ג'ורג'ו מורודר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורג'ו מורודר
ג'ורג'ו מורודר בפסטיבל Melt! ב-2015
ג'ורג'ו מורודר בפסטיבל Melt! ב-2015
לידה 26 באפריל 1940 (בן 79)
אורטיז'יי, בדרום טירול, איטליה
שם לידה ג'ובאני ג'ורג'ו מורודר
סוגה דיסקו, סינת'פופ, מוזיקה אלקטרונית, מוזיקת רוק, ניו וייב
עיסוק זמר, פזמונאי, DJ ומפיק מוזיקלי
כלי נגינה סינתיסייזר, שירה, גיטרה, גיטרה בס
חברת תקליטים Dunhill עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים איירין קארה, דונה סאמר, הרולד פאלטרמייר, פרדי מרקיורי, דפט פאנק, סיה
פרסים והוקרה פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר
פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר
פרס גראמי לריקוד המוקלט הטוב ביותר
מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
www.giorgiomoroder.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ובאני ג'ורג'ו מורודראיטלקית: Giovanni Giorgio Moroder; נולד ב-26 באפריל 1940) הוא זמר איטלקי, פזמונאי, DJ ומפיק מוזיקלי. מורודר נחשב חלוץ האיטלו-דיסקו ומוזיקת דאנס האלקטרונית (אנ') ‏ (EDM), ומכונה גם "אבי הדיסקו".

בשנות ה-70, כשהיה במינכן, הקים את חברת התקליטים Oasis Records, שאחרי מספר שנים צורפה ל-Casablanca Records (היום חלק מיוניברסל מיוזיק גרופ). הוא הפיק מספר להיטים לדונה סאמר במהלך תקופת הדיסקו בסוף שנות ה-70 ובהם "Love to Love You Baby", "I Feel Love, "Last Dance", ו"No More Tears". בנוסף הוא המייסד של אולפני "Musicland" לשעבר, בהם הקליטו "Electric Light Orchestra", "לד זפלין", "קווין", ואלטון ג'ון.

מורודר הלחין את פסקול הסרט "אקספרס של חצות", עבורו זכה בפרס אוסקר וגלובוס הזהב, אשר כלל את הלהיט הבינלאומי Chase. הוא הפיק מספר שירי דיסקו ללהקת "Three Degrees", שני אלבומים ללהקת "Sparks", מספר שירים לאלבום "Bitterblue" של בוני טיילר ואת הסינגל "Here She Comes" בשנת 1985. ב-1990 הלחין את "Un'estate italiana" ששימש כשיר הרשמי של גביע העולם בכדורגל 1990.

הוא עבד עם זמרים רבים ובהם דייוויד בואי, קיילי מינוג, איירין קארה, ג'נט ג'קסון, בלונדי ופרנס ז'ולי. מורודר ציין בעבר כי העבודה שבה הוא גאה ביותר היא כתיבת "Take My Breath Away" ללהקת ברלין עבורו זכה בשני פרסי גלובוס הזהב (הפסקול הטוב ביותר ושיר הנושא הטוב ביותר) ופרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר. בשנת 1986, זכה בפרסים זהים עבור השיר "Flashdance... What a Feeling" מהסרט פלאשדאנס.

מלבד 3 פרסי אוסקר ו-4 גלובוס הזהב, מורודר זכה ב-4 פרסי גראמי, שני פרסי בחירת הקהל ומעל 100 אלבומי זהב ופלטינה.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורודר נולד ב-26 באפריל 1940 באורטיז'יי בדרום טירול שבאיטליה. אמו קראה לו הנסיירג, הגרסה הגרמנית של שמותיו הפרטיים, כשבילדותו גדל בסביבה מעורבת דוברת גרמנית, איטלקית ולדינית בצפון איטליה.[1][2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורודר עשה את צעדיו הראשונים במוזיקה במועדון הסקוטי באאכן, לאחר מכן הוציא כמה סינגלים בשם "ג'ורג'ו" ובשנת 1963 כשעבר לברלין, שר באיטלקית, ספרדית, אנגלית וגרמנית.

