ג'וני ג'יילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'וני ג'יילס
אין תמונה חופשית
מידע אישי
שם מלא מייקל ג'ון ג'יילס
תאריך לידה 6 בנובמבר 1940 (בן 77)
מקום לידה דבלין שבאירלנד
גובה 1.70 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
19541956
1956 - 1957
סטלה מאריס
מנצ'סטר יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1957 - 1963
1963 - 1975
1975 - 1977
1977 - 1980
1978
סה"כ
מנצ'סטר יונייטד
לידס יונייטד
וסט ברומיץ' אלביון
שמרוק רוברס
פילדפיה פיורי
93 (10)
383 (87)
75 (3)
42 (11)
20 (0)
613 (111)
נבחרת לאומית כשחקן
19591979 נבחרת אירלנד בכדורגל אירלנד 59 (5)
קבוצות כמאמן
19731980
19751977
1977 - 1983
1981 - 1983
19841985
נבחרת אירלנד (מאמן-שחקן)
וסט ברומיץ' אלביון (מאמן-שחקן)
שמרוק רוברס (מאמן-שחקן)
ונקובר וייטקפס
וסט ברומיץ' אלביון
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

מייקל ג'ון "ג'וני" ג'יילסאנגלית: Michael John "Johnny" Giles; נולד ב-6 בנובמבר 1940 בדבלין) הוא כדורגלן ומאמן עבר אירי ששיחק בעמדת הקשר. בשנת 2003 ג'יילס נבחר על ידי התאחדות הכדורגל בארצו לכדורגלן האירי הטוב ביותר בחמישים השנים האחרונות במסגרת פרסי היובל של אופ"א.

לאחר שהחל את הקריירה במנצ'סטר יונייטד, עבר ג'יילס ללידס יונייטד, והיה שותף לאחת מהתקופות המוצלחות בהיסטוריה של המועדון בשנות ה-60 וה-70. משם, המשיך את הקריירה כמאמן-שחקן באנגליה, אירלנד וארצות הברית.

ג'יילס פרש מאימון בשנת 1985, ושנה אחר כך החל לעבוד כפרשן ספורט. כיום, הוא נחשב לאחד מהמובילים בתחום בארצו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יילס נולד בעיר דבלין שבאירלנד, שם רכש את יסודות הכדורגל בעידודו של אביו, כריסטי, שהיה בעברו כדורגלן ומאמן. הוא החל את דרכו בקבוצת הנוער סטלה מאריס המקומית, לפני שנרכש על ידי מנצ'סטר יונייטד האנגליה בשנת 1956, כשהיה בן 16 בלבד, תמורת סכום זעום של עשרה ליש"ט.

ג'יילס החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת כבר בעונת 1959/1960, עוד בטרם מלאו לו 19, וזאת לאחר האסון האווירי במינכן, בו נהרגו שמונה משחקני הקבוצה. באותה עונה רשם עשר הופעות ליגה, וזכה לזימון בכורה לנבחרת אירלנד. ובשלוש העונות הבאות היה לשחקן הרכב קבוע, לצדם של כוכבים כבובי צ'רלטון ודניס לאו. בעונת 1962/1963 זכתה מנצ'סטר בגביע ה-FA לאחר ניצחון 3-1 בגמר על לסטר סיטי. ג'יילס פתח בהרכב הקבוצה למשחק הגמר.

בסיום העונה, ולאחר ארבע עונות בקבוצה הבוגרת של מנצ'סטר, החליט המאמן באזבי להוציא את ג'יילס מהרכב הקבוצה והאיץ את תהליך שחרורו מהקבוצה. ג'יילס נמכר ללידס יונייטד, ששיחקה אז בליגת המשנה, תמורת כ-33 אלף ליש"ט. ג'יילס הפך לשחקן מפתח בקבוצה והתפתח לאחד הקשרים המובילים בכדורגל האנגלי באותה תקופה. כבר בעונת 1963/1964, עונתו הראשונה בלידס, זכתה הקבוצה באליפות ליגת המשנה והעפילה לליגה הראשונה של הפוטבול ליג. בעונתה הראשונה בליגה הבכירה החמיצה לידס במעט את שני התארים המשמעותיים, כשסיימה שנייה בליגה אחרי מנצ'סטר יונייטד בגלל פער שערים בלבד, והפסידה בגמר הגביע לליברפול בתוצאה 2-1 לאחר הארכה (כל שלושת השערים נכבשו בזמן ההארכה).

