ג'ורג' פרדריק גורינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר ג'ורג' פרדריק גורינג
Sir George Frederick Gorringe
ג'ורג' פרדריק גורינג 1917
ג'ורג' פרדריק גורינג 1917
ג'ורג' פרדריק גורינג 1917
לידה 10 בפברואר 1868
קינגסטון לייד הים, מערב סאסקס, אנגליה, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 24 באוקטובר 1945 (בגיל 77)
סורהאם לייד הים, מערב סאסקס, אנגליה, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הכתום המדמם (Bloody Orange)
השכלה
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
תקופת הפעילות 18881924 (כ־36 שנים)
דרגה לוטננט גנרל (צבא בריטניה) לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד בטליון סודאני (18981899)
מפקד הדיוויזיה ה-12 ההודית (1914-1915)
מפקד "קורפוס חידקל" (1915-1916)
מפקד הדיוויזיה ה-47 (1916-1919)
מפקד הדיוויזיה ה-10 "האירית" (1919-1924)
פעולות ומבצעים
המלחמה המהדית
מלחמת הבורים
מלחמת העולם הראשונה
המערכה במסופוטמיה
החזית המערבית
עיטורים
מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (1900)
מסדר האמבט (1915)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ורג' פרדריק גורינג (1917)

סר ג'ורג' פרדריק גורינגאנגלית: Sir George Frederick Gorringe;‏ 10 בפברואר 186824 באוקטובר 1945) היה קצין בכיר בצבא בריטניה והשתתף במלחמת הבורים ובמלחמת העולם הראשונה. במהלך מלחמה זו שירת במערכה במסופוטמיה כמפקד "קורפוס החידקל" והוביל את ניסיון החילוץ הכושל של הדיוויזיה ה-6 "פונה" ומפקדה צ'ארלס טאונסנד מהמצור על כות.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורינג נולד ב-1868 בעיר קינגסטון לייד הים (Kingston by Sea) שבמחוז מערב סאסקס בדרום אנגליה ליו (Hugh) ולואיזה (Louisa) גורינג. היה הילד השני מבין 5 ילדים שנולדו למשפחת גורינג (4 בנים ובת). למד בבית ספק יסודי בברייטון ובקולג' וולינגטון (אנ') שבמחוז ברקשייר.

ב-1886 הצטרף גורינג לאקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ' ועם סיום לימודיו ב-1888 הוצב לשירות בחיל ההנדסה המלכותי.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תחילת שירותו הצבאי עשה גורינג במחנות של הצבא הבריטי באנגליה בצ'טהאם ומחנה אלדרשוט. ב-17 בפברואר 1891 קודם לדרגת לוטננט.

השירות בצבא מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1892 סופח גורינג לצבא מצרים[1]. ב-שנים 1896 עד 1899 השתתף השתתף במספר מערכות בדרום מצרים ובסודאן במהלך המלחמה המהדית. ב-1898 מונה לפקד על בטליון סודאני והשתתף במערכה שהוביל הוריישו קיצ'נר בסודאן ובניצחון בקרב אומדורמאן שהביא לכיבוש ח'רטום. בתחילת 1899 קודם לדרגת קפטן וזמן קצר לאחר מכן לדרגת מייג'ור. על אומץ לבו במערכה זו צוין לשבח ובתחילת 1900 קודם לדרגת לוטננט קולונל.

טרום מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1899 עבר גורינג לדרום אפריקה שם השתתף במלחמת הבורים . ב-1902 חזר לשרת בסודאן במסגרת צבא מצרים ושירת שם עד 1904. ב-1911 קודם לדרגת מייג'ור גנרל[2].

המערכה במסופוטמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה גורינג למפקד הדיוויזיה ההודית ה-12 (אנ') שהייתה חלק מצבא הודו הבריטית[3].

בדצמבר 1915 נלכדו חיילי הדיוויזיה ה-6 "פונה" ומפקדה צ'ארלס טאונסנד בעיר כות במהלך המערכה במסופוטמיה. מפקד מערכה זו, גנרל ג'ון ניקסון, מינה את פנטון איילמאר לפקד על קורפוס חידקל שהוקם במיוחד כדי לחלץ את הכוח הנצור בכות. לאחר מספר קרבות שכשלו החליף גורינג את איילמאר כמפקד "כוח חידקל". גורינג נטה לזלזל בכוחם של הטורקים ולא אסף מספיק כוחות למערכה ולא נערך מבחינה לוגיסטית, דבר שבא לידי ביטוי בהמשך במחסור חמור באנשים וציוד (במיוחד בתחום הרפואה). ההכוח שכלל 2 דיוויזיות. בין ינואר 1916 לאפריל ערכו הכוחות הבריטים סדרה של קרבות אולם על אף המחיר הגבוה ששילמו הכוחות (כ-23,000 חיילים פצועים וחללים) לא הצליחו הבריטים לפרוץ את המצור. לאחר כניעת החיילים הנצורים בכות באפריל ערך הפיקוד הבריטי רוויזיה בפיקוד במסופוטמיה וגורינג שוחרר מתפקידו.

המערכה בחזית המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1916 עבר גורינג להילחם בחזית המערבית בצרפת ומונה למפקד הדיוויזיה ה-47 של צבא בריטניה. גורינג המשיך לפקד על דיוויזיה זו עד פירוקה ב-1919.

סיום הקריירה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1919 חזר גורינג למצרים ומונה למפקד הדיוויזיה ה-10 "האירית"[4]. ב-1921 קודם לדרגת לוטננט גנרל.

ב-1924 פרש גורינג מהצבא אך המשיך למלא תפקידי כבוד צבאיים בחיל ההנדסה המלכותי עד 1938.

חייו כאזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מהצבא חזר גורינג לעיר הולדתו ועסק שם בחקלאות עד פטירתו ב-1945. נקבר בחצר כנסייה בעיירה סורהאם לייד הים (אנ') לא רחוק ממקום הולדתו. גורינג לא נישא בחייו ולא היו לו ילדים.

תארים ואותות הצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Keegan, John (1998). The First World War. Random House Press.
  • Strachan, Hew (2003). The First World War, pp 125. Viking. published by the Penguin Group .
  • Wilcox, Ron (2006) Battles on the Tigris. Pen and Sword Military.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתקופה שמצרים הייתה תחת שלטון בריטי
  2. ^ היה מבעלי הדרגה הצעירים בצבא בריטניה
  3. ^ LETTER FROM LIEUTENANT GENERAL SIR GEORGE GORRINGE TO BRIGADIER GENERAL G G CUNNINGHAM, 21 OCTOBER 1915, באתר IWM
  4. ^ דיוויזיה זו השתייכה לקורפוס ה-20 שלחם במערכה בסיני ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה והועברה למצרים לאחר המלחמה