1963–1983: תרומה למוזיקה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968 הוא עבר למינכן לעבוד כמפיק מוזיקלי ובלט כששירו "לוקי לוקי", יצא באריולה רקורדס ב-1969, וזכה באלבום זהב באוקטובר 1970.[3][4] אז ייסד את אולפני Musicland הנודע והתפרסם בתחילת 1970s. הוא שיתף פעולה לעיתים קרובות עם התמלילן פיט בלוט, ובנוסף למורודר היו מספר להיטים משלו, כולל "הבן של אבא שלי"[1] ב-1972, להיט לצ'יקורי טיפ שהגיע לראש המצעדים בבריטניה, לפני שהוציא את השיר שלווה בסינתיסייזר "From Here to Eternity" שהפך ללהיט בשנת 1977. באותה שנה השתתף בכתיבת השיר "I Feel Love" של הזמרת המתחילה דונה סאמר שהיה הראשון בז'אנר Hi-nrg. בשנה לאחר מכן הלחין את הנעימה האינסטרומנטלית "Chase", לפסקול הסרט "אקספרס של חצות. הנעימה הושמעה בתוכנית הרדיו הלילית "Coast to Coast AM" וכמוזיקת כניסה לקבוצת ההיאבקות The Midnight Express. השיר זכה להצלחה במצעדים בהממלכה המאוחדת, ארצות הברית וברחבי אירופה, ובכל מקום התפשטה דיסקו-מאניה. הפסקול המלא של "אקספרס של חצות" זכה בפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-51 ב-1979.

בשנת 1979 הוציא מורודר את האלבום E = MC². הוא גם הוציא שלושה אלבומים בין 1977–1979 בשם "מיוניק מאשין" (Munich Machine). ב-1980 הוא חיבר והפיק שני אלבומי פסקול לסרטים: הראשון עבור "נערות מתבגרות" והשני עבור "ג'יגולו אמריקאי". אלבום כפול של הפסקול ל"נערות מתבגרות" יצא באולפני קזבלנקה עם הלהיט "On the Radio" שנכתב לדונה סאמר. הפסקול של נערות מתבגרות מכיל גם שיר שכותרתו "אהבה רעה", שנכתב ובוצע על ידי הזמרת והשחקנית שר והופק על ידי מורודר. הפסקול של "ג'יגולו אמריקאי" כלל את השיר "Call me" שביצעה להקת "בלונדי" והפיק מורודר. השיר הגיע לפסגת המצעדים בארצות הברית ובבריטניה. בסך הכל, סך ההשמעה של שירי האלבום הגיע למספר שני בהשמעות במשך 5 שבועות במצעדי הדיסקו והדאנס. ב -1982 הוא כתב את פסקול הסרט "קללת אנשי החתול" כולל הלהיט "‏Cat People (Putting Out Fire)" שביצע דייוויד בואי. ב-1983 הפיק מורודר את פסקול הסרט פני צלקת. במהדורה הראשונית, האלבום היה זמין רק בכמה מדינות, ואך ורק באמצעות ייבוא בארצות הברית. בנוסף חיבר מספר שירים לפסקול הסרט "פני צלקת" ובהם השיר "Scarface (Push It to the Limit)" שביצע פול אינגמן.

1984–1993: הכרה והפסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג'ו עם דונה סאמר ובעלה ברוס סודאנו, משמאל אשתו של ג'יורג'יו פרנציסקה

בשנת 1984, מורודר הכין שחזור חדש של הסרט הדומם מטרופוליס (1927) ויצר פסקול עכשווי. פסקול זה כולל שבע רצועות מוזיקה פופ מאת פט בנאטר, ג'ון אנדרסון, אדם נמלה, בילי סקווייר, Loverboy, בוני טיילר ופרדי מרקיורי. הוא שילב גם שקופיות מעבר בסרט כדי לשפר את ההמשכיות והגדיל את מהירות של הסרט ל-24 מסגרות לשנייה. מאחר שהמהירות המקורית לא הייתה ידועה, הבחירה הייתה שנויה במחלוקת. גרסת הסרט המכונה "גרסת מורוד", עוררה ויכוח בקרב חובבי הקולנוע, כאשר מבקריו ותומכיו נחלקו למחנות שווים.[5][6] רוב המבקרים מסכימים שגרסתו של מורודר הייתה תוספת מבורכת.[7][8] בשנת 1984, עבד עם פיליפ אוקיי סולן להקת The Human League את האלבום "Philip Oakey & Giorgio Moroder" שמתוכו הצליח הסינגל "Together in Electric Dreams".

