ג'ורג' טימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורג' טימרמן
.George Bell Timmerman Jr
SC Gov. George Timmerman.jpg
לידה 11 באוגוסט 1912
מחוז אנדרסון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
פטירה 29 באוקטובר 1994 (בגיל 82)
בייטסבורג-ליזוויל, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
שם מלא ג'ורג' בל טימרמן הבן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה "המצדה", אוניברסיטת קרוליינה הדרומית
עיסוק פוליטיקאי, משפטן
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
מושל קרוליינה הדרומית ה־105
18 בינואר 195520 בינואר 1959
(4 שנים)

ג'ורג' בל טימרמן הבןאנגלית: .George Bell Timmerman Jr‏; 11 באוגוסט 191229 בנובמבר 1994) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמושל קרוליינה הדרומית בשנים 1955–1959 מטעם המפלגה הדמוקרטית. טרם היבחרו לתפקיד המושל, היה טימרמן סגן המושל במדינתו ויוצא מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימרמן נולד במחוז אנדרסון שבצפון-מערב קרוליינה הדרומית, בנם של מרי ואנדיבר (לבית סאליבן) וג'ורג' בל טימרמן האב, אז שופט פדרלי. הוא גדל בצ'ארלסטון וסיים את לימודיו באקדמיה הצבאית "המצודה" (The Citadel). לאחר שקיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת קרוליינה הדרומית, הוא עסק בעריכת דין בעיירה בייטסבורג. טימרמן התגייס לצי ארצות הברית כקצין עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בעקבות המתקפה על פרל הארבור. כששב לקרוליינה הדרומית בתום המלחמה, התמודד טימרמן לתפקיד סגן מושל קרוליינה הדרומית כעמיתו למירוץ של סטרום ת'ורמונד, מועמד המפלגה הדמוקרטית. הוא נבחר לתפקיד והחל את כהונתו ב-1947, ונבחר מחדש כעבור שלוש שנים ב-1950 לכהונה נוספת בת ארבע שנים.

בבחירות לתפקיד מושל קרוליינה הדרומית ב-1954 ניצב בפני התנגדות מזערית בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית והתמודד ללא התנגדות בבחירות הכלליות, ובינואר 1955 טימרמן הושבע לתפקיד. הוא ביקש לסכל הוראה של עדת המסחר הבין-מדינתי (Interstate Commerce Commission) לביטול הפרדה גזעית בנסיעות למרחקים ארוכים, בעיקר מפני שההפרדה הגזעית השפיעה על חדרי ההמתנה הציבוריים. במקביל הוא התנגד לצווים של בתי משפט פדרליים המורים על דה-סגרגציה בפארקים ציבוריים, חופי רחצה ומגרשי גולף. בנוגע לביטול הפרדה גזעית במערכת החינוך הציבורית, הוא נדר נדר ביחד עם מושלים אחרים ממדינות דרום ארצות הברית שיסכלו את הדה-סגרגציה באמצעות חקיקה בקונגרס של ארצות הברית או לחלופין בבית המחוקקים של המדינה.

כמושל, התנגד טימרמן לפסק דין בראון נגד מועצת החינוך של בית המשפט העליון של ארצות הברית, שקבע כי הפרדה גזעית בבתי ספר ציבוריים מנוגדת לחוקת ארצות הברית. טימרמן נלחם בשינויים שהביא עמו פסק הדין התקדימי וקרא לקונגרס האמריקאי להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון. טימרמן ראה בהתעקשותן של מדינות צפון ארצות הברית להחיל דה-סגרגציה כהתנהגות צבועה.

ב-1956 הוא היה המועמד המועדף לנשיאות ארצות הברית בידי משלחת קרוליינה הדרומית לכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית. במהלך הוועידה הוא היה מנהיג ההתנגדות הדרומית למה שכינה "חקיקת זכויות אזרח קיצוניות ועקרונות רדיקליים במצע הבחירות של המפלגה". הוא חתם על חוק משנת 1956 שבלם את חברי האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים מתעסוקה ציבורית בקרוליינה הדרומית. כמו כן, הוא התנגד לצעדים בתחום זכויות האזרח של ממשל הנשיא דווייט אייזנהאואר.

לאחר שעזב את משרד המושל ב-1959, מונה טימרמן ב-1967 לשופט בית המשפט המדיני עבור הסבב האחד עשר, וישב בכס השיפוט עד לשנת 1984. הוא נפטר בשלהי נובמבר 1994 בעיירה בייטסבורג-ליזוויל[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וולפגאנג סאקסון, George B. Timmerman Jr., 82, Segregationist Leader in 50's, באתר ניו יורק טיימס, 3 בדצמבר 1994 (באנגלית)