ג'יילס יצר שיתוף פעולה מוצלח עם שותפו לקישור וקפטן הקבוצה, בילי ברמנר, והמאמן דון ריווי בנה קבוצה חדשה סביב השניים. סגנון המשחק הדומה, החזק, היעיל והיצירתי של השניים הפכו את הקישור של לידס לאחד האיכותיים בליגה, ואת הקבוצה לחברה משמעותית בצמרת הטבלה האנגלית. בעונת 1967/1968 זכה ג'יילס בתארים ראשונים במדי לידס, כשהקבוצה זכתה בגביע הפוטבול ליג לאחר ניצחון 1-0 בגמר על ארסנל, ובגביע ערי הירידים לאחר ניצחון במשחק גמר כפול מול פרנצווארוש. עונה אחר כך זכו ג'יילס ולידס באליפות אנגליה הראשונה בתולדות הקבוצה. ג'יילס היה משחקני המפתח בזכייה, ששברה את השיא דאז במספר הנקודות לעונה, שיא שהחזיק עשר עונות. לידס רשמה מאזן ביתי נקי מהפסדים, ורק שני הפסדים במשך כל העונה. עונה אחר כך שוב היה ג'יילס ממצטייני הקבוצה, שסיימה במקום השני בליגה, הפסידה בגמר הגביע לצ'לסי רק במשחק חוזר, והעפילה עד לחצי גמר גביע אירופה לאלופות, שם נעצרה על ידי סלטיק. ג'יילס כבש באותה עונה 13 שערי ליגה, שיא קריירה אותו שחזר גם עונה אחר כך, בה זכתה הקבוצה בפעם השנייה בגביע ערי הירידים לאחר ניצחון על יובנטוס. את האליפות החמיצה הקבוצה במחזור הנעילה של העונה לארסנל, שהמשיכה לזכייה בדאבל. בעונת 1971/1972 זכה ג'יילס עם לידס בגביע הראשון (והיחיד עד כה) בתולדותיה, כשהקבוצה גברה בגמר 1-0 על ארסנל. בפעם השנייה ברציפות החמיצה הקבוצה את הזכייה באליפות במחזור הנעילה, בו הפסידה לוולברהמפטון וונדררס ואפשרה לדרבי קאונטי לעקוף אותה בצמרת. בעונת 1972/1973 שוב נותרה לידס ללא תארים, לאחר שהפסידה בגמר הגביע לסנדרלנד, ובגמר גביע אירופה למחזיקות גביע למילאן.

פרישתו של ג'ק צ'רלטון ב-1973 הותירה את ג'יילס כשחקן הוותיק ביותר בסגל הקבוצה. באותה שנה החל לשמש כמאמן-שחקן בנבחרת אירלנד, במקביל להופעותיו במדי לידס. בעונת 1973/1974 פתחה לידס עם 29 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד, שהעניקו לה בסופו של דבר תואר אליפות שני בהיסטוריה, ושני בקריירה של ג'יילס. בסיום העונה עזב המאמן ריווי את תפקידו לטובת תפקיד מאמן נבחרת אנגליה, והמליץ לראשי המועדון על ג'יילס, אז בן 34, כיורשו. בצעד מעורר מחלוקת החליטה ההנהלה למנות לתפקיד את בריאן קלאף. אך על פי שהיה מאמן מוצלח ללא עוררין, התבטאויותיו כנגד המועדון בעבר והעובדה כי לא הסתדר עם קודמו בתפקיד, הפכו את ההחלטה למעוררת מחלוקת. שחקני לידס, שתמכו גם הם במינויו של ג'יילס, לא הסתדרו עם המאמן, מה שהוביל לשחרורו מהקבוצה תמורת פיצוי גבוה לאחר 44 ימים בלבד בתפקיד. גם אז התפקיד לא הלך לג'יילס אלא לג'ימי ארמפילד, שהוביל את הקבוצה עד לגמר גביע אירופה לאלופות 1975, הראשון בהיסטוריה של הקבוצה. לידס הפסידה לבאיירן מינכן בתוצאה 2-0. אף על פי שפתח בהרכב לגמר, ג'יילס הוותיק כבר לא היה שחקן בטוח בהרכב, ועם סיום העונה הגיע כמאמן-שחקן לקבוצת וסט ברומיץ' אלביון מליגת המשנה.