בשנת 1986, מורודר שיתף פעולה עם בן טיפוחיו הרולד פאלטרמייר והתמלילן טום ויטלוק כדי ליצור את פסקול הסרט אהבה בשחקים (1986) שכלל את להיטו של קני לוגינס' "Danger Zone" ושירה של להקת ברלין, "Take my breath away". הוא חיבר גם את שיר הנושא "Meet Me Half Way" לפסקול הסרט מעבר לשיא. ב-1987 הפיק מורודר וכתב את השיר "גוף ליד גוף" של פאלקו. מורודר כתב את שיר הנושא הרשמי, "Reach Out", עבור אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, את "יד ביד", עבור אולימפיאדת סיאול 1988 ו-"Un'estate italiana" עבור מונדיאל 1990. ב-12 במארס 1992 הוציא מורודר את אלבום האולפן ה-14 שלו, Forever Dancing, פרויקט הסולו האחרון שלו במשך שנים והוא לקח הפסקה ארוכה בשנת 1993.[9] במשך שני עשורים הוא לא הוציא אלבומים,[10] התמקד בעיקר ברמיקסים ובאמנות חזותית במהלך רוב שנות התשעים ותחילת שנות ה-2000.[11][12] עם דניאל ווקר הוא הפיק פסקול לסרט האחרון של לני ריפנשטאהל, Impressionen unter Wasser.

2012–הווה: חזרה לעבודה ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורודר בפסטיבל Melt! ב-2015

בשנת 2012 חזר מורודר למוזיקה והלחין, הפיק וביצע את המוזיקה נושא עבור המשחק "רייסר" של גוגל כרום.[13] מורודר תרם לאלבום "Random Access Memories" של דאפט פאנק, והודה שהוא היה מעריץ של השיר שלהם "One More Time" עוד לפני שעבד עם הקבוצה.[14] קולו וסיפורו מופיעים בשיר "Giorgio by Moroder". בשיר הוא מספר "קוראים לי ג'ובאני ג'ורג'ו, אבל כולם קוראים לי ג'ורג'ו".[15] בקיץ 2013, הפך ג'ורג'ו לדי ג'יי, כשהופיע בארצות הברית באקדמיה למוזיקה של רד בול בניו יורק.[16][17] הוא מופיע ברחבי העולם ומנגן את הקלאסיקות שלו משנות ה-70 וה-80 ורמיקסים חדשים. במרץ 2014, הזמרת Kelis הודיעה על שיתוף פעולה עם מורודר בדף הפייסבוק שלה.[18] בחודש שלאחר מכן, מורודר פרסם את הרמיקס הרשמי של "Midnight" של קולדפליי מאלבום Ghost Stories.‏[19] הוא גם הודיע שהוא יעבוד עם מפיק הפופ הצרפתי מדיאון[20] והזמרת האמריקנית לנה דל ריי.[21][22] ב-9 יוני 2014, הוציא ערוץ "Adult Swim" את שיר הדיסקו "Giorgio's Theme".

אלבום הסולו האחרון של מורודר, Déjà Vu, יצא ב-12 ביוני 2015.[23] הוא כולל שיתופי פעולה עם קיילי מינוג, בריטני ספירס, סיה וצ'ארלי XCX.[24] ב-16 בינואר, שיתף פעולה עם קיילי מינוג ויצר את השיר Right Here, Right Now שהודלף לאינטרנט לפני שחרורו הרשמי.[25] השיר, יחד עם טיזר וידאו, יצא רשמית ב-20 בינואר 2015[26] וב-18 באפריל 2015 הגיע למקום הראשון במצעד US Dance Club Songs של בילבורד, הפעם הראשונה ששיר שלו הגיע לראש מצעד מזה 15 שנים. מורודר וסיה שיתפו פעולה במאי 2015 בשיר הנושא באלבומו של 'Déjà Vu .[27] בשנת 2016, הוא ורני שוקן כתבו והלחינו את המוזיקה למשחק הווידאו "Tron RUN/r" המבוסס על סדרת הסרטים טרון: המורשת. אלבום הפסקול יצא ב-31 במאי 2016.[28][29] באוקטובר 2016, הוציא מורודר את "One More Day" ללהקת הבנות הקוריאנית "SISTAR", אחת מקבוצות הנערות המובילות בקוריאה.[30] הן הופיעו לראשונה בשידור חי ב-8 באוקטובר, בפסטיבל DMC של קוריאה ב-2016, עם נוכחותו של מורודר בקהל.[31][32] הקליפ למוזיקה יצא ב-22 בנובמבר, לצד הגרסה הדיגיטלית הרשמית של המסלול.[30]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורודר מציג חלק מהפרסים בהם זכה, 2007

