ג'יימס ויבר

ג'יימס ויבר
James B. Weaver

לידה	12 ביוני 1833 דייטון, אוהיו, ארצות הברית
פטירה	6 בפברואר 1912 (בגיל 78) קולפקס, איווה, ארצות הברית
מקום קבורה	Woodland Cemetery
מדינה
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית (עד 1876) מפלגת השטרות (1877–1889) המפלגה הפופוליסטית (1890–1908) המפלגה הדמוקרטית (מ-1908)
ילדים	לאורה קצ'מן
חתימה
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השישי של איווה 4 במרץ 1879 – 3 במרץ 1881 (שנתיים) → אזקיאל סמפסון מרסנה קאטס ←
4 במרץ 1885 – 3 במרץ 1889 (4 שנים) → ג'ון קוק ג'ון לייסי ←
שירות ביטחוני
השתייכות	צבא האיחוד
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים האמריקנית

ג'יימס ביירד ויבר (באנגלית: James Baird Weaver‏; 12 ביוני 1833 – 6 בפברואר 1912) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ושני פעמים מועמד לנשיאות ארצות הברית. במהלך חייו הפוליטיים השתייך למספר מפלגות שונות. הוא הצטרף לרפובליקנים, התנגד לעבדות ושירת כקצין בצבא האיחוד במלחמת האזרחים. אולם אחרי 1876 עבר למפלגת השטרות, אחר כך לפופוליסטים, ולבסוף לדמוקרטים. במקצועו היה עורך דין. בשלהי הקריירה שלו כיהן כראש עיריית קולפקס, איווה. בשנת 1892, כשהיה מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הפופוליסטית, פרסם את ספרו "A Call to Action: An Interpretation of the Great Uprising, Its Source and Causes". מאוחר יותר כתב היסטוריה של מחוז ג'ספר, איווה.

ויבר נולד באוהיו, ועבר כילד עם משפחתו להתיישבות גבולית באיווה. כבר בצעירותו החל לעסוק בפוליטיקה ונעשה לדובר של חקלאים ופועלים. לשם קידום רעיונותיו הפרוגרסיביים הצטרף ופרש ממפלגות שונות לאורך הדרך. אחרי שירותו בצבא האיחוד שב לאיווה ופעל לבחירת מועמדים רפובליקנים.

לאחר מספר כישלונות בהשגת מועמדויות רפובליקניות למשרות שונות, ולאחר שהתאכזב מהאגף השמרני במפלגה, עבר בשנת 1877 למפלגת השטרות, שתמכה בהגדלת כמות הכסף במחזור ובהגבלת כוחם של תאגידים. בשנת 1878 נבחר לבית הנבחרים מטעם מפלגת השטרות בתמיכת הדמוקרטים. ב־1880 התמודד מטעם המפלגה לנשיאות, אך זכה רק ב־3.3% מקולות הבוחרים. אחרי ניסיונות נוספים שנכשלו, הצליח שוב להיבחר לבית הנבחרים ב־1884 וב־1886. בקונגרס קידם את הרחבת היצע הכסף ואת פתיחת הטריטוריה האינדיאנית להתיישבות לבנים.

כשהתפרקה מפלגת השטרות, קמה מפלגה שלישית חדשה – מפלגת העם (הפופוליסטים) – שהתנגדה לתאגידים הגדולים. ויבר היה ממקימיה ונבחר להיות מועמדה לנשיאות בבחירות 1892. הפעם הצליח יותר: קיבל 8.5% מהקולות וזכה בחמישה מדינות, אך עדיין היה רחוק מניצחון. בסוף המאה ה-19 התמזגה המפלגה הפופוליסטית עם הדמוקרטים, וויבר הצטרף אליהם ותמך במועמד ויליאם ג'נינגס ברייאן לנשיאות בבחירות 1896, 1900 ו־1908. לאחר כהונה כראש עיריית קולפקס שבאיווה פרש מן החיים הפוליטיים. הוא נפטר באיווה ב־1912. רוב יעדיו הפוליטיים לא הושגו בחייו, אך רבים מהם התממשו בעשורים שלאחר מכן.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ג'יימס ביירד ויבר נולד בדייטון שבאוהיו, ב־12 ביוני 1833, והיה החמישי מתוך שלושה עשר ילדיהם של אברם ויבר וסוזן אימליי ויבר. אביו היה חקלאי, בן לוותיקי מלחמת העצמאות האמריקנית. בשנת 1835 עברה המשפחה לחווה במישיגן, ולאחר מכן, ב־1842, עברה לטריטוריית איווה, שם תפסו קרקע להתיישבות בדייוויס קאונטי. אברם בנה בית וחווה עד 1848, אז עברו לבלומפילד.

