ג'ו סאקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ו סאקו
Joe Sacco
Joe Sacco.jpg
לידה 2 באוקטובר 1960 (בן 61)
קירקופ, מלטה
עיסוק קומיקסאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מלטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום מלטי
אמריקאי
אוסטרלי
מקום לימודים אוניברסיטת אורגון
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ציור
כתיבה
זרם ספרותי קריקטורה
קומיקס פוליטי
יצירות בולטות פלסטיין
הערות שוליים מעזה
תקופת הפעילות 1975–הווה (כ־46 שנים)
פרסים והוקרה פרס אייזנר
מלגת גוגנהיים
פרס הספרים של אורגון
פרס הספר האמריקאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ו סאקומלטית: Joe Sacco) הוא קריקטוריסט, עיתונאי ויוצר קומיקס אמריקאי שנולד במלטה בשנת 1960. הוא נחשב לאחד מכותבי הקומיקס הפוליטיים המשפיעים ביותר אי פעם, והוזכרו רבות בהקשרים של קומיקס פוליטי. הוא ידוע בעיקר בזכות ספרי הקומיקס הפוליטיים שלו, ובפרט בספרים "פלסטיין" (1996), "הערות שוליים מעזה", (2006), "האזור הבטוח בגוראז'דה" (2000) והמתקן (2003). שני הראשונים עוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני (שסאקו מרבה לדבר עליו) והאחרונים עוסקים במלחמת בוסניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאקו נולד בעיר קירקופ שבמלטה ב-2 באוקטובר 1960[1]. אביו לאונרד סאקו היה מהנדס ואמו כרמן סאקו הייתה מורה[2]. בגיל שנה עבר עם משפחתו למלבורן, אוסטרליה[3], שם בילה את מרבית ילדותו המוקדמת עד שנת 1972, אז עברו ללוס אנג'לס[1]. את הקריירה העיתונאית שלו החל כבר בבית הספר התיכון, כאשר עבד בעיתון הבית ספרי "תיכון השקיעה" בעיר ביברטון, אורגון. בעוד שאת רוב זמנו בילה בפעילות עיתונאית, פרסם גם קריקטורות הומוריסטיות. הוא סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1978. הוא קיבל תואר ראשון בעיתונות מאוניברסיטת אורגון בשנת 1981 לאחר 3 שנים.

בשנותיו הראשונות לאחר סיום הלימודים היה סאקו מתוסכל מאוד מעבודת העיתונות שקיבל. הוא סיפר כי: "[לא הצלחתי למצוא] ג'וב בכתיבת מאמרים מעניינים במיוחד או קשים במיוחד, שיעשו באמת שינוי כלשהו"[3]. לאחר שעבד תקופה בכתב העת של אגודת הנוטריונים הלאומית (אנ'), עבודה שנראתה לו "משעממת מאוד", חזר להתגורר במלטה כדי להתמקד בציור קריקטורות. "... החלטתי לשכוח [את העיתונאות] ופשוט ללכת ב'דרך השנייה', שהיא בעצם לקחת את התחביב שלי, קריקטורות, ולראות אם אוכל להתפרנס מזה", אמר לימים ל- BBC. הוא התחיל לעבוד אצל מו"ל מקומי ככותב ספרי הדרכה שונים. במקביל פרסם את ספר הקומיקס הראשון שלו, קומיקס רומנטי בשם "Imħabba Vera" ("אהבה אמיתית"), אחד מספרי הקומיקס האמנותיים הראשונים בשפה המלטית. "מכיוון שלמלטה אין היסטוריה של קומיקס, קומיקס לא נחשב שם כמשהו לילדים", סיפר סאקו למגזין The Village Voice, "באחד החלקים בספר, למשל, הילדה שנכנסה להריון נסעה להולנד עבור הפלה. מלטה היא מדינה קתולית, ובאותה תקופה אסור היה אפילו להתגרש. הסיפור היה יוצא דופן, אבל הם [המלטים] לא ידעו אם זה חומר מתאים עבור קומיקס או לא"[4].

בסופו של דבר חזר סאקו לארצות הברית, ובשנת 1985 ייסד את מגזין הקומיקס האלטרנטיבי "פורטלנד פרמננט פרס" (PPP) בעיר פורטלנד, אורגון. לאחר חמישה עשר חודשים העיתון נפסק מסיבות כלכליות, וסאקו מצא עבודה בעיתון The Comics Journal ככתב חדשות הצוות. עבודתו סיפקה לו זמן ומשאבים כדי לכתוב ולערוך את אנתולוגיית הקומיקס Centrifugal Bumble-Puppy[5] שפורסם על ידי חברת האם הוצאת הספרים של העיתון.

