לדלג לתוכן

ג'ו מאלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ו מאלון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה נובמבר 1963 (בת 62)
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי Jo עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חנות ג'ו מאלון בנוריץ'

ג'ואן לסלי מאלון (נולדה ב-5 בנובמבר 1963) היא בשמית ויזמית בריטית. מייסדת החברות ג'ו מאלון לונדון, ג'ו לאבס וג'ו וודקה.

מאלון ייסדה את ג'ו מאלון לונדון בשנת 1990 ומכרה את החברה בשנת 1999 לחברת האם הנוכחית, אסתי לאודר. בשנת 2011, מאלון ייסדה את חברת ג'ו לאבס.[1]

ג'ו מאלון גדלה בבקסליהית', דרום-מזרח לונדון. היא סבלה מדיסלקסיה קשה ועזבה את בית הספר בגיל 13 כדי לטפל באמה, שלקתה בשבץ. היא החלה את דרכה המקצועית בתחום הטיפוח ופיתחה מוצרי עור פנים בסיסיים במטבח ביתה. בשנת 1990 היא ייסדה את חברת הניחוחות Jo Malone London, שהתמחתה בבשמים, נרות ריחניים ומוצרי אמבט וגוף יוקרתיים. המותג התפרסם בזכות שילובים בלתי צפויים של ניחוחות ואסתטיקה נקייה ומינימליסטית.

בשנת 1999, מאלון מכרה את המותג Jo Malone London לחברת התאגיד האמריקאית Estée Lauder Companies. היא המשיכה לעבוד בחברה כמנהלת קריאייטיב עד שנת 2006. כחלק מהסכם המכירה, היא הייתה מנועה מלהקים חברת ניחוחות או טיפוח חדשה במשך חמש שנים.

במהלך תקופה זו, בשנת 2003, אובחנה מלון עם סרטן שד אלים. לאחר שנה של טיפולים, היא החלימה מהמחלה.

בשנת 2011, לאחר שפג תוקפו של הסכם אי-התחרות, מלון חזרה לעולם הניחוחות והקימה חברה חדשה בשם Jo Loves. מותג זה נתפס כהתפתחות של יצירתיותה, ואפשר לה לבטא את אהבתה לבשמים באופן חדש ואישית. החברה מציעה ניחוחות ומוצרים שונים.

פרסים והכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, מאלון קיבלה תואר חברה במסדר האימפריה הבריטית (MBE).

בשנת 2018, היא קודמה לתואר מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (CBE) על תרומתה לתעשיית הניחוחות והקוסמטיקה.

Jo Malone London ממשיך לפעול כמותג בינלאומי בבעלות Estée Lauder, בעוד שמותג Jo Loves הוא מיזם עצמאי של ג'ו מאלון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. מירב קריסטל, ג'ו מלון מגיע לארץ: חנות ראשונה ברמת אביב, באתר ynet, 25 באוגוסט 2015