מורודר זכה בשלושה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר עבור "אקספרס של חצות" (1978), פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר עבור "Flashdance...What a Feeling" מ"פלאשדאנס" (1983) והשיר הטוב ביותר עבור "Take My Breath Away" מ"אהבה בשחקים" (1986). בנוסף זכה בשניים מתוך ארבעת פרסי הגראמי שלו לסרט "פלאשדאנס": האלבום הטוב ביותר שנכתב לסרט הציון המקורי הטוב ביותר והנעימה הטובה ביותר עבור "נעימת אהבה מפלאשדאנס". את הגראמי השלישי קיבל בעבור הקלטת הדאנס הטובה ביותר על השיר "Carry on".

מורודר גם זכה ארבע פעמים בפרס גלובוס הזהב: שניים בעבור הפסקול הטוב ביותר על "פלאשדאנס" ו"אקספרס של חצות", ושניים בעבור "השיר הטוב ביותר" לשירי הנושא של הסרטים.

ב-20 בספטמבר 2004 זכה בפרס "Dance Music Hall of Fame" בטקס שנערך בניו יורק, על הישגיו ולתרומתו כמפיק. בשנת 2005, הוענק לו תואר מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית. בשנת 2011, הוענק לו פרס מפעל חיים על ידי האקדמיה לפסקול העולם. בשנת 2014, זכה בפרס הגראמי הרביעי שלו עבור אלבומם של דאפט פאנק, Random Access Memories (אלבום השנה).