קריירה כמאמן-שחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יילס, שהוכיח את יכולותיו כמאמן-שחקן צעיר בנבחרת, הוביל את וסט ברומיץ' לליגה הבכירה כבר בעונת הבכורה שלו, כשהקבוצה סיימה במקום השלישי. הוא הוסיף לאמן ולשחק בקבוצה גם בעונה שלאחר מכן, בה סיימה הקבוצה במקום השביעי. ג'יילס התפטר מתפקידו ב-21 באפריל 1977, לטובת חזרה לארץ הולדתו וקבלת תפקיד שחקן-מאמן בקבוצת שמרוק רוברס. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה הוביל ג'יילס את שמרוק לזכייה בגביע האירי לאחר ניצחון בגמר על סליגו רוברס. במהלך הקיץ עבר בהשאלה לפילדלפיה פיורי מה-NASL ורשם במדיה 20 הופעות, בטרם חזר לשמרוק רוברס. ג'יילס עזב את תפקיד מאמן הנבחרת במרץ 1980, ופרש ממשחק פעיל לאחר שרשם את הופעתו האחרונה כשחקן ב-14 בדצמבר 1980.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יילס נותר בתפקידו כמאמן שמרוק רוברס גם לאחר הפרישה, עד ל-3 בפברואר 1983. החל משנת 1981 ועד לאותה השנה שימש במקביל מאמן ונקובר וייטקפס מה-NASL, ואף זכה לתואר מאמן העונה ב-NASL בשנת 1982.

ג'יילס חזר לתפקיד מאמן וסט ברומיץ' במהלך עונת 1983/1984, והוביל את הקבוצה להישארות בליגה. וסט ברומיץ' החלה בצורה טובה את עונת 1984/1985, ואף הגיעה עד למקום החמישי במהלך חג המולד, אך סיימה את העונה במקום ה-12 בלבד. בעקבות פתיחה חלשה לעונת 1985/1986, התפטר ג'יילס מתפקידו ולא שב לאמן עוד.

נבחרת אירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יילס החל את הקריירה הבינלאומית במדי אירלנד בשנת 1959, כשהיה בן 19 בלבד. באותה תקופה נבחרו שחקני הנבחרת וההרכבים על ידי ועדה, וג'יילס נבחר לראשונה לפתוח בהרכב אירלנד במשחק ידידות מול שוודיה ב-1 בנובמבר 1959 בדבלין. השוודים הובילו 2-0 כבר לאחר 13 דקות, אך בדקה ה-16 כבש ג'יילס את שער הבכורה שלו בנבחרת בדרך למהפך אירי וניצחון 3-2.

ב-10 בנובמבר 1968, במשחק ידידות ביתי מול אוסטריה שבו רשם ג'יילס את הופעתו ה-27 במדי אירלנד, הוא היה לראשונה קפטן הנבחרת. מאז ועד למשחקו האחרון כעשר שנים וחצי אחר כך, הוא ענד את סרט הקפטן ב-29 משחקים.

מאז מונה לתפקיד מאמן-שחקן הנבחרת ב-1973, הצליח ג'יילס להוביל את אירלנד לתוצאות מוצלחות יותר מאשר בעשור הקודם. במוקדמות יורו 1976, בו העניק ג'יילס לליאם בריידי את הופעותיו הראשונות בנבחרת, הייתה אירלנד קרובה להופעה ראשונה בתולדותיה בטורניר הגמר, כשסיימה במקום השני בבית, נקודה בלבד מברית המועצות. במוקדמות מונדיאל 1978 הצליח ג'יילס להוביל את נבחרתו מרחק שתי נקודות מהעפלה, לאחר שנבחרתו רשמה הישג נאה בדמות ניצחון ביתי על צרפת.

ג'יילס רשם את הופעתו האחרונה בנבחרת ב-22 במאי 1979. כעשרה חודשים אחר כך גם סיים את תפקידו כמאמן הנבחרת. הוא הוביל את אירלנד כמאמן במשך שבע שנים, ובעשרים שנות קריירה בינלאומית כשחקן רשם 59 הופעות בינלאומיות, 29 מתוכן כקפטן, וכבש חמישה שערים.