לאחר יציאת הספר החליט סאקו שעליו לצאת לטיול באירופה, ואת טיולו תיעד בקומיקס האוטוביוגרפי שלו "יאהו". מסעו הוביל אותו לטורקיה ובמקביל התרחשה מלחמת המפרץ, מה שהוביל אותו לסקר את התפתחות האירועים בספרו "יאהו 2". העיסוק במלחמת המפרץ הביא אותו לחקר של הפוליטיקה במזרח התיכון, וב-1991 הוא הגיע לישראל כדי לבקר בצד הישראלי והפלסטיני, ומהאינפורמציה שקיבל כתב את ספרו הפוליטי הטעון, "פלסטיין". פלסטיין הוא אוסף של סיפורי קומיקס קצרים בשחור-לבן, שחלקם עוסקים בסיפורים בדיוניים על הסכסוך הישראלי פלסטיני וחלקם תיארו במדויק שיחות של סאקו עם אזרחים פלסטינים (וגם כמה יהודים). הספר זכה בפרס הספר האמריקאי (אנ') ונמכר ביותר מ-30,000 עותקים בבריטניה[6].

בסוף שנת 1995 נסע סאקו לסרייבו על מנת לתעד את נזקי מלחמת בוסניה, ועל סמך העדויות שאסף בעת ביקורו שם חיבר את ספר הקומיקס שלו "המתקן" ("The Fixer"), בסגנון דומה לזה של פלסטיין. ספר נוסף על נזקי המלחמה, "האזור הבטוח בגוראז'דה" ("Safe Area Goražde") פורסם בשנת 2000, במימון מלגת גוגנהיים של שנת 2001. הספר אף זכה בפרס אייזנר בקטגוריית "הרומן הגרפי הטוב ביותר".

בשנת 2005 נשלח סאקו כעיתונאי לעיראק יחד עם גדוד 23 של חיל הנחתים. על בסיס חוויותיו שם, כתב שני סיפורי קומיקס בני 8 עמודים שהתפרסמו בזה אחר זה בעיתון הגרדיאן. ב-2007 כתב מאמר בן 16 עמודים עבור מגזין הארפרז, שכותרתו הייתה "למטה! למעלה! אתה בצבא העיראקי עכשיו".

בשנת 2009 פרסם ספר נוסף על הסכסוך הישראלי פלסטיני, "הערות שוליים מעזה". הספר חוקר שני מעשי טבח נשכחים באזרחים פלסטינים שהתרחשו בחאן יונס וברפיח בנובמבר 1956 על ידי צבא הגנה לישראל[6]. ביוני 2012 פרסם ספר על העוני בארצות הברית בשם "ימי ההרס, ימי המרד" ("Days of Destruction, Days of Revolt"), שכתב יחד עם העיתונאי כריס הדגס (אנ')[7]. כיום סאקו מתגורר בפורטלנד, אורגון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפרס הספר האמריקאי לשנת 1996, מלגת גוגנהיים משנת 2001 ופרס אייזנר לשנת 2001, זכה הספר "הערות שוליים מעזה" בפרס "הרומן הגרפי הטוב ביותר של השנה" של לוס אנג'לס טיימס לשנת 2009[8]. הספר גם זכה בפרס רידנהור (אנ') לשנת 2010[9] ובפרס הספר של אורגון בשנת 2012[10].

ביבליוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ו סאקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 You are being redirected..., www.drawnandquarterly.com
  2. ^ Interview: cartoonist Joe Sacco, the Guardian, ‏2003-10-23 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Read Yourself Raw Australia | Why you should not opt for a used appliance when you need long lasting performance?, www.readyourselfraw.com
  4. ^ Stand Up Comics | The Village Voice, www.villagevoice.com
  5. ^ Joe Sacco Bio, web.archive.org, ‏2006-03-21
  6. ^ 1 2 Cooke, Rachel (22 בנובמבר 2009). "Joe Sacco | interview". The Observer (באנגלית). ISSN 0029-7712. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2020. 
  7. ^ Chris Hedges, Lannan Foundation (באנגלית)
  8. ^ Book Prizes – Los Angeles Times Festival of Books» 2009 Los Angeles Times Book Prizes Winners, web.archive.org, ‏2014-11-11
  9. ^ The Ridenhour Prizes - Fostering the spirit of courage and truth, web.archive.org, ‏2011-09-30
  10. ^ oregon book award for footnotes in gaza

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוניקה מרשל, ג'ו סאקו, Rosen Publishing Group, שנת 2005. ISBN 978-1-4042-0284-9