ג'יימי לי קרטיס
![]() | |
ג'יימי לי קרטיס בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2018 | |
לידה |
22 בנובמבר 1958 (בת 61) סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית |
---|---|
סוגה מועדפת | אימה |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
שנות הפעילות | מאז 1977 |
דמות ידועה | לורי סטרוד (ליל המסכות) |
שפה מועדפת | אנגלית |
עיסוק |
סופרת בלוגרית |
מקום לימודים |
בית הספר צ'ואט רוזמרי הול, תיכון בוורלי הילס, אוניברסיטת הפסיפיק, בית הספר התיכון וסטלייק ![]() |
בן/בת זוג |
כריסטופר גסט ![]() |
צאצאים |
תומאס גסט, אנני גסט ![]() |
פרסים והוקרה |
מועמדת לפרס ג'יני פרס סאטורן פרס גלובוס הזהב מועמדת לפרס באפט"א פרס הקומדיה האמריקאי מועמדת לגילדת שחקני המסך מועמדת לפרס MTV מועמדת לפרס בלוקבסטר מועמדת לפרס אמי פרס סטליט |
http://www.jamieleecurtisbooks.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
ג'יימי לי קרטיס (אנגלית: Jamie Lee Curtis; נולדה ב-22 בנובמבר 1958) היא שחקנית וסופרת אמריקאית ממוצא יהודי. הייתה ידועה תחילה בתור "מלכת הצרחות" בגלל תפקידיה בכמה סרטי אימה בתחילת הקריירה שלה, כמו "ליל המסכות", "הערפל", "ליל הבכורה" ו"רכבת לגיהנום", אך השתתפה מאז במגוון רחב של סרטים רבים מז'אנרים שונים. ספרה משנת 1998, "Today I Feel Silly, and Other Moods That Make My Day", הפך לרב מכר ברשימה של "ניו יורק טיימס". הופיעה בפרסומות עבור "Activia" מאז שנת 2007,[1] והיא בלוגרית עבור העיתון "הפינגטון פוסט".[2]
תוכן עניינים
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרטיס נולדה בלוס אנג'לס, לשחקן היהודי טוני קרטיס ולשחקנית הנוצריה ג'נט לי. הוריה של קרטיס התגרשו בשנת 1962, ואמה נישאה לרוברט ברנדט. לקרטיס יש אחות גדולה, קלי קרטיס, שגם היא שחקנית, וכמה אחים למחצה (כולם מצד אביה), אלכסנדרה, אלגרה, בן, וניקולס (שמת בשנת 1994 ממנת יתר).[3] קרטיס למדה בבית הספר וסטלייק בלוס אנג'לס ובתיכון בוורלי הילס, וסיימה את לימודיה בצ'ואוט רוזמרי הול. היא חזרה לקליפורניה בשנת 1976, ולמדה באוניברסיטת האוקיינוס השקט. היא שקלה ללמוד עבודה סוציאלית, אך עזבה לאחר סמסטר אחד כדי להמשיך את קריירת המשחק.
קרטיס נשואה לשחקן, התסריטאי והבמאי כריסטופר גסט (אנ'). הזוג התחתן ב-18 בדצמבר 1984 ואימץ בת ובן (אנני, נולדה בשנת 1986; תומאס, נולד בשנת 1996).[4]
קרטיס הייתה אלכוהוליסטית ומכורה למשככי כאבים. היא נגמלה בשנת 1999[5]. לדבריה, ההתאוששות היא ההישג הגדול ביותר בחייה.[6]
קרטיס היא הסנדקית של השחקן ג'ייק ג'ילנהול.[7]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרט הבכורה של קרטיס התרחש בסרט האימה משנת 1978, "ליל המסכות", שבו גילמה את דמותה של לורי סטרוד. הסרט זכה להצלחה גדולה ונחשב לסרט העצמאי הרווחי ביותר בזמנו, וזכה לשבחים רבים ונחשב כסרט אימה קלאסי. קרטיס לאחר מכן לוהקה בכמה סרטי אימה, וזכתה לכינוי "מלכת הצרחות".
הסרט הבא שלה היה סרט האימה, "הערפל", שבוים על ידי הבמאי של "ליל המסכות" ג'ון קרפנטר. הסרט נפתח בפברואר 1980 לביקורות מעורבות אך להכנסות נאות, וחיזק את מעמדה של קרטיס ככוכבת סרטי האימה. הסרט הבא שלה, "ליל הבכורה", היה סרט אימה קנדי דל תקציב שיצא ביולי 1980. הסרט, שעבורו היא הייתה מועמדת לפרס ג'יני עבור השחקנית הזרה הטובה ביותר, היה דומה בסגנון של "ליל המסכות", אך זכה לביקורות שליליות. באותה שנה, קרטס כיכבה גם ב"רכבת לגיהנום", שנפתח באוקטובר וקיבל ביקורות שליליות בדומה לליל הבכורה. קרטיס מאוחר יותר הופיעה ב"ליל המסכות 2", "ליל המסכות: 20 שנה אחרי" ו"ליל המסכות: תחיית המתים", וכן נתנה תפקיד קול ללא קרדיט ב"ליל המסכות 3: עונת המכשפה".