אביו של ויבר, דמוקרט פעיל, נבחר ב־1848 לפקיד בית המשפט המחוזי, אך לרוב הפסיד במרוצים פוליטיים נוספים. ג'יימס הצעיר קיבל עבודה ראשונה כדוור מקומי, אך ב־1851 החל ללמוד משפטים אצל עו"ד סמואל מקאכרן. ב־1853 יצא עם גיסו למסע הובלת בקר לקליפורניה, אך חזר במהרה דרך פנמה וניו יורק.

ב־1855 נרשם ללימודי משפטים בבית הספר למשפטים בסינסינטי, שם הושפע מהמרצה בלאמי סטורר והתקרב לעמדות מתנגדות לעבדות. ב־1856 השלים את לימודיו וחזר לאיווה, שם הוסמך כעורך דין. עד 1857 עזב את המפלגה הדמוקרטית והצטרף למפלגה הרפובליקנית החדשה.

בשנת 1858 נאם ברחבי דרום איווה בעד מועמדי הרפובליקנים, וב־1859 נשא נאומים בעד מועמדותו של סמואל ג'. קירקווד למושל, תוך התמקדות בנושא העבדות. באותה שנה נישא לקלריסה (קלרה) וינסון, מורה מקיוסאקו, איווה. נולדו להם שמונה ילדים.

ב־1860 היה נציג בוועידה המדינתית ונלווה למשלחת הרפובליקנית לוועידה הלאומית שבה נבחר אברהם לינקולן לנשיאות. ניצחונו של לינקולן גרם למדינות הדרום לפרוש, וב־1861 פרצה מלחמת האזרחים.

מלחמת האזרחים

לאחר פתיחת המלחמה התגייס ויבר לרגימנט ה־2 של איווה ונבחר ללוטננט ראשון. הוא השתתף בקרבות פורט דונלסון ושילה, נפצע קלות, והתקדם לדרגת מייג'ור ואז קולונל. השתתף במסעותיו של הגנרל שרמן בג'ורג'יה. במאי 1864 הסתיים שירותו, אך הוא המשיך לפקד על מיליציה מקומית עד סוף המלחמה. לאחריה קיבל דרגת כבוד של בריגדיר גנרל.

קריירה פוליטית

לאחר המלחמה שב לאיווה, ערך עיתון רפובליקני, נבחר לתובע מחוזי, ושימש גובה מיסים פדרלי. הוא בלט גם בכנסייה המתודיסטית ובתנועת האיסור. ניסה מספר פעמים לקבל מועמדות רפובליקנית אך נכשל. ב־1876 החל להשתתף בכנסים של מפלגת השטרות, וב־1877 הצטרף אליה סופית.

ב־1878 נבחר לבית הנבחרים מטעמם בתמיכת הדמוקרטים. בקונגרס קידם הרחבת היצע הכסף והטבת תנאי עובדים, אך נבלם בידי שתי המפלגות הגדולות. בבחירות 1880 היה מועמד לנשיאות מטעם מפלגת השטרות, אך קיבל רק כ־3% מהקולות.

שאיפות פוליטיות

לאחר הבחירות חזר ויבר למושבו בקונגרס, והציע תיקון חוקתי (שלא עבר) שנועד לאפשר בחירה ישירה של סנאטורים. לאחר תום כהונתו במרץ, חזר למסע נאומים ברחבי המדינה, שבו קידם את מפלגת השטרות. בשנת 1882 רכש יחד עם אדוארד ג'ילט , חבר קונגרס נוסף מאיווה מטעם מפלגת השטרות, את העיתון Iowa Tribune, כדי לסייע בהפצת רעיונות המפלגה. באותה שנה התמודד ויבר שוב על מושבו הישן בבית הנבחרים מטעם מחוז הבחירה השישי של איווה, מול הנציג הרפובליקני המכהן, מרסנה קאטס . הפעם הדמוקרטים ומפלגת השטרות הציבו מועמדים נפרדים, וויבר סיים במקום השני בפער גדול. קאטס מת בטרם נכנס לתפקיד, והרפובליקנים הציעו לאפשר לוויבר להתמודד בבחירות המיוחדות ללא מתחרים – בתנאי שיחזור לשורותיהם; הוא סירב, וג'ון קוק , מועמד המפלגה הדמוקרטית, זכה במושב.

