ג'יין באטן
לידה |
15 בספטמבר 1909 רוטורואה, ניו זילנד |
---|---|
פטירה |
22 בנובמבר 1982 (בגיל 73) פלמה דה מיורקה, מיורקה, ספרד |
מדינה | ניו זילנד |
פרסים והוקרה |
|
חתימה | |
ג'יין גרדנר באטן (באנגלית: Jean Gardner Batten; 15 בספטמבר 1909 – 22 בנובמבר 1982) הייתה טייסת ניו זילנדית. ילידת רוטורואה, היא הפכה לניו זילנדית הידועה ביותר בשנות השלושים, בזכות ביצוע מספר טיסות סולו שוברות שיא ברחבי העולם. היא ביצעה את טיסת הסולו הראשונה אי פעם מאנגליה לניו זילנד ב-1936.
ילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יין באטן נולדה לפרדריק באטן, רופא שיניים, ונלי (אלן) באטן בלקמור[1][2] היו לה שני אחים גדולים. בשנת 1913 עברה המשפחה לאוקלנד. בשנת 1924 ג'יין באטן נרשמה למכללה לבנות ברמוארה באוקלנד שם למדה בלט ופסנתר. אף שהייתה פסנתרנית מחוננת, בגיל 18 היא החליטה להיות טייסת לאחר שהטייס האוסטרלי צ'ארלס קינגספורד סמית' לקח אותה לטיסה במטוס הצלב הדרומי שלו.
ראשית הטיסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1929, היא ואמה עברו לאנגליה והצטרפו למועדון המטוסים של לונדון. היא טסה את טיסת הסולו הראשונה שלה בשנת 1930 וקבלה רישיונות טיסה פרטיים ומסחריים עד שנת 1932. היא הלוותה 500 ליש"ט מפרד פרומן טרומן, שהיה טייס ניו זילנדי בחיל האוויר המלכותי, שרצה להינשא לה. מטרת ההלוואה הייתה לממן 100 שעות טיסה הנדרשות לרישיון. לאחר שהשלימה את רישיון ה-"B" בדצמבר 1932, היא עזבה את טרומן ופנתה לוויקטור דורה, שלווה מאמו 400 ליש"ט לרכישת מטוס דה האבילנד DH.60 שכונה "עש צועני" עבור ג'יין (טייסת אוסטרלית מוד בוני עשתה טיסות שלה במטוס מאותו דגם). על פי NZ History Online, "גיוס כסף על ידי ניצול מערכות היחסים שלה עם גברים היה נושא שנמשך לאורך כל הקריירה שלה."[1]
באטן עשתה שני ניסיונות לא מוצלחים לשבור את שיאה של איימי ג'ונסון לאוסטרליה. באפריל 1933 היא נתקלה בשתי סופות חול לפני והמנוע נפגע והרס את המטוס. היא התרסקה ונחתה ליד קראצ'י. כשחזרה ללונדון היא לא הצליחה לשכנע את דורה לקנות לה כלי טיס נוסף, ולכן פנתה לחברת הנפט קסטרול שקנתה לה מטוס דו כנפי מסוג "ג'יפסי מוס" יד שנייה תמורת 240 פאונד. היא עשתה ניסיון נוסף באפריל 1934, אך אזל לה הדלק בפרברי רומא. היא נפצעה כשהתנגשה באנטנות רדיו. המטוס תוקן והיא הטיסה אותו חזרה ללונדון, שם לקחה את הכנפיים התחתונות מהמטוס של ארוסה, אדוארד וולטר, לניסיון שלישי.[3]
שוברת שיאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1934, ג'יין באטן טסה בהצלחה בטיסת סולו מאנגליה לאוסטרליה ב"ג'יפסי מוס". הטיסה שלה הייתה בת 14 יום ו-22 שעות. זמן שגבר על השיא שהיה קיים בטיסה מאנגליה לאוסטרליה של האנגי איימי ג'ונסון ביותר מארבעה ימים. על הישג זה ועל טיסות שוברות שיא, הוענק לה גביעים שלוש פעמים (1935, 1936, 1937). היא קיבלה גם חוזה פרסום עם חברת הדלק קסטרול שמימנה את הטיסות.
ספרה של ג'יין באטן על מסעה, "טיסת סולו", ראה אור על ידי ג'קסון ואוסאליבן בשנת 1934. ג'יין באטן עשתה עוד שישה שבועות סיורים אוויריים בניו זילנד, שם לפני שחזרה לאנגליה.
לאחר הטיסת הראשונה לאוסטרליה שלה, קנתה באטן מטוס חד כנפי מסוג G-ADPR, שקיבל את השם ז'אן. בשנת 1935 היא קבעה שיא עולמי כשטסה מאנגליה לברזיל. בעקבות טיסה זו קבלה את אות "מסדר הצלב הדרומי", והייתה האדם הראשון מחוץ לבני משפחת המלוכה שזכה לאות זה.[4] בשנת 1936 קבעה שיא עולם נוסף בטיסת סולו מאנגליה לניו זילנד. במקום הולדתה רוטורואה היא זכתה לכבוד מהמאורים הילידים, כפי שהייה אחרי המסע ב-1934. היא קבלה את הכינוי - "בת של השמים".
