ג'ונתן קסטרובייחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ונתן קסטרובייחו
Jonathan Castroviejo
קסטרובייחו, 2018
קסטרובייחו, 2018
לידה 27 באפריל 1987 (בן 34)
גצ'ו, ספרד
גובה 171 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 62 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות נגד השעון
קבוצה נוכחית אינאוס
קבוצות עבר אוסקלטל–אוסקדי (20102011)
מוביסטאר (20122017)
הישגי שיא MaillotEspaña.PNG אליפות ספרד בנגד השעון (2013, 2015, 20172019)
www.jonathancastroviejo.com
מאזן מדליות
מתחרה עבור ספרדספרד  ספרד
אליפות העולם
ארדדוחה 2016נגד השעון
אליפות אירופה
זהבפלימלק 2016נגד השעון
כסףגלאזגו 2018נגד השעון
ייצוג קבוצת מוביסטאר
אליפות העולם
ארדריצ'מונד 2015נגד השעון לקבוצות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ונתן קסטרובייחו ניקולאסספרדית: Jonathan Castroviejo Nicolás; נולד ב-27 באפריל 1987) הוא רוכב אופני כביש ספרדי-בסקי בקבוצת אינאוס. אלוף אירופה (פלימלק 2016), סגן אלוף אירופה (גלאזגו 2018) ומדליסט הארד באליפות העולם (דוחה 2016) בנגד השעון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגצ'ו. בתור חובבן, קסטרובייחו רכב בקבוצת אורבאה–אוראקה בשנים 20082009, בשנת 2009 מניין המרוצים של קסטרובייחו עלה והוא התחרה בעיקר במרוצים עד גיל 23, ואף ניצח באותה שנה קטע בטור דה ל'אווניר, המרוץ היוקרתי ביותר לרוכבים עד גיל זה.

אוסקלטל–אוסקדי (2010–2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטרובייחו על הפודיום של טור דה רומנדי 2011 לבוש בחולצת המוביל הצהובה, לאחר שניצח את קטע הפרולוג במרוץ

ב-2010, הצטרף קסטרובייחו לקבוצת אוסקלטל–אוסקדי הספרדית-בסקית. בשנת 2011 השיג את הניצחון הראשון בקריירה שלו בתור מקצוען, כשניצח את קטע הפרולוג בטור דה רומנדי. לאחר מכן ניצח גם את קטע הפרולוג בוואלטה מדריד וסיים שלישי כללי את המרוץ, כשבאליפות ספרד בנגד השעון סיים שני, 1:01 דקות מלואיס לאון סאנצ'ס.

מוביסטאר (2012–2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 הצטרף קסטרובייחו למוביסטאר. הישגיו הראשונים בעונה היו מקום 11 בוואלטה או אלגארבה ומקום חמישי בוואלטה אה מורסיה. בהמשך העונה סיים שביעי בוואלטה קסטיליה לאון וחמישי בוואלטה מדריד. הוא סיים שוב במקום השני באליפות ספרד בנגד השעון, גם הפעם אחרי לואיס לאון סאנצ'ס, 1:23 דקות ממנו. לאחר מכן נכלל בסגל ספרד לאולימפיאדת לונדון, במקצה נגד השעון סיים קסטרובייחו תשיעי, 2:49 דקות מבראדלי ויגינס, זוכה מדליית הזהב. במקצה הכביש סיים קסטרובייחו במקום ה-26, 16 שניות מאלכסנדר וינוקורוב המנצח. לאחר מכן קסטרובייחו סיים שישי באנקו טור, 58 שניות מלארס בום המנצח. בעקבות תוצאותיו ערך קסטרובייחו את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כאשר נבחר לאחר מכן לוואלטה אספנייה. הוואלטה נפתחה עם קטע נגד השעון לקבוצות, וקבוצת מוביסטאר ניצחה את הקטע, כשקסטרוייחו חוצה ראשון את קו הסיום והופך להיות מוביל המרוץ, בעקבות כך לבש את החולצה האדומה של מוביל המרוץ בקטע השני, שהיה מישורי וג'ון דגנקולב ניצח בו. בקטע השלישי איבד קסטרוייחו את ההובלה לאלחנדרו ולוורדה, בן קבוצתו, שגם ניצח את השלב לאחר שקסטרובייחו סיים אותו במקום ה-47, 1:52 דקות מולוורדה. בהמשך הוואלטה שימש כפועל של ולוורדה ובלט בעצמו בקטע ה-10 שהיה נגד השעון, 1:34 דקות מפרדריק קסהייקוף המנצח. הוא סיים את הוואלטה במקום ה-148, כשולוורדה מסיים אותה שני. לאחר מכן התחרה באליפות העולם שנערכה בואלקנבורג, הוא סיים עם מוביסטאר במקום השישי באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות ובמקום ה-22 במקצה האישי בנגד השעון, 3:24 דקות מטוני מרטין, זוכה מדליית הזהב.

