ג'יימס אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החוקות של אנדרסון 1723

ג'יימס אנדרסוןאנגלית: James Anderson;‏ 1679/1680 - 25 במאי 1739) היה סופר וכומר סקוטי, שנולד והתחנך באברדין, סקוטלנד. הוא הוסמך לכמורה בכנסייה של סקוטלנד בשנת 1707 ועבר ללונדון, שבה שירת ככומר בכנסיית פרסביטריאן עד 1734. דווח כי הוא איבד רכוש וממון רב כאשר "חברת הים הדרומי" (South Sea Company) נפלה בעקבות "בועת סאות' סי" בשנת 1720.[1] אנדרסון ידוע בעיקר בזכות תרומתו לבנייה החופשית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון נולד בערך בשנת 1680 באברדין, בה התחנך וקרוב לוודאי קיבל את התואר השני שלו (M.A) ואת תואר הדוקטור בתאולוגיה (DD). בשנת 1710 הוא עבר ללונדון והוסמך לכמורה בכנסיית פרסביטריאן, ומאוחר יותר עבר לכנסייה אחרת מזרם הפרסביטריאניזם. על פי The Gentleman's Magazine ("העיתון לג'נטלמן)" נאמר על אנדרסון כי היה ידוע בקרב תושבי לונדון כ"בישוף אנדרסון", ותואר כ"אדם מלומד, אך עם זאת פזיז, אשר איבד חלק ניכר מרכושו בשנת 1720 הקטלנית".[2]

חלק מדרשותיו של אנדרסון הוצאו לאור. אחת מהן לא רוצחי המלך (No King-Killers), אותה הטיף ב-1715, ביום השנה של הוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, היה נאום הגנה נלהב על ניהולו של זרם הפרסביטריאניזם במהלך מלחמת האזרחים, ואף הגיע למהדורה שנייה.

אנדרסון היה בונה חופשי וב-1721 בעת תחייתה של הבנייה החופשית באנגליה, הלשכה הגדולה גמרה אומר להפיק תקציר סמכותי של חוקת האחווה והמשימה הוטלה על אנדרסון. כשסיים לכתוב את החוקה, הציג אותה לפני המפקח הגדול של הלשכה. החוקה של אנדרסון שהיא החוקה של הבונים החופשיים המכילה את ההיסטוריה, החוקים, הנהלים אשר נהוגים על ידי רוב הלשכות הקדמוניות, העתיקות ועבודת האחווה לשימוש הלשכה של לונדון. עבודתו של אנדרסון עברה עריכות והיא מוכרת מאז על ידי הבונים החופשיים האנגליים כקוד הסטנדרטי בנושא הבנייה החופשית ותורגמה לגרמנית. העתק אמריקני של המהדורה הראשונה של 1723 פורסם בניו יורק ב-1855 וקיימים העתקים מאותה מהדורה ב"חוקת קוקס של הבנייה החופשית באנגליה ואירלנד" (1871 וכן בכרך הראשון של הספרייה הארכאולוגית המסונית של קניג (1878). אנדרסון תרם לספרות המסונית את כתב ההגנה של הבנייה החופשית שתורגם לגרמנית והודפס ב-עיזבונות הזהב של הסופרים המוקדמים של הבנייה החופשית של ג'ורג' אוליבר (1847).

הבנייה החופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון היה בונה חופשי, נשיא לשכה מסונית ומפקח גדול של הלשכה הגדולה של אנגליה. הוא הוזמן בספטמבר 1721 בידי הלשכה הגדולה לכתוב את ההיסטוריה של הבונים החופשיים, וכתב ידו פורסם ב-1723 כחוקותיהם של הבונים החופשיים. שמו של אנדרסון לא מופיע בכותרת העמוד אך בספח למסמך הוא מוכרז כיוצרו.

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1732 הופיעה עבודה בשם "הגנאלוגיה המלכותית של קיסרים, מלכים ונסיכים החל מאדם עד לימנו", שבזכותה מוכר אנדרסון במיוחד. היא מבוססת על עבודתו של ג'והאן הובנר. לפרקיה הראשונים של העבודה לא היה ערך היסטורי רב, אך פרקיה המאוחרים של העבודה היו לשימוש לעתים קרובות ביחס הגנאלוגי של שושלות שליטי יבשות. הכרך מסתיים עם תקציר אודות האצולה האנגלית, ובהקדמה המחבר מכריז על נכונותו, אם יהיה בה צורך, לנסח ולערוך באורך מלא את הגנאלוגיות של כל האיים הבריטיים.

עבודתו האחרונה של אנדרסון, אשר הוזמן לבצע על ידי הרוזן הראשון של אגמונט ובנו, מחומרים שהם סיפקו הייתה בעלת הכותרת: "ההיסטוריה הגנאלוגית של שושלת יברי, על ענפיו השונים של יברי, לובל, פרסבל וגורניי" (Yvery A Genealogical History of the House of Yvery, in its different branches of Yvery, Lovel, Perceval, and Gournay), אך הוא הספיק לסיים, לכתוב ולפרסם רק את הכרך הראשון, לפני שהלך לעולמו, ב-25 במאי 1739. מאוחר יותר פורסם כרך שני, הודות לכותב אחר. העבודה הוסרה מרשימת ההפצה על בסיס הטענה כי היו בה מספר הערות משפילות על מצב האצולה האנגלית ועל אופי העם האירי. עם זאת, בשנת 1742 היא פורסמה שנית לאחר עריכה ללא ההערות המשפילות. על המידע הגנאלוגי הרב בספר זה נאמר כי הוא מיתי (נטען כי מדובר במיתוס ולא בעובדות).

עבודה נוספת של אנדרסון: "חדשות מאליסיום, או דיאלוגים מהמתים, בין ליאופיד, האימפריה הרומית, ולואי ה-14, מלך צרפת" (News from Elysium, or Dialogues of the Dead, between Leopold, Roman Emperor, and Louis XIV, King of France) פורסמה זמן קצר לאחר מותו בשנת 1739.

החוקות של הבנייה החופשית עברו עריכות מחדש וב-1734 כתב היד פורסם על ידי בנג'מין פרנקלין בפילדלפיה והפך להיות הספר המסוני הראשון שהוצא לאור באמריקה. גרסה אלקטרונית של עבודה זו קיימת באינטרנט.[3] מהדורת לונדון שנייה מורחבת הרבה יותר הופיעה ב-1738. העבודה תורגמה לשפות רבות, כולל הולנדית (1736), גרמנית, (1741) וצרפתית (1745).

בין עבודותיו היו גם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן-ציון ח. אילון, בין העמודים, אוצר רב בונה, 1965.
  • מרדכי צבירן, אמת אחרת - הנוסח הסקוטי, הוצא בחסות המועצה העליונה של הדרגה ה-33 והאחרונה של הנוסח הסקוטי הקדמון והמקובל בבנייה החופשית במדינת ישראל, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס אנדרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]