בגלל המראה המרשים והזוהר שלה בקבלות פנים (היא תמיד לקחה איתה שמלת משי לבנה בטיסות שובר השיאים שלה, ותיקנה את השפתון והאיפור שלה לפני שיצאה מהמטוס), והיא נודעה בכינוי "גרטה גרבו של השמיים".[5]
החיים המאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת העולם השנייה סיימה את הרפתקאות התעופה של ג'יין באטן. המטוס שלה נלקח לשירות פעיל ובאטן לא הורשתה להטיס אותו. במהלך המלחמה היא הייתה מעורבת במסעות פרסום בהרצאות באנגליה לגיוס כספים לכלי נשק ומטוסים, אך ימיה כטייסת הסתיימו. לאחר המלחמה היא פרשה מהחיים הציבוריים למעט כמה הופעות קצרות מדי שנה.[6]
באטן הפכה למתבודדת וחיה בכמה מקומות ברחבי העולם עם אמה עד מות אמה בשנת 1965. בשנת 1977 הייתה אורחת הכבוד בפתיחת ביתן חלוצי התעופה במוזיאון התחבורה והטכנולוגיה של אוקלנד, וחזרה לביתה בספרד.[7] בשנת 1982 ננשכה על ידי כלבה באי מיורקה. היא סירבה לקבל טיפול והפצע הזדהם.[8] היא נפטרה לבדה במלון במיורקה, מסיבוכים מנשיכת הכלב, ונקברה ב-22 בינואר 1983. היא נקברה תחת שמה האמצעי, גרדנר. היא הייתה שם רק שבוע וזהותה לא הייתה ידועה - והתגלתה רק כעבור חמש שנים.[9] לכן קרובי משפחתה והציבור הרחב לא ידעו על פטירתה עד ספטמבר 1987.[10]
האוטוביוגרפיה של ג'יין באטן, "חיי", פורסמה על ידי ג'ורג' ג'יי הראפ בשנת 1938. גרסה מורחבת הודפסה תחת הכותרת "לבד בשחקים" בניו זילנד בשנת 1979. באוקטובר 2008 הועלה מחזמר בשם: Garbo of the Skies שנכתב על ידי פול אנדרסן-גרדינר ורבקה הורנבלוב, הוא התבסס על הביוגרפיה של איאן מק'רזי.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמה נקראים בתי ספר רבים לבנות בניו זילנד. כמו כן על שמה נקראים רחובות בערים אוקלנד וקריסצ'רץ, ולינגטון ובעיר הולדתה רוטורואה. הטרמינל הבינלאומי של שדה התעופה אוקלנד נקרא גם על שמה. שני המטוסים שאיתם שברה את שיאי העולם לטיסת סולו מאנגליה לניו זילנד בשנת 1936 ומסעות שובר שיא רבים אחרים מוצגים כעת בטרמינל הבינלאומי של ז'אן באטן.
פסל ברונזה של באטן ממוקם בטרמינל הראשי של שדה התעופה האזורי רוטורואה, ומוצבים בו לוחות זיכרון.
פארק קטן במרכז העיר רוטורואה נקרא על שמה.
כמו כן, בספטמבר 2009, שמו של רחוב בפלמה דה מיורקה דה מיורקה בו נפטרה ג'יין באטן, שונה לשמה - ג'יין באטן.
טיסות מפורסמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1934 - אנגליה – אוסטרליה (שיא הנשים) 16,900 קילומטרים תוך 14 יום 22 שעות 30 דקות, ושברה את שיאה של איימי ג'ונסון ביותר מארבעה ימים.
- 1935 - אוסטרליה – אנגליה תוך 17 יום 15 שעות. אישה ראשונה אי פעם שעשתה טיסה חזרה.
- 1935 - אנגליה – ברזיל: 8,000 ק"מ תוך 61 שעות ורבע וקבעה שיא עולם לכל סוג של מטוס. גם החוצה המהירה ביותר דרך דרום האוקיינוס האטלנטי,
- 1936 - אנגליה – ניו זילנד. שיא עולם לכל סוג. 22,891 ק"מ תוך 11 יום, 45 דקות, זמן כולל.[15]
- 1937 - אוסטרליה – אנגליה. טיסה אחרונה למרחקים ארוכים. 5 ימים 18 שעות, נותן לה שיאי סולו לשני הכיוונים.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Batten, Jean, Solo Flight, Jackson and O'Sullivan Ltd., 1934.
- Batten Jean, My Life, George G. Harrap and Company Limited, 1938.
- Batten, Jean, Alone In The Sky, N.Z. Technical books, 1979 (an extended version of her book My Life, originally published in 1938).
- Mackersey, Ian, Jean Batten: The Garbo of the Skies [PDF], Warner Books, 1992.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'יין באטן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'יין באטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'יין באטן, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Jean Batten | NZHistory, New Zealand history online". www.nzhistory.net.nz. Retrieved 17 September 2016.
- ^ Jean Gardner Batten, findagrave.com
- ^ Mackersey, Ian. "Batten, Jean Gardner (1909–1982)". Dictionary of New Zealand Biography. Ministry for Culture and Heritage. Retrieved 11 May 2010.
- ^ My Life, by Jean Batten, George G. Harrap & Co. Ltd., 1938
- ^ MACKERSEY, Ian, Jean Batten – The Garbo of the Skies
- ^ "Jean Batten Bio (compilation)". Monash University Centre for Telecommunications and Information Engineering. Retrieved 23 December 2012.
- ^ Jean Batten Hine-o-te-Rangi: Daughter of the skies
- ^ "Jean Batten – A Female Pilot". New-zealand-vacations-in-west-auckland.com (Beate Cisse). Retrieved 23 December 2012.
- ^ "The flying ace known as the 'Greta Garbo of the skies' who ended in a pauper's grave - BelfastTelegraph.co.uk". Retrieved 17 September 2016.
- ^ Mackersey, Ian. "Batten, Jean Gardner 1909–1982". Dictionary of New Zealand Biography. Te Ara – the Encyclopedia of New Zealand. Ministry for Culture and Heritage. Retrieved 22 October 2013.