ב-2013 פתח את העונה עם מקום שמיני בוואלטה או אלגארבה, אחרי שסיים חמישי בקטע הרביעי שהיה נגד השעון, 1:30 דקות מטוני מרטין. לאחר מכן התחרה לראשונה בטירנו - אדריאטיקו וסיים במקום ה-14 את המרוץ, כשבקטע השביעי והאחרון שהיה נגד השעון סיים חמישי, 14 שניות מטוני מרטין. בהמשך העונה ניצח לראשונה את אליפות ספרד בנגד השעון, כשהוא מקדים ב-45 שניות את לואיס לאון סאנצ'ס ואת רובן פלאסה ב-1:46 דקות. לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו בטור דה פראנס ושימש כפועל, שהתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום עשירי בקטע ה-11 שהיה נגד שעון, 1:52 דקות מטוני מרטין. הוא סיים את הטור במקום ה-97, כשאלחנדרו ולוורדה, בן קבוצתו, מסיים שמיני. באליפות העולם שנערכה בפירנצה, סיים קסטרובייחו במקום ה-14 במקצה נגד השעון האישי, 3:13 דקות מטוני מרטין. במקצה נגד השעון לקבוצות עם מוביסטאר סיים עשירי[1].

ב-2014 ערך קסטרובייחו את הופעת הבכורה בג'ירו ד'איטליה, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 24 בקטע ה-11, והוא שימש כפועל של נאירו קינטנה וסייע לו לנצח את המרוץ, כשקסטרובייחו עצמו מסיים במקום ה-57. בהמשך העונה איבד את תוארו כאלוף ספרד בנגד השעון לאלחנדרו ולוורדה, לאחר שסיים במקום השלישי בפער של 1:04 דקות. לאחר מכן התחרה בוואלטה אספנייה שנפתחה עם נגד השעון לקבוצות כמו ב-2012, גם הפעם מוביסטאר ניצחו את הקטע וגם הפעם קסטרובייחו חצה ראשון את קו הסיום ועבר להיות מוביל המרוץ, כשהוא לובש את החולצה האדומה של מוביל המרוץ למחרת בקטע ה-2, אך איבד את ההובלה לבן קבוצתו אלחנדרו ולוורדה, כשנאסר בוהאני מנצח את הקטע. בהמשך המרוץ שימש כפועל של ולוורדה וקינטנה, בעוד קינטנה פרש במהלך הקטע ה-11, ולוורדה סיים את הוואלטה במקום השלישי הכללי, כשקסטרובייחו עצמו מסיים במקום ה-65. לאחר מכן התחרה באליפות העולם שנערכה אף היא בספרד, פונפרדה, וסיים במקום העשירי במקצה נגד השעון, 1:44 דקות מבראדלי ויגינס.

ב-2015 סיים קסטרובייחו במקום ה-15 הכללי בטירנו - אדריאטיקו, לאחר שבקטע השביעי והאחרון שהיה נגד השעון סיים רביעי, 12 שניות מפביאן קנצ'לרה המנצח. הוא החזיר לעצמו את התואר כאלוף ספרד בנגד השעון, לאחר שהקדים את גורקה איסאגירה ב-1:08 דקות ואת חסוס הראדה ב-2:01 דקות. הוא השתתף בטור דה פראנס בפעם השנייה ופתח את המרוץ עם מקום שישי בקטע נגד השעון, 23 שניות מרוהאן דניס המנצח. הוא שימש כפועל של קינטנה וולוורדה וסייע לשניהם לסיים במקומות 2 ו-3 בהתאמה, קסטרוייבחו בלט גם בקטע ה-9 כשסיים שלישי עם קבוצתו בנגד השעון לקבוצות, תשיעי בקטע ה-14 ושמיני בקטע ה-17. את הטור סיים במקום ה-24. לאחר הטור סיים במקום השלישי בטור דו פואטו–שראנט, 38 שניות מטוני מרטין, לאחר שבקטע הרביעי שהיה נגד השעון סיים שני, שנייה מאדריאנו מאלורי המנצח. באליפות העולם שנערכה בריצ'מונד, זכה עם מוביסטאר במדליית ארד בנגד השעון לקבוצות, במקצה האישי בנגד השעון קבע את התוצאה הטובה ביותר שלו עד כה כשסיים רביעי, 29 שניות מואסיל קיריינקה שזכה במדליית זהב, קסטרוייבחו היה רחוק שלוש שניות מז'רום קופל שזכה במדליית הארד, ו-20 שניות ממאלורי שזכה במדליית הכסף[2].

אלוף אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 איבד קסטרובייחו את תוארו כאלוף ספרד ליון איסאגירה, לאחר שסיים שני בפער של 22 שניות. לאחר מכן סיים רביעי במקצה נגד השעון באולימפיאדת ריו, 1:04 דקות מפביאן קנצ'לרה המנצח, קסטרובייחו היה רחוק ארבע שניות בלבד מכריס פרום שזכה במדליית הארד, ו-19 שניות מטום דימולן שזכה במדליית הכסף. לאחר מכן התחרה בוואלטה אספנייה וסייע לנאירו קינטנה לנצח את המרוץ, בקטע ה-19 שהיה נגד השעון, קסטרובייחו סיים במקום השני, 44 שניות מפרום המנצח. לאחר הוואלטה, התחרה באליפות אירופה שנערכה בפלימלק, צרפת וזכה במדליית זהב במקצה נגד השעון, לאחר שהקדים את זוכה מדליית הכסף ויקטור קמפנרטס ב-30 שניות ואת מורנו מוסר, זוכה מדליית הארד ב-39 שניות. קסטרובייחו המשיך ביכולת טובה והכושר הגבוה אותו הציג, כשבאליפות העולם זכה במדליית ארד בנגד השעון, 1:10 דקות מטוני מרטין המנצח. במקצה הקבוצתי בנגד השעון סיים רביעי עם מוביסטאר. לקראת סוף העונה סיים שני במרוץ החד יומי של נגד השעון ב-Chrono des Nations, חמש שניות מואסיל קיריינקה המנצח.