תפקידה בסרט "משנה מקום משנה מזל" (1983) עזר לקרטיס להסיר ממנה את תדמית מלכת הצרחות. הסרט "דג ושמו וונדה" (1988) קיבל מעמד פולחן והציג לראווה את קרטיס כשחקנית קומית. היא זכתה בפרס גלובוס הזהב עבור עבודתה בסרט "שקרים אמיתיים" (1994). התפקידים האחרונים שלה בסרטים כוללים את סרטו של דיסני "שישי הפוך" (2003), לצד לינדזי לוהן. היא הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית בסרט זה.[8]
באוקטובר 2006, קרטיס סיפרה ל-"Access Hollywood" שהיא פורשת מקריירת המשחק שלה כדי להתמקד במשפחתה.[9] היא חזרה למשחק ביוני 2007 בסרט של דיסני, "הצ'יוואווה מבוורלי הילס", לצד פייפר פראבו, כאחת משלוש הדמויות האנושיות בסרט. היא גם כיכבה בשנת 2010 בקומדיה "רק לא את", לצד קריסטן בל וסיגורני ויבר.[10]
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרטיס הופיעה בבכורה בטלוויזיה בפרק של "קולומבו", אולם תפקיד הטלוויזיה הראשון שלה היה לצד ריצ'רד לואיס בקומדיה "Anything but Love", שנמשכה ארבע עונות משנת 1989 עד 1992. הופעתה כהאנה מילר זיכה אותה בפרס גלובוס הזהב ובפרס נבחרי הקהל. היא הופיעה כאחות סגן דוראן בסדרת הטלוויזיה "מבצע תחתונית"; המבוססת על סרט בעל אותו שם שכיכב בו אביה.
בשנת 1981 קרטיס כיכבה בסרט "Death of a Centerfold: The Dorothy Stratten Story". היא קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב עבור עבודתה בעיבוד של TNT ליצירה של ונדי וסרשטיין, "The Heidi Chronicles". היא כיכבה בסרט טלוויזיה של CBS, "המתנה של ניקולס", שעבורו היא קיבלה מועמדות לפרס אמי. קרטיס הופיעה גם בסדרה הבדיונית "באק רוג'רס במאה ה-25", ובפרק של "המופע של דרו קארי".
החל משנת 2015 היא מגלמת את דיקנית הקולג' קאתי מאנץ' בסדרת האימה הקומית "מלכות הצעקה" של המפיק ראיין מרפי.
ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרטיס עבדה עם המאיירת לורה קורנל, וכתבה כמה ספרי ילדים, שפורסמו על ידי הוצאת הספרים "הרפר קולינס".
- When I Was Little: A Four-Year Old's Memoir of Her Youth, 1993.
- Tell Me Again About The Night I was Born, 1996.
- Today I Feel Silly, and Other Moods That Make My Day, 1998
- Where Do Balloons Go?: An Uplifting Mystery, 2000.
- I'm Gonna Like Me: Letting Off a Little Self-Esteem, 2002.
- It's Hard to Be Five: Learning How to Work My Control Panel, 2004.
- Is There Really a Human Race?, 2006.
- Big Words for Little People, 2008.
- My Friend Jay, 2009.
- My Mommy Hung the Moon: A Love Story, 2010.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה | כותרת | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
1978 | ליל המסכות | לורי סטרוד | |
1980 | הערפל | אליזבת סולי | |
1980 | ליל הבכורה | קים המונד | מועמדות לפרס ג'יני עבור השחקנית הזרה הטובה ביותר |
1980 | רכבת לגיהנום | אלנה מקסוול | מועמדות לפרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר |
1981 | הבריחה מניו יורק | מספרת, קול במחשב | |
1981 | Roadgames | פמלה | |
1981 | ליל המסכות 2 | לורי סטרוד | |
1982 | ליל המסכות 3: עונת המכשפה | מרכזיה | קול בלבד, ללא קרדיט |
1983 | משנה מקום משנה מזל | אופליה | פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה |
1984 | Love Letters | אנה וינטר | |
1984 | באקארו בנזאי | סנדרה בנזאי | מופיעה בגרסה המורחבת ב-DVD |
1984 | Grandview, U.S.A. | מישל "מייק" קודי | |
1985 | מושלם | ג'סי | |
1986 | As Summers Die | ויטסי | |
1987 | A Man in Love | סוזן אליוט | |
1988 | דומיניק ויוג'ין | ג'ניפר רסטון | |
1988 | דג ושמו וונדה | וונדה | מועמדות לפרס באפט"א עבור השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי מועמדות לפרס גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית |
1990 | פלדה כחולה | מייגן טרנר | |
1991 | Queens Logic | גרייס | |
1991 | החברה שלי | שלי | |
1992 | צעיר לנצח | קלייר קופר | |
1994 | הנערה שלי 2 | שלי | |
