ג'יימס ביוקנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס ביוקנן
(23 באפריל 1791; קוב גאפ שבפנסילבניה - 1 ביוני 1868; לנקסטר שבפנסילבניה) (בגיל 77)
James Buchanan.jpg

ג'יימס ביוקנן
שם בשפת המקור James Buchanan
מדינה ארצות הברית
מקום קבורה לנקסטר שבפנסילבניה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת-זוג
נשיא ארצות הברית ה-15
תקופת כהונה 4 במרץ 1857 - 3 במרץ 1861 (4 שנים)
סגן ג'ון ברקינרידג'
הקודם בתפקיד פרנקלין פירס
הבא בתפקיד אברהם לינקולן

ג'יימס ביוקנןאנגלית: James Buchanan‏; 23 באפריל 17911 ביוני 1868) היה נשיאה ה-15 של ארצות הברית.

רקע פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוקנן נולד בקוב גאפ (Cove Gap), פנסילבניה לג'יימס ואליזבת'. בילדותו חונך על ידי מורה פרטי. ב-1809 נרשם ללימודי משפטים וב-1812 הוסמך כעורך דין.

במלחמת 1812 נגד בריטניה היה ביוקנן אחד המתנדבים הראשונים ולחם בהגנת העיר בלטימור. בשנת 1814 נבחר לבית הנבחרים של פנסילבניה, תפקיד בו שימש עד 1815. בין השנים 1821 - 1831 שימש ביוקנן כחבר קונגרס מטעם המפלגה הדמוקרטית, ובשנים 1832 נשלח לרוסיה כשגריר ארצות הברית שם.

ב-1834 נבחר ביוקנן לסנאט בעקבות פרישתו של ויליאם וילקינס. הוא נבחר בשנית ב-1837, ובפעם השלישית ב-1843. ב-1845 התפטר, על מנת לקבל תפקיד בקבינט. בשרותו בסנאט היה יו"ר הוועדה ליחסים בינלאומיים.

בתקופת כהונתו של ג'יימס נוקס פולק (1849-1845) שימש ביוקנן כמזכיר המדינה. בתפקיד זה היה שותף להסכם אורגון (1846). בשנת 1853 נשלח ביוקנן לבריטניה כשגריר ארצות הברית שם, ובתפקיד זה שימש עד ל-1856.

תקופת הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1857 נבחר ביוקנן לנשיא ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית.

לאחר בחירתו לנשיא, ובעקבות השסע הפנימי בארצות הברית של לפני מלחמת האזרחים, החליט ביוקנן להרגיע את הרוחות על ידי איוש משרות בנציגים משני הצדדים, וניסיון לשכנע את העם לקבל את הפרשנות של בית המשפט העליון לחוקת ארצות הברית. בית המשפט דן באותה תקופה בלגיטימיות של העבדות ובאפשרות הגבלתה, ושני שופטים רמזו לביוקנן מה היא הפסיקה הצפויה. הנשיא הכריז כי שאלת העבדות בטריטוריות היא "לשמחתנו, בעלת משמעות מעשית מזערית" וכי בית המשפט העליון יישב דילמה זו ב"מהירות וביעילות". יומיים לאחר מכן פסק השופט רוג'ר ב. טאני בפסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד, שאין בכוח הקונגרס לאסור על עבדות בטריטוריה של ארצות הברית, ובכך למעשה קיבל את העמדה הפוליטית-חוקתית של מדינות הדרום. פסיקה זו גרמה זעם במדינות הצפון.

במסגרת ניסיונות הפשרה שלו, הטיל ביוקנן את מלוא כובד משקלו בעד צירוף קנזס לאיחוד כ"מדינת עבדות". צעד זה נכשל ועורר זעם במפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית כאחת. קנזס נותרה טריטוריה חיצונית.

הסכסוך הפנים מפלגתי הגיע עד כדי פילוג המפלגה הדמוקרטית לשתי סיעות - דרומית וצפונית - ובחירת שני מועמדים נפרדים לנשיאות בידי כל אחת מהן. כשבחרו הרפובליקנים כנציגם את אברהם לינקולן, ניצחונו היה מובטח - על אף חוסר הפופולריות שלו במדינות הדרום, בזכות הסלידה מ"מעצמת העבדים" (Slave Power), וכן בגלל השחיתות הרבה שפשתה בשלטון של ביוקנן והמצב הכלכלי הרעוע. מדינות הדרום, שסירבו להיות תחת שלטון רפובליקני, איימו לפרוש מן האיחוד.

הנשיא ביוקנן קבע כי אין למדינות הדרום זכות חוקית לפרוש מן האיחוד, אך חששותיו מעימות אלים גרמו לו לקבוע גם כי לממשלה הפדרלית אין זכות חוקית למנוע זאת מהן. ביוקנן קיווה לפשרה עם מנהיגי הדרום, אך אלה סירבו.