ב-2017 סיים שביעי בוואלטה או אלגארבה, לאחר שניצח את השלישי במרוץ שהיה נגד השעון, 4 שניות מטוני מרטין ו-5 שניות מפרימוז' רוגליץ'. לאחר מכן סיים שביעי בטירנו - אדריאטיקו, 1:18 דקות אחרי בן קבוצתו קינטנה. בהמשך העונה סיים שלישי במרוץ הקטעים בצרפת, "Circuit Cycliste Sarthe - Pays de la Loire", שלוש עשרה שניות מליליאן קאלמז'אן המנצח. בקטע השלישי שהיה נגד השעון סיים קסטרובייחו שני, 8 שניות מאלכס דאוסט המנצח. הוא ניצח את אליפות ספרד בנגד השעון, מקדים את מיקל לנדה ב-1:08 ואת חסוס הראדה ב-1:25 דקות. לאחר מכן התחרה קסטרובייחו בטור דה פראנס ופתח את המרוץ עם מקום 15 בקטע נגד השעון שפתח את המרוץ בדיסלדורף. בשאר המרוץ קסטרובייחו לא התבלט, בקטע ה-20 שהיה נגד השעון, בו היה אחד המועמדים לניצחון, התרסק כמה מטרים לאחר הזינוק שלו ואיבד זמן יקר, ובסופו של דבר סיים את הקטע במקום ה-28, כשאת הטור כולו סיים במקום ה-68. לאחר הטור סיים במקום השני בטור דו פואטו–שראנט, 35 שניות ממאדס פדרסן המנצח, לאחר שבשלב הרביעי שהיה נגד השעון סיים שני, 26 שניות אחרי אותו פדרסן. באליפות העולם שנערכה בברגן, סיים שישי עם מוביסטאר במקצה נגד השעון לקבוצות ובמקום ה-14 במקצה נגד השעון האישי. לקראת סוף העונה סיים שלישי ב-Chrono des Nations, 1:25 דקות ממרטין טופט מאדסן המנצח.

קבוצת סקיי (2018–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטרובייחו במהלך קטע 20 בטור דה פראנס 2018

ב-2018 הצטרף קסטרובייחו לסקיי הבריטית לאחר שש שנים במוביסטאר בחוזה של שלוש שנים[3]. הוא פתח את העונה עם מקום 12 בטור אבו דאבי, 1:41 דקות מאלחנדרו ולוורדה המנצח. בקטע הרביעי שהיה נגד השעון סיים שני, 14 שניות אחרי רוהאן דניס. לאחר מכן התחרה בטירנו - אדריאטיקו וסיים שלישי את קטע נגד השעון שהיה הקטע השביעי והאחרון במרוץ, 8 שניות מאותו דניס. בהמשך העונה ניצח בפעם הרביעית את אליפות ספרד בנגד השעון, כשהוא מקדים את האחים איסאגירה, גורקה ב-37 שניות ויון ב-38 שניות. הוא נבחר לטור דה פראנס וסייע לגריינט תומאס לנצח את המרוץ ולכריס פרום לסיים אותו שלישי. התוצאה הטובה ביותר של קסטרובייחו הגיעה בקטע ה-20, שהיה נגד השעון, לאחר שסיים במקום ה-14, 1:34 דקות מטום דימולן המנצח. באליפות אירופה שנערכה בגלאזגו, זכה קסטרובייחו במדליית כסף במקצה נגד השעון, לאחר שפיגר בשנייה אחת בלבד מויקטור קמפנרטס, זוכה מדליית הזהב. לאחר מכן התחרה גם בוואלטה אספנייה, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום שלישי בקטע ה-16 שהיה נגד השעון, 50 שניות מרוהאן דניס. הוא סיים את הוואלטה במקום ה-100. באליפות העולם שנערכה באינסברוק, קסטרובייחו סיים רביעי עם סקיי במקצה נגד השעון לקבוצות ושישי במקצה האישי בנגד השעון, 2:17 דקות מדניס, זוכה מדליית הזהב.

ב-2019 ניצח את אליפות ספרד בנגד השעון בפעם החמישית, מקדים את פייו בילבאו ב-49 שניות ואת גורקה איסאגירה ב-1:28 דקות. הוא נבחר לטור דה פראנס וסייע לאיגן ברנל לנצח את המרוץ ולגריינט תומאס לסיים שני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ונתן קסטרובייחו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]