עד 1990. אולם הפרחים המזרחי (东花厅) הסמוך שימש את סגן ראש הממשלה לי שיאנניין.

חדרי ישיבות

למועצת המדינה שישה חדרי ישיבות ממוספרים. חדרי ישיבות מספר 1 ו-2 ממוקמים בקצה הדרומי של אזור ארמון הרג'נט, משני צדיו של מסדרון באורך של 30 מטרים המשמש לתצוגות מידע. חדר 1 מארח את ישיבות המליאה של מועצת המדינה ואת ישיבות הוועדה הקבועה. חדר 4 משמש למפגשים עם אזרחים ואורחים מיוחדים.

אולם האור הסגול

אולם האור הסגול (בסינית: 紫光阁) הוא מבנה דו-קומתי בצפון-מערב הים המרכזי. מקורו בפלטפורמה צבאית מתקופת שושלת מינג. בתקופת צ'ינג שימש להצגת שלל קרבות ולקבלת משלחות זרות. כיום הוא משמש כאתר מרכזי לפגישות עם דיפלומטים זרים. בצמוד לו נמצא אודיטוריום מועצת המדינה, המשמש לטקסים וישיבות מדיניות.

בריכת השחייה ובית הבריכה

בריכת שחייה מקורה נבנתה ב-1955 ביוזמת רעייתו של מאו דזה-דונג, ג'יאנג צ'ינג. מאו השתמש בה באופן תדיר ואף קיים בה פגישות מדיניות, ובהן גם עם ניקיטה חרושצ'וב. לצדה נבנה "בית הבריכה" – מקום מגוריו של מאו, שבו ניהל ענייני ממשל עד סוף חייו.

מבנים נוספים

בסמוך נמצאים בית ינצ'ינג (延庆楼), אשר נבנה בתקופת ממשלת בֵּייָאנְג, ושימש את הקצין צאו קון. המבנה המקורי נהרס ב-1947. מקדש ואן שאן (万善殿) הבודהיסטי שוכן במזרח הים המרכזי. על אי באגם מצוי ביתן "ענני המים".

מתקני פנאי

במהלך השנים נבנו בשטח המתחם מגרש טניס ובריכת שחייה חיצונית, במטרה לשפר את תנאי האירוח למשלחות זרות.

הים הדרומי (Nanhai, 南海)

אזור "הים הדרומי" של המתחם כולל את לשכת המזכיר הכללי, את משרדי צוות הוועד המרכזי, ואת מקומות המפגש של הפוליטביורו והוועדה המתמדת שלו. האזור מכונה גם "המחוז הדרומי" (南区).

אולם הואיירן

אולם בסגנון סיני דו-קומתי שבו מתקיימים מפגשי הפוליטביורו ומדי פעם גם של הוועדה המתמדת. בעבר שימש כמקום עבודתה היומי של הקיסרית האלמנה צה-שי. לאחר מרד הבוקסרים שימש כמטה של מפקד ברית שמונה המדינות, ונהרס בשריפה. בשנת 1902 נבנה מחדש. מאז 1949 משמש לאירועים פוליטיים, אמנותיים ולמפגשי מרכז המפלגה.

אולם צ'ינג'נג

מקום מושב המזכיר הכללי של המפלגה ומטה המזכירות. כולל חדר ישיבות קטן של הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, חדרי קבלה, משרד אישי למזכיר הכללי ומערכות תקשורת מאובטחות, כולל קו חירום מוצפן לבית הלבן. נבנה במקור על ידי הקיסר קאנגשי, נהרס ונבנה מחדש בשנת 1980.

אולם בנבולנס

מבנה בסגנון מערבי שנבנה במקור על ידי הקיסרית צה-שי. שימש לאירוח דיפלומטים ונשות אצולה. לאחר 1949 שימש כמטה הראשון של הוועדה הצבאית המרכזית, ובהמשך כמטה מזכירות המפלגה. נהרס ב-1964.

ארבעת אולמות הברכה

מתחם היסטורי מהמאה ה-18 ששימש למגורי בכירים במפלגה ובמיוחד בעבודת התעמולה והאידאולוגיה. שימש גם כבית ספר פנימי לחברי המזכירות.

המתחם המערבי

מתחם מגורים ועבודה שנבנה בין השנים 1949–1951. כולל משרדים רבים של לשכת הוועד המרכזי. שימש מקום עבודה לנשיא ליו שאוצ’י, למרשל ג’ו דה ולחברי הנהגת המדינה. חלק מהמבנים נהרסו בשנות ה-2000 ובמקומם נבנו מבנים מודרניים.

גן השפע

מתחם קיסרי לשעבר ששימש את מאו דזה-דונג למגורים ולעבודה. כולל את בית הספר לחומש, את ספריית החרציות (菊香书屋) ואת אולם דיאנשו (颐年堂) שבו נערכו פגישות הפוליטביורו.

ביתן שוקינגיואן (Shuqingyuan Pavilion, 淑清院)

ממוקם בצפון-מזרח המתחם. הוסב ב-1959 למגורי חיילי יחידת האבטחה 8341.

בניין 202

מקלט רעידות אדמה שנבנה ב-1974 מזרחית לאולם הואיירן. שימש את מאו לאחר רעידת האדמה בטאנגשאן ומת בו בשנת 1976. בתקופת מחאות טיאנאנמן ב-1989 התגורר בו לִי פנג.

ארבעת הבתים המערביים

שימשו את המשרתים הקיסריים בתקופת צה-שי, ולאחר 1949 את מנהיגי המפלגה דוגמת דנג שיאופינג, לִי פוּצ’וּן וצ'או זִי-יאנג.

גלריית ואן-דזה

מבנה שנבנה ב-1742 ונקשר למגורי ליו שאוצ’י ולאחר מכן לג’יאנג צ’ינג. נהרס ונבנה מחדש לאחר המהפכה התרבותית.

אי יינגטאי

אי מלאכותי ב"ים הדרומי" שנבנה במאה ה-15. היה מקום כליאה של הקיסר גואנג-שׂוּ בשנת 1898 ומת שם. כיום משמש לאירוח וביקורים רשמיים.

שער שינחואה

שער הכניסה הראשי לז'ונגננהאי. הוקם בשנת 1758 והוסב לשער רשמי על ידי יואן שה-קאי בשנת 1912. כיום מתנוסס עליו הכיתוב "לשרת את העם" בכתב ידו של מאו דזה-דונג.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ונגננהאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Jonathan Chatwin, CNN, The scenic garden that became China’s secretive seat of power, CNN, ‏2024-05-25 (באנגלית)

[:0-1] ¹ ² Jonathan Chatwin, CNN, The scenic garden that became China’s secretive seat of power, CNN, ‏2024-05-25 (באנגלית)

[1]