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • That's Bubblegum - That's Giorgio‏ (1969)
  • Giorgio‏ (1970)
  • Son of My Father‏ (1972)
  • Giorgio's Music‏ (1973)
  • Einzelgänger‏ (1975)
  • Knights in White Satin‏ (1976)
  • From Here to Eternity‏ (1977)
  • Love's in You, Love's in Me‏ (1978)
  • E=MC²‏ (1979)
  • Solitary Men‏ (1983)[33]
  • Innovisions‏ (1985)
  • Philip Oakey & Giorgio Moroder‏ (1985)
  • To Be Number One‏ (1990)[34]
  • Forever Dancing‏ (1992)[9]
  • Déjà Vu‏ (2015)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג'ו מורודר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Moroder, Giorgio (17 בדצמבר 2014). "Giorgio Moroder: 'I Was Always Interested in the Hits'". The-Talks.com, excerpting Purple Fashion Magazine. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2015. 
  2. ^ Yeboah, Anna (17 באפריל 2015). "Giorgio Moroder Loves EDM". בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2017. 
  3. ^ Holm, Michael (26 באפריל 2010). "Giorgio Moroder: Lucky Looky" (בגרמנית). Der Tagesspiegel. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2018. 
  4. ^ Murrells, Joseph (1978). The Book of Golden Discs (מהדורה שנייה). London: Barrie and Jenkins Ltd. עמ' 259. ISBN 0-214-20512-6. 
  5. ^ "New Metropolis Sparks Controversy at Cannes". Variety. 16 במאי 1984. 
  6. ^ Elsaesser, Thomas (2002). "Innocence Restored? Reading and Re-reading a 'Classic': Georgio Moroder's Metropolis". in Minden, Michael; Bachmann, Holger. Fritz Lang's Metropolis: Cinematic Visions of Technology and Fear. Boydell & Brewer. עמ' 124. ISBN 1-57113-146-9. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2017 – באמצעות Google Books. Moroder's reissue...was bound to offend the purists if only because it smacked of such crass commercialism and seemed so evidently calculated to jump the culture barrier. 
  7. ^ Jurkiewicz, Kenneth (מרץ 1990). "Using Film in the Humanities Classroom: The Case of Metropolis" 79. עמ' 47. Although harshly criticized for its synthesized rock score, Moroder's reconstruction does have the virtue of clarifying a muddled plotline...Moroder's new version provides some illuminating changes in narrative continuity and character motivation, while still preserving the integrity of Lang's extravagant satiric vision. 
  8. ^ Bertellini, Giorgio (Autumn 1995). "Restoration, Genealogy and Palimpsests" 7. עמ' 277–290. 
  9. ^ 9.0 9.1 "Giorgio Moroder – Forever Dancing". Allmusic. בדיקה אחרונה ב-18 בספטמבר 2014. 
  10. ^ "Hitler's filmmaker to release new film". BBC. 7 בינואר 2002. 
  11. ^ Lamphier, Jason (5 במאי 2015). "The Comeback of the Summer: Disco King Giorgio Moroder". Out.com (Here Media Inc.). 
  12. ^ "Giorgio Moroder: Back to the Future". 22 במאי 2013. 
  13. ^ GiorgioMoroder. "Giorgio Moroder – Racer (2013)". Soundcloud.com. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  14. ^ Cubarrubia, RJ (3 באפריל 2013). "Giorgio Moroder: Daft Punk's New Album Is 'A Step Forward' for Dance Music". Rolling Stone. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2013. [...] Thomas and Guy-Manuel, they are perfectionists (4:21 min). They had to do something which is different. Still dance, still electronic; but give that human touch back. (7:40 min) 
  15. ^ GiorgioMoroder. "Daft Punk – Giorgio by Moroder (2013)". Soundcloud.com. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  16. ^ "Listen to Giorgio Moroder's US DJ debut at Brooklyn's Output club". The Verge. 22 במאי 2013. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  17. ^ GiorgioMoroder. "Giorgio Moroder – DJ Set – Live @ Deep Space (New York)". Soundcloud.com. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  18. ^ "Kelis – Timeline Photos". Facebook. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  19. ^ GiorgioMoroder. "Coldplay – Midnight (Giorgio Moroder Remix)". Soundcloud.com. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  20. ^ "Giorgio Moroder – Timeline Photos". Facebook.com. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  21. ^ Wolk, Douglas. "Giorgio Moroder, Dance Music Legend, on Remixing Coldplay's 'Midnight' and 'Crazy' Lana Del Rey". The Daily Beast. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  22. ^ "Madeon Collabs With Giorgio Moroder". Blog.lessthan3.com. 2 ביולי 2014. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2014. 
  23. ^ Geslani, Michelle (24 באפריל 2015). "Listen to Britney Spears and Giorgio Moroder’s surprisingly great cover of "Tom’s Diner" — listen". Consequence of Sound. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2015. 
  24. ^ Peters, Mitchell (17 בנובמבר 2014). "Giorgio Moroder to Release First Studio Album in Over 30 Years". Billboard. Prometheus Global Media. בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2015. 
  25. ^ "Giorgio Moroder "Right Here, Right Now" (ft. Kylie Minogue)". Exclaim.ca. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2014. 
  26. ^ Caulfield, Keith (20 בינואר 2015). "Giorgio Moroder & Kylie Minogue Drop Single 'Right Here, Right Now'". Billboard. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2015. 
  27. ^ "Giorgio Moroder - Déjà vu ft. Sia". YouTube. 5 במאי 2015. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2015. 
  28. ^ "Giorgio Moroder's 'TRON RUN/r' Video Game Soundtrack Getting Release With Remixes". Billboard.com. 
  29. ^ "Giorgio Moroder Releasing Tron Soundtrack With Autechre, Plaid, Bibio Remixes, More". Pitchfork.com. 
  30. ^ 30.0 30.1 "'One More Day': Sistar's Giorgio Moroder Collabo Is a LGBT Vengeance Thriller". PopCrush. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  31. ^ "Sistar Collaborates With Legendary Giorgio Moroder On Their New Song ‘One More Day’". OfficiallyKmusic.com. 
  32. ^ MBCkpop (8 באוקטובר 2016). "[2016 DMC Festival] SISTAR (Produced by.Giorgio Moroder) - One More Day, 씨스타 - 원 모어 데이 20161008". 
  33. ^ "Giorgio Moroder – Solitary Men". Allmusic. בדיקה אחרונה ב-18 בספטמבר 2014. 
  34. ^ "Giorgio Moroder – To Be Number One". Allmusic. בדיקה אחרונה ב-18 בספטמבר 2014.