ג'יימס הרלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס הרלן
James Harlan
ג'יימס הרלן
ג'יימס הרלן
לידה 26 באוגוסט 1820
מחוז קלארק, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1899 (בגיל 79)
מאונט פלזנט, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות פורסט הום, מאונט פלזנט, איווה, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת דפאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הוויגית, המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אן אלייזה הרלאן עריכת הנתון בוויקינתונים
סנאטור מטעם מדינת איווה
4 במרץ 185515 במאי 1865
(10 שנים)
4 במרץ 18673 במרץ 1873
(6 שנים)
מזכיר הפנים של ארצות הברית ה־8
16 במאי 186531 באוגוסט 1866
(שנה ו־15 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית אנדרו ג'ונסון
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס הרלןאנגלית: James Harlan;‏ ‏26 באוגוסט 18205 באוקטובר 1899) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כסנאטור וכמזכיר הפנים של ארצות הברית בקבינט של הנשיא אנדרו ג'ונסון.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס הרלן נולד במחוז קלארק שבאילינוי, וגדל באינדיאנה. הוא היה בנם של סילאס ומרי (לבית קונולי) הרלן.[1] כילד, התחנך הרלן בבתי ספר מקומיים, וב-1845 סיים את לימודיו באוניברסיטת אינדיאנה אשברי (כיום אוניברסיטת דה פאו).

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו עבר הרלן לאיווה סיטי, שם הוא שימש כמפקח הכללי על בתי הספר. הוא גם למד משפטים, וב-1850 התקבל ללשכת עורכי הדין. הוא הצטרף למפלגה הוויגית והיה פעיל בפוליטיקה. ב-1850 דחה הרלן את הצעת המפלגה להיבחר כמושל איווה. בשנים 18531855 הוא היה נשיא קולג' איווה וסלין שבמאונט פלזנט.

סנאטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1855 נבחר הרלן על ידי בית המחוקקים של איווה לסנאט של ארצות הברית כמועמד מפלגת הארץ החופשית (Free Soil Party). ב-1857 הכריז הסנאט על היותו של מושבו של הרלן כפנוי בשל אי-סדרים בבחירות. הוא נבחר מחדש על ידי חברי בית המחוקקים של איווה, הפעם כמועמד המפלגה הרפובליקנית, וכיהן עד 1865. ב-1861 היה הרלן נציג לוועידת השלום שניסתה להגיע לפשרה למניעת פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית.

מזכיר הפנים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרלן היה ידיד קרוב של הנשיא אברהם לינקולן ושל משפחתו. ב-1865, לאחר רצח לינקולן, הוא התפטר מהסנאט והתמנה כמזכיר הפנים של ארצות הברית בממשלו של הנשיא החדש אנדרו ג'ונסון, תפקיד בו הוא כיהן עד 1866. כמזכיר הפנים הוא הכריז שבכוונתו לבצע "ניקוי אורוות" ופיטר מספר ניכר של פקידים שכמעט ולא תפקדו במשרותיהם. הוא עשה זאת לאחר שבסוף מאי 1865 הוא ביקש לקבל רשימה של כל עובדי מחלקת הפנים שהביעו דעות בלתי נאמנות מאז קרב פורט סאמטר, שלא היו ידועים כמחזיקי רגשות נאמנים או שהיו בקשר עם אנשים שהיו ידועים כבלתי נאמנים, שהיו בלתי יעילים או לא נחוצים לביצוע תפקידי ציבור, וכל האנשים "שהתנהגו בזלזול בהתנהלותם, בהרגליהם, ובקשריהם החברתיים, כלפי כללי הנימוס וההגינות של התרבות הנוצרית".

בין אלו שפוטרו נמנה המשורר וולט ויטמן, שעבד אז כפקיד במחלקת הפנים, וב-30 ביוני 1865 פוטר. הרלן מצא עותק של הספר "עלי עשב" על שולחנו של ויטמן, שבו ביצע אז המשורר תיקונים, והחליט שהספר פוגעני מבחינה מוסרית. "לא אתן לכותב ספר זה לעבוד במחלקה הזו", הוא אמר.[2] "אם נשיא ארצות הברית יורה על החזרתו לעבודה, אני אתפטר לפני אעשה זאת".[3] 29 שנים לאחר מכן הגן הרלן על החלטתו לפטר את ויטמן באומרו שהוא פוטר רק "בשל הסיבה ששירותיו לא היו נחוצים".

הרלן היה חבר בוועדת ההסכם הדרומי, שניהלה את המשא המתן עם השבטים האינדיאנים שצידדו בקונפדרציה, כמו שבטי הצ'רוקי והצ'וקטאו. כחלק מההסכמים החדשים, היה על האינדיאנים לשחרר את עבדיהם, כפי שנעשה על פי התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, ולהציע להם אזרחות מלאה בשבטיהם אם הם בחרו להישאר בתחומי הטריטוריה האינדיאנית. אם הם עזבו, הפכו העבדים המשוחררים לאזרחי ארצות הברית.

הרלן התפטר מתפקידו ב-1866 כאשר חש שלא יכול היה יותר לתמוך במדיניותו של הנשיא ג'ונסון.[4]

שובו לסנאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1867 נבחר הרלן שוב לסנאט על ידי בית המחוקקים של איווה וכיהן בו עד ינואר 1873. במהלך תקופת כהונתו זו הוא היה יושב הראש של ועדת האדמות הציבוריות, של הוועדה לענייני מחוז קולומביה, של ועדת החינוך ושל הוועדה לענייני אינדיאנים.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של ג'יימס הרלן שהיה מוצב באוסף היכל הפסלים הלאומי עד 2014.

הרלן התמודד ללא הצלחה על בחירה מחדש לסנאט ב-1872. הוא גם התמודד ללא הצלחה ב-1895 בבחירות למשרת מושל איווה. לאחר תום כהונתו בסנאט, הוא הפך את אחד מבתיו לשעבר ל"מלון בית הרלן".[5]

בשנים 18821886 מונה הרלן על ידי הנשיא צ'סטר ארתור כיושב ראש הוועדה השיפוטית ששמעה עתירות שהיו קשורות לתביעות אלבמה (אנ').

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1845 נשא הרלן לאישה את אן אלייזה פק, בתם של ג'יימס ויוניס (לבית נייט) פק, ששניהם נפטרו במהלך מגפת הכולרה של 1832. לזוג נולדו שתי בנות ושני בנים, ביניהם מרי יוניס הרלן, שב-1868 נישאה לבנו של הנשיא לינקולן, רוברט טוד לינקולן.

מותו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס הרלן נפטר ב-5 באוקטובר 1899 במלון שלו במאונט פלזנט, שבו הוא התגורר בעשור האחרון לחייו.

ביתו של הרלן שהוסב כמלון, רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים ובו מוצגות מזכרות הקשורות הן למשפחת הרלן והן למשפחת לינקולן.

עד 2014 אחד משני הפסלים שמייצגים את מדינת איווה באוסף היכל הפסלים הלאומי, היה של הרלן, לצד פסלו של סמואל ג'. קירקווד, שכיהן גם הוא כמזכיר הפנים וכמושל איווה. פסלו של הרלן הוחלף בפסלו של חתן פרס נובל לשלום נורמן בורלוג וכיום הוא מוצב בקולג' איווה וסלין.[6]

על שמו של הרלן קרויה העיר הרלן שבמחוז שלבי שבאיווה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס הרלן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]