1994 | Mother's Boys | ג'ודית "ג'וד" מאדיגן | |
1994 | שקרים אמיתיים | הלן טסקר | פרס "American Comedy Award" עבור השחקנית הכי מצחיקה פרס גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית פרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר מועמדות לפרס גילדת שחקני המסך עבור שחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדות לפרס MTV עבור הביצוע הטוב ביותר מועמדות לפרס MTV עבור הנשיקה הטובה ביותר |
1996 | מעצר בית | ג'נט | |
1996 | המופע של דרו קארי | סיואק | פרק: "Playing a Unified Field" |
1997 | חיות רעות | וילה וסטון | |
1998 | ליל המסכות: 20 שנה אחרי | לורי סטרוד | מועמדות לפרס בלוקבסטר עבור שחקנית אהובה - אימה מועמדות לפרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר |
המתנה של ניקולס | מגי גרין | מועמדות לפרס אמי עבור שחקנית ראשית היוצאת מן הכלל - מיני סדרה או סרט | |
גידולי פרא | סיירה קהאן | ||
1999 | וירוס | קלי פוסטר | |
2000 | מי הטביע את מונה? | רונה | |
2001 | החייט מפנמה | לואיזה פנדל | |
מפגש סוער | איליין בוון | ||
2002 | ליל המסכות: תחיית המתים | לורי סטרוד | |
2003 | שישי הפוך | טס קולמן | מועמדות לפרס גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית מועמדות לפרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר מועמדות לפרס סטליט עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית |
2004 | איפה אתם בחג? | נורה קראנק | |
2005 | הילד ואני | עצמה | |
2008 | הצ'יוואווה מבוורלי הילס | הדודה ויו | |
2010 | רק לא את | גייל | |
2011 | הקטר הכחול שיכול | בברלי | דיבוב |
2012 | תצפית על גבעת הפרגים | ריוקו מאטצוסקי | דיבוב |
2012 | NCIS | ד"ר סמנתה ריאן | סדרת טלוויזיה; 5 פרקים |
2018-2012 | הבחורה החדשה | ג'ואן דיי | סדרת טלוויזיה; 5 פרקים |
2014 | ורוניקה מארס | גיל באקלי | מבוסס על סדרת הטלוויזיה "ורוניקה מארס" |
2016-2015 | מלכות הצעקה | קאתי מאנץ' | סדרת טלוויזיה; 23 פרקים |
2015 | חלקי חילוף | קארן לוורי | |
2018 | האלווין | לורי סטרוד | |
2018 | הפסד מקובל | רייצ'ל בורק | |
2019 | רצח כתוב היטב | לינדה דריסדייל |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יימי לי קרטיס, ברשת החברתית טוויטר
ג'יימי לי קרטיס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'יימי לי קרטיס, באתר AllMovie (באנגלית)
- ג'יימי לי קרטיס, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- דודי כספי, שינויים בהרגלי הצריחה, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קווין ויליאמסון, קרטיס מדברת הרבה שטויות, באתר Toronto Sun, 20/9/2010
- ^ הבלוג של ג'יימי לי קרטיס, באתר הפינגטון פוסט, 22/8/2011
- ^ ביוגרפיה של טוני קרטיס, באתר Turner Classic Movies, 22/8/2011
- ^ ג'יימי לי קרטיס מגיעים לאווטאר, באתר פיפל, 18/12/2009
- ^ יו דייוויס, ג'יימי לי קרטיס מספרת על ההתמכרות לאלכוהול, באתר The telegraph, 30/9/2000
- ^ ג'יימי לי קרטיס אומרת שההתאוששות מהתמכרות היא ההישג הגדול ביותר שלה, באתר Drug Addiction Treatment, 8/9/2010
- ^ פרד שרורש, ראיון עם ג'ייק ג'ילנוהל, באתר guardian, 30/10/2005
- ^ רשימה מלאה של המועמדים לטקס פרסי גלובוס הזהב, באתר usatoday, 18/12/2003
- ^ ג'יימי לי קרטיס פורשת, באתר וואלה!, 30/11/2004
- ^ מאיר שניצר, מסיבת גן: ביקורת על "רק לא את", באתר nrg מעריב, 4/11/2010
- זוכות פרס באפט"א לשחקנית המשנה הטובה ביותר
- אמריקאיות שנולדו ב-1958
- שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים אמריקאים
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה אמריקאיות
- סופרות ילדים ונוער אמריקאיות
- סופרות ילדים ונוער יהודיות
- נדבנים אמריקאים
- נדבנים יהודים
- פעילות חברתיות אמריקאיות
- פעילים חברתיים יהודים
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית בקומדיה או בסרט מוזיקלי
- זוכי פרס גלובוס הזהב: טלוויזיה: שחקנית בתוכנית מוזיקלית או קומית