ג'ו נוביק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף ג'ו נוביק
IDF Naval Shipyards founder Captain Yossef Joe Novik.jpg
אל"ם מפקד מחלקת הנדסה
תאריך לידה 8 באוגוסט 1903
מקום לידה ליטא
עלה לישראל 1933
תאריך פטירה 13 בפברואר 1996 (בגיל 92)
כינוי נוביק
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
הצי המלכותיהצי המלכותי הצי המלכותי הבריטי
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
תקופת שירות 19331954
דרגה אלוף משנה (ים) אלוף משנה
תפקידים צבאיים

גפיר בהגנה
מתורגמן לכוחות הבריטיים
תת קצין הנדסה בצי הבריטי
מקים מספנת חיל הים
מקים מחלקת הנדסה, בחיל הים
ראש מספן ציוד חיל הים

קצין מטה חיל הים
מלחמות וקרבות
המרד הערבי הגדול
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות מלחמת העצמאות
עיטורים
אות ההגנה  אות ההגנה
עיטור לוחמי המדינה  עיטור לוחמי המדינה
אות המשמר  אות המשמר
אות ההתנדבות  אות ההתנדבות
אות הלוחם בנאצים  אות הלוחם בנאצים
מדליית המלחמה 1939–1945
WM39-45obv.jpgWM39-45rev.jpg
War Medal 1939–1945 (UK) ribbon.png
מדליית ההגנה
Defence Medal 1945.jpg
Defence Medal BAR.svg
כוכב אפריקה
WW2 Africa Star.jpg
Ribbon - Africa Star.png
כוכב 1939-1945
WW2 1939-1945 Star (South African).jpg
Ribbon - 1939-45 Star.png
תפקידים אזרחיים
נמל חיפה

אל"ם יוסף ג'ו נוביק (5 במאי 190313 בפברואר 1996) היה ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי. נמנה עם מקימי חיל הים הישראלי, מייסד מספנת חיל הים ומקים מחלקת ההנדסה.

ילדות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוביק הוא יליד ליטא, ממשפחה של שנים-עשר אחים. אחד מהם, שהיה רופא, עלה לארץ לפני שאר המשפחה. אחת האחיות עלתה גם היא, לבדה, לפני שאר המשפחה, בשנת 1922 והייתה חלוצה. משפחתו הייתה אמידה, והיו להם מפעלים, כגון טחנות קמח ובית חרושת שבו היו נגריה, מרכז עיבוד לכל מיני חלקי מכונות. לפי עדותו של נוביק, בית החרושת עדיין קיים ונמצא בבעלות ליטאים.

נוביק התחיל ללמוד בעיר ריגה, בשפה הרוסית ולאחר מכן עבר לגימנסיה עברית. משם המשיך ללמד בבית ספר מקצועי בגרמניה, ללימודים עבור תעודת הנדסאי מכונות. תוכנית הלימודים שם הכילה ארבע שעות לימודי תאוריה וארבע שעות עבודה מעשית ביום. לאחר סיום לימודיו עבד בחוזה תעסוקתי בדרום אפריקה והשיג אזרחות דרום אפריקאית.

עלייה ושירות לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידודו של אברהם הרצפלד, שפגש אותו בדרום אפריקה, עלה ארצה בהתיישבות האלף, בשנת 1933, ולאחר שלושה ימים בארץ הצטרף לארגון ההגנה. הוא שירת במשטרת היישובים העבריים, כגפיר וכמתורגמן לרוסית עבור הבריטים. בהמשך הוא היה מנהל בבית החרושת "קדמה" למכונות חקלאיות ועסק בעוד מספר עבודות כבבתי אריזה. הוא עבר ל"סולל בונה" ושם עבד בבניית נמל תל אביב כמפעיל מחפר ואחר כך ניהל שם בית מלאכה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נשלח בברכת "ההגנה" לסארפנד (צריפין), לקורס רס"רים בצבא הבריטי. מאחר שלאנגלים היה חסר כוח אדם טכני, הוא היה ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי ושירת בצי הבריטי כמכונאי בדרגת Petty Officer (נגד) בבסיס חיפה, שם שירת עם מתנדבי הצי הבריטי הישראלים, שגויסו מבית הספר בסמ"ת. משם עבר לבסיס פניקס במצרים. לקראת תום המלחמה, הבריטים רצו להחתימו לקבע בצי המלכותי ולהעניק לו דרגת קצונה, אך הוא נמנע מכך.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוביק התגייס לחיל הים בהקמתו. בשנת 1948 הוא הקים את מספנות חיל הים, עם חבריו לשירות בצי הבריטי ומיסד את הענף הטכני בחיל הים, שהפך למחצ"ד. בראשית ימיו בחיל הים הוא עסק עם שאר אנשי המספנה בשיקום אניות צי הצללים לאניות הראשונות של החיל.

אף על פי שלא היה מהנדס או קצין מוסמך מן הצי הבריטי ולא בעל תואר הנדסה, הוא היה בעל יוזמה וחזון. חלומו היה להקים בית ספר טכני לנושאי עבודה ימית לנוער. הוא גייס כ-500 נערים לעבודה במספנות חיל הים, בתוכנית נוער עובד, ואלו התפתחו להיות מנהלי עבודה. לאחר שחרורו מצה"ל הוא עבד בנמל חיפה כעשר שנים ופרש בשל בעיית בריאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]