ג'יימס דיקסון
| לידה |
5 באוגוסט 1814 אנפילד, קונטיקט, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1873 (בגיל 58) הרטפורד, קונטיקט, ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות סידר היל | ||||
| מדינה |
| ||||
| השכלה |
ויליאמס קולג' | ||||
| מפלגה |
המפלגה הוויגית | ||||
| השקפה דתית |
הכנסייה האפיסקופלית | ||||
| בת זוג |
Elizabeth Lord Cogswell Dixon | ||||
| חתימה |
| ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
ג'יימס דיקסון (באנגלית: James Dixon; 5 באוגוסט 1814 – 27 במרץ 1873) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכסנאטור מטעם מדינת קונטיקט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיקסון, בנם של ויליאם ומרי (פילד) דיקסון, נולד ב־5 באוגוסט 1814 בעיירה אנפילד, קונטיקט. הוא השלים לימודי הכנה וסיים את לימודיו בוויליאמס קולג' בוויליאמסטאון, מסצ'וסטס, בשנת 1834. דיקסון למד משפטים, הוסמך כעורך דין בשנת 1834 והחל לעסוק בעריכת דין באנפילד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיקסון כיהן כחבר בית הנבחרים של קונטיקט בשנים 1837–1838 וב־1844, ואף כיהן כיושב ראש הבית בשנת 1837. בשנת 1839 עבר להרטפורד, קונטיקט, והמשיך לעסוק בעריכת דין. ב־1 באוקטובר 1840 נישא לאליזבת לורד קוגסוול. לזוג נולדו שני בנים ושתי בנות.
דיקסון נבחר כנציג מחוז הקונגרס הראשון של קונטיקט לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הוויגית, וכיהן בקונגרסים ה־29 וה־30, מ-4 במרץ 1845 עד 3 במרץ 1849. הוא כיהן שתי כהונות של שנה אחת כחבר הסנאט של קונטיקט בשנים 1849–1850 וב־1854–1855, כנציג המחוז הראשון שכלל את הרטפורד וסביבתה. במהלך כהונתו השנייה היה חבר בוועדת היחסים הפדרליים. הוא סירב למועמדות לתפקיד מושל קונטיקט בשנת 1854, והיה מועמד לא מוצלח לסנאט של ארצות הברית באותה שנה.
בשנת 1856 נבחר דיקסון לסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, ונבחר מחדש בשנת 1863. הוא כיהן כסנאטור מ־4 במרץ 1857 ועד 3 במרץ 1869.
ב־16 בדצמבר 1861 ביקש ליימן טראמבל מהסנאט לדון בהחלטה שקראה למזכיר המדינה לדווח האם במדינות הנאמנות לאיחוד נעצרו ונכלאו אנשים בהוראתו או בהוראת משרדו, ואם כן – מכוח איזה חוק. דיקסון, שתמך בדיכוי, אמר על ההחלטה כי "נראה לי שהיא מחושבת להביא אך ורק לנזק".
במהלך כהונתו בסנאט שימש דיקסון יושב ראש הוועדה לביקורת ולפיקוח על הוצאות נלוות (בקונגרסים ה־37 וה־38), וחבר בוועדות מחוז קולומביה (בקונגרסים ה־38 וה־39) ודואר ודרכי דואר (בקונגרס ה־39). הוא תמך בהורשיו סימור בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1868, והיה מועמד המפלגה הדמוקרטית לסנאט ולבית הנבחרים באותה שנה, אולם לא הצליח להיבחר, בעיקר משום שהיה החבר הרפובליקני הראשון בסנאט שהתנגד להדחת הנשיא אנדרו ג'ונסון.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1869 מונה דיקסון לשגריר ארצות הברית ברוסיה, אך הוא דחה את המינוי ופנה לעיסוקים ספרותיים ולמסעות רבים. הוא נפטר בהרטפורד ב־27 במרץ 1873, ונקבר בבית הקברות סידר היל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'יימס דיקסון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'יימס דיקסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)