בשנת 1883 היה וויבר מועמד מפלגת השטרות למשרת מושל איווה. גם כאן הריצו הדמוקרטים מועמד משלהם, והמושל הרפובליקני המכהן, ביורן שרמן, נבחר מחדש ברוב יחסי. בשנת 1884 השתתף ויבר כציר בוועידה הארצית של מפלגת השטרות שנערכה באינדיאנפוליס, ותמך במועמד שנבחר בסופו של דבר – בנג'מין באטלר ממסצ'וסטס. עם שובו לאיווה התמודד שוב לבית הנבחרים, הפעם בתמיכת הדמוקרטים. אולם כוחה של מפלגת השטרות דעך ברחבי המדינה: באטלר קיבל בבחירות לנשיאות פחות ממחצית ממספר הקולות שווויבר קיבל ארבע שנים קודם לכן. עם זאת, בהתמודדות של ויבר לקונגרס התרחש חריג: הוא גבר על הרפובליקני פרנק קמפבל בהפרש של 67 קולות בלבד.

חזרה לבית הנבחרים (1884–1888)

לאחר כמה שנים מחוץ לקונגרס, הצליח וויבר לשוב אליו בבחירות 1884, כשנבחר מטעם קואליציה של אנשי מפלגת השטרות ודמוקרטים. הוא כיהן בקונגרסים ה־49 וה־50, בין 1885 ל־1889. בתקופה זו התמקד בקידום רעיונות רפורמה כלכליים, כמו הרחבת אמצעי התשלום, רגולציה על מסילות הברזל ותאגידי התחבורה, והפחתת כוחם של בנקים גדולים.

ויבר תמך בצעדים שנחשבו רדיקליים לאותה תקופה: מיסוי פרוגרסיבי, זכויות עובדים רחבות יותר, והגבלות ממשלתיות על מונופולים. הוא גם קידם הצעות להעניק קרקעות ממשלתיות לחקלאים קטנים במקום לספסרי קרקעות ולחברות הרכבת.

עם זאת, הצעותיו לרוב נדחו בקונגרס, שם שתי המפלגות הגדולות – הרפובליקנים והדמוקרטים – שלטו ולא היו מוכנות לאמץ את הרפורמות.

המעבר לפופוליסטים ומועמדות לנשיאות (1892)

לאחר קריסת מפלגת השטרות בשנות ה־80, חבר ויבר לתנועה חדשה – מפלגת העם (הפופוליסטית), שהוקמה רשמית בתחילת שנות ה־90. הפופוליסטים איחדו חקלאים, פועלים, ופעילים חברתיים שהתנגדו לתאגידים הגדולים, לרכבות ולבנקים.

בבחירות 1892 היה ויבר מועמד המפלגה לנשיאות. מסע הבחירות שלו שם דגש על:

• הטבעת מטבעות כסף וכסף נייר לא מבוסס זהב בלבד (כדי להגדיל את היצע הכסף).
• מס הכנסה פרוגרסיבי.
• בעלות ציבורית על מסילות הברזל והטלגרף.
• הגבלת כוחן של מונופולים ותאגידים גדולים.

הוא קיבל 8.5% מקולות הבוחרים וזכה ב־22 אלקטורים מחמש מדינות – הישג חסר תקדים עבור מועמד "מפלגה שלישית". למרות זאת, התוצאה לא שינתה את התמונה הכללית, והרפובליקני בנג'מין הריסון והדמוקרטי גרובר קליבלנד התמודדו ראש בראש, וקליבלנד ניצח לבסוף בבחירות.

השנים המאוחרות ותמיכה בדמוקרטים

לאחר 1892 דעכה השפעת הפופוליסטים, ורבים מהם הצטרפו לדמוקרטים. ויבר, שבאותה תקופה כבר היה פוליטיקאי ותיק, עבר גם הוא לשורות המפלגה הדמוקרטית. הוא תמך במועמד ויליאם ג'נינגס ברייאן בבחירות לנשיאות ב־1896, 1900 ו־1908, וראה בו יורש טבעי לרעיונותיו.

בשנים האחרונות לחייו שימש כראש עיריית קולפקס, איווה, עיר הולדתו הפוליטית. הוא המשיך להרצות ולכתוב בענייני כלכלה, חברה ופוליטיקה, אך לא שב להתמודד למשרה פדרלית.

מותו ומורשתו

ויבר נפטר ב־6 בפברואר 1912, בגיל 78, בעיר קולפקס שבאיווה.

אף על פי שכשל פעמיים בבחירות לנשיאות וכמעט בכל יוזמותיו החקיקתיות נדחו, השפעתו הייתה רחבה: רבים מהנושאים שקידם – מס הכנסה פרוגרסיבי, פיקוח על מסילות ברזל, חוקים נגד מונופולים, והרחבת זכויות עובדים – התקבלו מאוחר יותר בארצות הברית, במיוחד בתקופת הרפורמות של תחילת המאה ה-20 ("העידן הפרוגרסיבי").

בכך נחשב ויבר לאחת הדמויות המרכזיות שפרצו את הדרך לרעיונות הרפורמה הכלכלית והחברתית בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס ויבר בוויקישיתוף

• ג'יימס ויבר, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'יימס ויבר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)