חיים אישיים ולאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יילס נישא בשנת 1966 לאן. לזוג שישה ילדים, ארבעה בנים ושתי בנות. שניים מבניו של ג'יילס שיחקו גם הם כדורגל מקצועני בקבוצת שמרוק רוברס, מייקל (בין 1981 ל-1983) וכריס (בין 1993 ל-1995), והם הדור השלישי של כדורגלנים במשפחה. בנוסף, גיסו של ג'יילס הוא נובי סטיילס, כדורגלן עבר במנצ'סטר יונייטד ואלוף העולם עם אנגליה במונדיאל 1966.

ב-1986, כשנה לאחר פרישתו, החל ג'יילס בקריירה ארוכה כפרשן ספורט נערץ באירלנד. הוא ממובילי הפרשנים בערוץ RTÉ מהשידור הציבורי באירלנד, ובמקביל הוא מפרסם טורים באינטרנט ובעיתון וכן בתחנת רדיו אירית בשם "ניוזטוק".

בשנת 2003 נבחר ג'יילס על ידי התאחדות הכדורגל האירית לכדורגלן האירי הטוב ביותר בחמישים השנים האחרונות, במסגרת פרסי היובל של אופ"א.

בשנת 2006 פורסם הספר "יונייטד המקוללת" (באנגלית: The Damned United), בה מתאר הסופר דייוויד פיס את תקופת 44 הימים של בריאן קלאף כמאמן לידס יונייטד. ב-2009 אף יצא הסרט הנושא את אותו השם, המבוסס על עלילת הספר. ג'יילס מוזכר בספר, ומגולם בסרט על ידי השחקן האירי פיטר מקדונלד. ג'יילס הגיש תביעה כנגד מחבר הספר פיס על לשון הרע, וטען כי הספר מציג אותו כסכסכן ורוקם מזימות. בספר מתוארות שיחות בין ג'יילס לקלאף שלעולם לא התקיימו לטענתו, ואף על פי שהסופר מציין כי הספר בדוי אך מבוסס על סיפור אמיתי, אנשים רבים רואים בו כגרסה הרשמית של האירועים. בנוסף, טען ג'יילס כי אף על פי שלא הסתדר עם קלאף, הוא חשב שהוא אדם אינטליגנט ברמה גבוהה. הצדדים הגיעו לעסקת טיעון בבית משפט בשנת 2008, ובמסגרתה ההוצאה לאור נדרשה להסיר כל תוכן שקרי ופוגעני לפי דעתו של ג'יילס ממהדורות הספר הבאות.

בנובמבר 2010, סמוך יום הולדתו ה-70, פרסם ג'יילס אוטוביוגרפיה בשם "איש הכדורגל" (באנגלית: The Football Man), שלאחר פרסומה הובילה את מצעדי רבי המכר במדינה. בשנת 2011 ייסד ג'יילס את "קרן ג'ון ג'יילס", עמותה ללא כוונת רווח שתפקידה לעזור לילדים ברחבי אירלנד מרקעים שונים על ידי הקמת מתקנים לשיפור הבריאות והכושר. כל ההכנסות מספרו האוטוביוגרפי נתרמו לצורך מימון העמותה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר יונייטד
לידס יונייטד

תארים כשחקן-מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמרוק רוברס

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים באנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1959/1960 מנצ'סטר יונייטד אנגליהאנגליההליגה הראשונה של הפוטבול ליג 10 2
1960/1961 23 2
1961/1962 30 2
1962/1963 30 4
1963/1964 לידס יונייטד אנגליהאנגליההליגה השנייה של הפוטבול ליג 40 7
1964/1965 אנגליהאנגליההליגה הראשונה של הפוטבול ליג 39 7
1965/1966 40 5
1966/1967 29 12
1967/1968 20 7
1968/1969 32 8
1969/1970 32 13
1970/1971 34 13
1971/1972 38 6
1972/1973 33 6
1973/1974 17 2
1974/1975 29 1
1975/1976 וסט ברומיץ' אלביון אנגליהאנגליההליגה השנייה של הפוטבול ליג 38 2
1976/1977 אנגליהאנגליההליגה הראשונה של הפוטבול ליג 37 1
סך הכול באנגליה 551 100

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת אירלנד
שנה הופעות שערים
1959 1 1
1960 3 0
1961 4 1
1962 2 0
1963 3 0
1964 5 1
1965 3 0
1966 4 0
1967 1 0
1968 2 1
1969 2 0
1970 2 0
1971 1 0
1972 1 0
1973 1 0
1974 5 0
1975 4 0
1976 3 0
1977 4 0
1978 5 1
1979 3 0
סה"כ 59 5

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]