ג'ורג' בלייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' בלייק
George Blake
לידה 11 בנובמבר 1922
רוטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בדצמבר 2020 (בגיל 98)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה George Behar עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין טרויקורובסקויה במוסקבה
השכלה דאונינג קולג'
בית הספר הארו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 26 בדצמבר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצעים
עיטורים
בן או בת זוג אייריס פיק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' בלייקאנגלית: George Blake;‏ 11 בנובמבר 192226 בדצמבר 2020) היה מרגל בריטי, וסוכן כפול שפעל בשירות הסובייטים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג בלייק נולד בהולנד בשנת 1922 בשם ג'ורג' בהאר. אביו היה יהודי-ספרדי שהתיישב במצרים ונלחם בשורות הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה ואמו הייתה הולנדית פרוטסטנטית. אביו נפטר כשהיה בן 12, ובלייק נשלח לגור עם דודו במצרים. בקהיר הוא התוודע דרך בן דודו, אנרי קוריאל, לאידאולוגיה הקומוניסטית.

כאשר היה בביקור בהולנד פרצה מלחמת העולם השנייה, ובלייק היה פעיל במחתרת ההולנדית בעת הכיבוש הנאצי.

בשנת 1942 נמלט לבריטניה והצטרף לחיל הים הבריטי, בו הגיע לדרגת קצונה. כדובר מספר שפות נמצא מתאים לעסוק בפעילות מודיעין שכללה החדרת סוכנים להולנד.

בתום המלחמה גויס לשירות הריגול הבריטי, ה-MI6, ונשלח לגרמניה המערבית לשם הקמת רשת סוכנים שתפעל בגרמניה המזרחית.

בלייק נשלח לקוריאה לפני מלחמת קוריאה. לאחר שפרצה המלחמה, הוא נפל בשבי הצפון קוריאנים. בשלוש שנות שביו עבר ככל הנראה שטיפת מוח וגויס למודיעין הסובייטי. לימים יטען כי שוכנע בשבי בצדקת הקומוניזם.

הוא שוחרר מן השבי בשנת 1953 וחזר לבריטניה, שם נערכה לו קבלת פנים של גיבור. הוא שב לשרת במודיעין הבריטי (בניגוד לכלל המקובל בשירותי המודיעין כי פדויי שבי מהווים סיכון ביטחוני). בשובו לשירות הוצב במחלקה שעסקה בהאזנה לשיחות הטלפון של הדיפלומטים הסובייטים בבריטניה.

בשנת 1955 הוצב בלייק בברלין, כשמשימתו הייתה לגייס סוכנים מבין קציני הצבא הסובייטי. בכל אותה עת פעל למעשה בשירותו של המודיעין הסובייטי וחשף בפני הסובייטים את זהותם של מאות סוכנים בריטים שפעלו בגרמניה.

בשנת 1959 חזר ללונדון והוצב למחלקה שתפקידה היה לגייס לשירותו של המודיעין הבריטי אנשי עסקים שנהגו לבקר בברית המועצות לצורכי עסקיהם וכן לגייס סוכנים מבין הדיפלומטים הסובייטים בבריטניה. קצין מודיעין פולני שערק למערב באותה שנה מסר ל-CIA מידע על סוכנים סובייטים הפועלים בבריטניה. שרות הריגול הנגדי הבריטי ה-MI5 בדק את המידע והביא למעצרם של מספר מרגלים סובייטים, ובכללם בלייק.

בלייק הועמד לדין באשמת ריגול והואשם כי הביא למותם של 42 סוכני ה-MI6. הוא הורשע בשנת 1961 ונדון ל-42 שנות מאסר.

בשנת 1966 נמלט מבית הכלא. הסברה הייתה כי הסובייטים חילצו אותו בעזרת מסוק, אולם האמת כפי שנתבררה לאחר מכן הייתה שונה: בלייק נמלט מן הכלא בטפסו על חומת הכלא, בעזרת חבל שהושלך אליו מבחוץ על ידי שלושה פעילי שלום בריטים, פט פוטל, מייקל ראנדל ושון בואורק. השלושה החנו מכונית מסחרית ליד חומת הכלא וזרקו סולם חבלים אל מעבר לחומה. בה בעת פרץ בלייק את סורגי תאו ועבר את החומה בטפסו על הסולם והוברח מן המקום במכוניתם של השלושה.

בשנת 1989 פרסמו פוטל ורנדל את סיפור הבריחה בספרם "The escape of George Blake". לדבריהם, עשו את המעשה מתוך אמונה שעונשו של בלייק היה מוגזם. לפי השקפתם, לא היה מקום לעונש כה חמור, והטלת העונש הייתה, להבנתם, מעשה צבוע ביחס לאדם שתפקידו היה לשכנע אנשי מודיעין מברית המועצות ומן הגוש המזרחי לעשות את מה שבלייק עשה לבסוף - להעביר מידע לצד שכנגד.

לאחר בריחתו מן הכלא נמלט בלייק מבריטניה והגיע לברית המועצות דרך מזרח ברלין. בהגיעו למוסקבה הוענק לו אות לנין. להכחשת העובדה שבגד בבריטניה טען בלייק כי מעולם לא ראה עצמו כבריטי.

בשנת 2000 פרסם בלייק בבריטניה את האוטוביוגרפיה שלו בשם "No Other Choice", אך בית הלורדים פסק, לבקשת התובע הכללי הבריטי, כי לא ישולמו לבלייק תגמולים עבור ספרו, מאחר שהחוק הבריטי מונע מפושעים להפיק רווחים מפשעיהם. בפסיקה זו נשללו מבלייק תגמולים בסך 90,000 לירות שטרלינג, לאחר שכבר שולמה לו מקדמה בסך 50,000 לירות שטרלינג.

בשנת 2002 נחגג במוסקבה יום הולדתו ה-80 של בלייק, דבר שזכה לכיסוי נרחב בטלוויזיה הרוסית. בהזדמנות זו הוא הצהיר כי "השנים שביליתי ברוסיה היו המאושרות בשנות חיי". ב-2007 הוענק לבלייק אות כבוד מטעם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

ליום הולדתו ה-98 בנובמבר 2020, שיגר לו נשיא רוסיה פוטין אגיגרת ברכה אישית. בלייק נפטר חודש לאחר מכן, ב-26 בדצמבר 2020.[1] הוא התגורר במוסקבה כגמלאי של ה-ק.ג.ב., והמשיך להחזיק בדעות מרקסיסטיות-לניניסטיות.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג בלייק מופיע בשמו כדמות משנית בספרו של איאן מקיואן "התמים" (The Innocent), שעלילתו מתרחשת בברלין באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20. בלייק הוא הדמות הממשית היחידה בספר זה, שכל יתר דמויותיו בדיוניות. גיבור הספר, לנרד מרנהם, מתגורר ברחוב פלטאנֶנאָלֶה 26 בברלין, קומה מעל דירתו של בלייק (זו הייתה כתובתו האמיתית של בלייק בברלין).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' בלייק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]