ג'אניקולו

ג'אניקולו (באיטלקית: Gianicolo, בלטינית - יאניקולום - Janiculum) היא גבעה במערב העיר רומא בירת איטליה. בעבר נקראה הגבעה גם "הר הוותיקן" (Mons Vaticanus).

על אף היותה הגבעה השנייה בגובה בשטח העיר רומא של ימינו (אחרי מונטה מריו), הגבעה אינה אחת משבע גבעות רומא, בשל היותה בגדתו המערבית של נהר הטיבר ומחוץ לשטחי רומא העתיקה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעה היא מצוק ארוך שמשתרע לגדתו הימנית (המערבית) של נהר הטיבר למול גבעת האוונטין (באזור הנקרא מונטה מאריו) אורכה של הגבעה, מצפון לדרום, כ-5 ק"מ. מרחקה של הגבעה מהנהר נע בין 100 מטרים (בדרום) לכ-2 ק"מ בצפון. הנקודה הגבוהה ביותר בגבעה היא בקצהה הצפוני, הנקרא מונטה מאריו, שגובהה 146 מטרים מעל פני הים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הרפובליקה הרומית הייתה הגבעה, הנמצאת ממערב לנהר הטיבר, מחוץ לתחומה של העיר רומא. הגבעה היוותה אתר מקודש ליאנוס, אל השערים במיתולוגיה הרומית, ונערך בה פולחן אשר כלל צפייה במעוף הציפורים לשם חיזוי העתיד.

חומת אורליאנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי חומת אורליאנוס הקיף חלקים מהגבעה על מנת לכלול בתחום העיר את טחנות המים שהיו עליה. טחנות אליה שימוש כטחנות הקמח של העיר. ככל הנראה הטחנות נבנו על ידי הקיסר אורליאנוס בשלהי המאה השלישית. בשנת 537, בעת המצור של הגותים על העיר, חסמו הגותים את אמות המים שהובילו מים אל התחנות, אולם בתום המצור שוקמו אמות המים, והמשיכו לפעול עד ימי הביניים (ישנן עדויות לפעולתן בתקופת שלטונו של האפיפיור גרגוריוס הרביעי, באמצע המאה התשיעית).

המאה ה-19 עד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1849 נערך על הגבעה ובסמוך לה קרב בין כוחותיו של ג'וזפה גריבלדי לבין הכוחות הצרפתיים שהגנו על האפיפיור ועל שלטונו בעיר רומא. הצרפתים דחקו את המגינים והצליחו לכבוש מחדש את רומא ולהשיבה לאפיפיור, שבינתיים נמלט לעיר גאטה.רק ב-1870, כעשור לאחר איחוד איטליה, הצליחו כוחות איטליה בפיקודו של המלך ויטוריו עמנואלה השני לכבוש את העיר ולהכריז עליה כבירת איטליה. אנדרטה לזכר הקרב ולזכר הנופלים במאבק לעצמאות איטליה הוקמה בראש הגבעה. בראש האנדרטה פסל של גריבלדי רוכב על סוס. עד 1929, בזמם שהיחסים בין איטליה לבין הוותיקן היו גרועים ומתוחים,פנה הפסל לכיוון מערב, כאילו השגיח על הוותיקן והאפיפיור. לאחר שיושבו ההדורים, סובבו את הפסל ופניו לכיוון מזרח, צופות אל המרכז העתיק של רומא.

מאז שנת 1847 נהגו לירות מדי יום, בשעה 12:00 בצהריים על מנת להודיע על השעה. הירי בוצע מטירת סנטאנג'לו, והועבר בשנת 1904 לתותח שהוצב בראש הגבעה. מנהג זה נמשך עד שנת 1939 והופסק בשל מלחמת העולם השנייה. בעקבות לחץ ציבורי, המנהג חודש ב-21 באפריל 1959.

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על גבעת ג'אניקולו נמצאת כנסיית סן פייטרו אין מונטוריו שנבנתה במקום בו, על פי האמונה הנוצרית נצלב פטרוס הקדוש. כמו כן על הגבעה ממוקמת מזרקת אקווה פאולה שנבנתה בסגנון הבארוק בהוראת האפיפיור פאולוס החמישי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]