ג'יימס ג. ארתור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ג'יימס גרג ארתור (James Greig Arthur;‏ 18 במאי 1944) הוא מתמטיקאי קנדי העובד על אנליזה הרמונית, ונשיא לשעבר של האגודה האמריקאית למתמטיקה.

הוא פרופסור במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת טורונטו[1].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור נולד בהמילטון שבקנדה. את תוארו הראשון קיבל בשנת 1966 באוניברסיטת טורונטו. את התואר השני קיבל ב-1967, גם הוא מאוניברסיטת טורונטו. את הדוקטורט קיבל ב-1970 באוניברסיטת ייל, החל משנה זו עבד שם במשך שש שנים. המנחה שלו היה פרופסור רוברט לנגלנדס. ב-1976 הוא הצטרף לפקולטה של אוניברסיטת דיוק, והחל משנת 1978 הוא פרופסור באוניברסיטת טורונטו. בין השנים 1976 ו-2002 הוא הרצה במכון למחקר מתקדם ארבע פעמים. נכון להיום לארתור יש שבעה תלמידים.[2]

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור ג'יימס ארתור פרסם כ-56 מאמרי מחקר, יותר מ-2000 עמודים בכתבי עת מתמטיים. בנוסף למחקר ארתור גם מרצה במגוון מוסדות אקדמיים.[1] הוא נודע בעיקר בזכות פיתוח נוסחת העיקבה לחבורות רדוקטיביות. זהו השיג חשוב לעין שיעור אשר מכליל את נוסחת העיקבה של סלברג לחבורה SLׂ(2) משנת 1956. בעבודתו הציג ארתור כלים מרכזיים רבים באנליזה הרמונית לא קומוטטיבית על חבורות רדוקטיביות כלליות. בהסתמכו על עבודותיהם של לנגלנדס, שלסטד, קוטביץ, וולדספורג'ה ואחרים, ארתור השיג את נוסחת העיקבה בצורתה היציבה.[3]

ארתור היה הקנדי הראשון שזכה במדליית הזהב של קנדה למדע והנדסה ,[4] והקנדי השני שזכה בפרס וולף למתמטיקה. הראשון היה המנחה שלו, פרופסור רוברט לנגלנדס.

לעבודתו של ארתור נודעה השפעה עצומה. למשל, היא שימשה כלי מרכזי בהוכחת לאפורג את התאמת לנגלנדס לשדות פונקציות. לאחרונה, השתמשו בה קלוזל, האריס, טיילור ואחרים בבנייתן, בשיטות p- אדיות, של הצגות גלואה המתאימות לתבניות אוטומורפיות. לרעיונותיו של ארתור, הישגיו והטכניקות שהציג יהיו עוד שימושים רבים וחשובים בתורת ההצגות האוטומורפיות ובחקר מרחבים סימטריים מקומית. עבודתו של ארתור היא אבן דרך במתמטיקה, אשר תתן השראה לדורות של מתמטיקאים בעתיד.

קרן וולף

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה של כל המאמרים והמחקרים שפרופסור ג'יימס ארתור פרסם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Professor James G. Arthur, אתר אוניברסיטת טורונטו
  2. ^ The Mathematics Genealogy Project - James Arthur, מתמטיקאים מובילים
  3. ^ פרופ' ג'יימס ג. ארתור, James G. Arthur, אתר פרס וולף
  4. ^ science.ca : James Greig Arthur, מדעני קנדה