ביוקנן החל לנקוט טקטיקה מיליטנטית יותר ומינה "צפוניים" במקום חברי קבינט שפרשו. כמו כן, הוא שלח ספינה אזרחית ("כוכב המערב") ועל סיפונה תחמושת ותגבור לפורט סאמטר בדרום קרוליינה. פעולה זו נודעה לדרום ב-9 בינואר 1861 והספינה נאלצה לשוב על עקבותיה לאחר הפגזות מהחוף. בהמשך אותה שנה הפסיד ביוקנן בבחירות לנשיאות לאברהם לינקולן.

ביוקנן פרש לאחוזת Wheatland בלנקסטר, פנסילבניה, שם גם מת ב-1 ביוני 1868, הוא היה הנשיא הרווק היחיד בתולדות ארצות הברית (כגברת הראשונה שימשה אחייניתו, הארייט ליין) ובן פנסילבניה היחיד שנבחר למשרה זו. לדעתם של מספר חוקרים, היה ביוקנן אחד הנשיאים הגרועים ביותר בתולדות ארצות הברית. הוא ספג ביקורת על תרומתו לפרוץ מלחמת האזרחים.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוקנן התארס ב-1819 לאן קרוליין קולמן, בתו של תעשיין עשיר מפנסילבניה. אולם השניים בילו זמן מועט מאוד יחד, ונפוצו שמועות שהוא רוצה לשאתה לאישה רק בזכות עושרה של משפחתה. לבסוף החליטה ארוסתו לבטל את הנישואין, וזמן קצר אחר כך היא חלתה ומתה. ביוקנן נדר שלא לשאת אישה אחרת וטען כי רגשותיו נטמנו בקבר.

במשך 15 שנים טרם נבחר לנשיא, חלק ביוקנן מקום מגורים בוושינגטון עם הסנאטור (ולימים, סגן-הנשיא) ויליאם רופוס קינג. מתנגדיהם הפוליטיים ואף העיתונות העלו השערות ורמיזות לפיהן השניים הם הומוסקסואלים. השערות לגבי נטייתו המינית הועלו במשך השנים גם על ידי היסטוריונים שונים, אך לא הוכחו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס ביוקנן בוויקישיתוף


נשיאי ארצות הברית
ג'ורג' וושינגטוןג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןג'יימס מדיסוןג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסאנדרו ג'קסוןמרטין ואן ביורןויליאם הנרי הריסוןג'ון טיילרג'יימס פולקזאכרי טיילורמילרד פילמורפרנקלין פירסג'יימס ביוקנןאברהם לינקולןאנדרו ג'ונסוןיוליסס סימפסון גרנטרתרפורד הייזג'יימס גרפילדצ'סטר ארתורגרובר קליבלנדבנג'מין הריסוןגרובר קליבלנדויליאם מקינליתאודור רוזוולטויליאם האוורד טאפטוודרו וילסוןוורן הרדינגקלווין קולידג'הרברט הוברפרנקלין דלאנו רוזוולטהארי טרומןדווייט אייזנהאוארג'ון פיצג'רלד קנדילינדון ג'ונסוןריצ'רד ניקסוןג'רלד פורדג'ימי קרטררונלד רייגןג'ורג' הרברט ווקר בושביל קלינטוןג'ורג' ווקר בושברק אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.
מזכירי המדינה של ארצות הברית
תומאס ג'פרסוןאדמונד רנדולףטימות'י פיקרינגג'ון מרשלג'יימס מדיסוןרוברט סמית'ג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסהנרי קליימרטין ואן ביורןאדוארד ליווינגסטוןלואיס מקלייןג'ון פורסית'דניאל ובסטראבל אפשורג'ון קלהוןג'יימס ביוקנןג'ון קלייטוןדניאל ובסטראדוארד אברטויליאם מרסילואיס קאסג'רמיה בלאקויליאם סיוארדאליהוא וושבורןהמילטון פישויליאם אברטסג'יימס בלייןפרדריק פרלינגהויסןתומאס בייארדג'יימס בלייןג'ון פוסטרוולטר גרשםריצ'רד אולניג'ון שרמןויליאם דייג'ון הייאליהוא רוטרוברט בייקוןפילאנדר נוקסויליאם ג'נינגס ברייאןרוברט לאנסינגביינברידג' קולביצ'ארלס אוונס יוזפרנק קלוגהנרי סטימסוןקורדל הולאדוארד סטטיניוסג'יימס פ. ברנסג'ורג' מרשלדין אצ'יסוןג'ון פוסטר דאלסכריסטיאן הרטרדין ראסקויליאם פירס רוג'רסהנרי קיסינג'רסיירוס ואנסאדמונד מאסקיאלכסנדר הייגג'ורג' שולץג'יימס בייקרלורנס איגלברגרוורן כריסטופרמדליין אולברייטקולין פאוולקונדוליזה רייסהילרי רודהם קלינטוןג'ון קרי החותם של משרד החוץ האמריקאי