ג'יין בולין

ג'יין בולין
Jane Boleyn, Viscountess Rochford

דיוקן מאת הנס הולביין בכותרת "ליידי פארקר", שנחשב כדיוקנה של ג'יין בולין או של גיסתה, גרייס ניופורט
לידה	1505? נורפוק, הממלכה המאוחדת
הוצאה להורג	13 בפברואר 1542 (בגיל 37 בערך) מצודת לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	ממלכת אנגליה
מקום קבורה	כנסיית סנט פיטר אד וינקולה
בן או בת זוג	ג'ורג' בולין, הוויקונט השני מרוצ'פורד
שושלת משפחת בולין
אב הנרי פרקר, ברון מורלי העשירי אם אליס סנט ג'ון

ג'יין בולין, הויקונטית מרוצ'פורד (באנגלית: Jane Boleyn, Viscountess Rochford; ‏1505 - 13 בפברואר 1542) נקראת פעמים רבות גם ליידי רוצ'פורד, הייתה רעייתו של ג'ורג' בולין, הוויקונט השני מרוצ'פורד, אחיה של אן בולין, אשתו השנייה של הנרי השמיני. בת-לווייתן של נשות המלך קתרין מאראגון, ג'יין סימור, אן מקלווה וקתרין הווארד. הוצאה להורג במצודת לונדון יחד עם קתרין הווארד, לאחר שהואשמה כמסייעת בניאוף.

תולדות חייה

נולדה בנורפוק למשפחת פארקר שהשתייכה לאצולה הבכירה (אביה היה ברון) והייתה משפחה עשירה, מקושרת חברתית ופוליטית לצמרת האצולה וחצר המלכות. לפני שמלאו לה 15 נשלחה לחצרו של הנרי השמיני, על מנת לשמש כבת לוויה לאשתו הראשונה, קתרין מאראגון. בשנת 1520 תועדה כחברת המשלחת הבריטית לצרפת לאירוע "שדה אריג הזהב". כיוון שנבחרה לרקוד בפני המלך במחזה Château Vert ("הטירה הירוקה") שהועלה בחצר בשנת 1522 (לצד מרי ואן בולין), ניתן לשער שהייתה בעלת מראה מצודד. אף כי אין כל דיוקן וודאי שלה, קיים ציור מאת הנס הולביין הנושא את הכותרת "ליידי פארקר" ומתאר נערה צעירה, שייתכן שהיא ג'יין פארקר.

ב-1524 או 1525 נישאה לג'ורג' בולין. בשנת 1529 (עם עליית מעמדם של בני משפחת בולין בחצר בזכות התעניינותו של הנרי השמיני באן בולין) היה ג'ורג' לוויקונט מרוצ'פורד, דבר שהעניק את התואר המקביל לאשתו, ג'יין, שכינויה השגור מאז היה "ליידי רוצ'פורד". ב-1533 העניק המלך לזוג את ארמון בוליו כמשכנם הרשמי. הנישואים מתוארים במסמכי התקופה ובדיווחים (כגון אלו של אסטאס שאפווי) כנישואי תועלת ללא אהבה. לזוג לא היו צאצאים וג'ורג' לא גילה משיכה לג'יין.

במאי 1536 נאסר ג'ורג' במצודת לונדון והואשם בגילוי עריות עם אחותו, אן בולין. האשמה בגינה הוצאו השניים להורג בסופו של דבר. ג'יין אינה נזכרת בדיווחים מאותה עת ולא ברור אם העידה במשפט. רק מאוחר יותר כתב עליה רוברט ואייט, במסגרת הביוגרפיה שחיבר על אן בולין, "אשה מרשעת שהאשימה את בעלה" (wicked wife, accuser of her own husband) כביכול הייתה זו היא שהעידה וסיפקה את הראיות לאישום בגינו הוצא בעלה להורג.

ב-17 במאי 1536 הוצא ג'ורג' בולין להורג במצודת לונדון יחד עם ארבעה נוספים שהואשמו בכך שהיו מאהביה של המלכה. לאחר התאלמנותה הצליחה ג'יין להסדיר את מעמדה הכלכלי כתוצאה ממשא ומתן מוצלח עם תומאס קרומוול במסגרתו הושבה למעמד של בת-לוויה למלכה (באותה עת הייתה זו ג'יין סימור, שנפטרה לאחר שילדה את אדוארד השישי, מלך אנגליה) והותר לה להמשיך ולהשתמש בכינוי "ליידי רוצ'פורד". ב-1540, כאשר הנרי השמיני ביקש לבטל את נישואיו עם אשתו הבאה, אן מקלווה, סיפקה ליידי רוצ'פורד את התואנה בכך שלדבריה המלכה אן סיפרה לה כי המלך והיא מעולם לא מימשו את נישואיהם. הדבר פתח פתח לנישואיו של הנרי עם קתרין הווארד. ג'יין הייתה לבת לווייתה גם של המלכה החדשה.

המלכה הצעירה לא מצאה אושר עם המלך הנרי המזדקן ופנתה ליחסים עם מאהבים. היא החלה ברומן עם תומאס קולפפר, אחד מבני הלוויה של הנרי שהיה אף בן דודה (מצד אמא). השניים נעזרו בליידי רוצ'פורד אשר סייעה להבריח את קולפפר לחדרה של המלכה בכל הזדמנות. באמצע 1541 נאסרו השתיים במצודת לונדון, נחקרו ועונו. עקב החקירות והעינויים, איבדה ליידי רוצ'פורד את שפיות דעתה. אולם המלך הנקמן לא ויתר על הוצאתה להורג יחד עם מלכתה. היא הואשמה בצו מלכותי מיוחד (ללא משפט) בבגידה והוצאה להורג יחד עם המלכה קתרין בטאוור גרין.

ג'יין בולין רוצ'פורד נקברה בקפלת פטרוס הקדוש בשלשלאות לצידם של אן בולין וג'ורג' בולין.

בתרבות

כיוון שיצירות רבות מאוד נכתבו אודות חצרו של המלך הנרי השמיני ויחסיו עם אן בולין וקתרין האוורד, מופיעה ברבים מהם גם דמותה של ליידי רוצ'פורד. בהם בספרים הבאים

• הספר Vengeance Is Mine by מאת Brandy Purdy נכתב מנקודת מבטה של ג'יין בולין
• The Secret Diary of Anne Boleyn מאת Robin Maxwell
• בספרה של פיליפה גרגורי על מרי בולין, "בת בולין האחרת", מופיעה ג'יין כדמות משנית. היא תופסת מקום רב בהרבה בספר ההמשך, The Boleyn Inheritance
• בספרים וולף הול וממשיכו, "הביאו את הגופות" מאת הילרי מנטל

בסרטים וסדרות הטלוויזיה:

• "שש נשותיו של הנרי השמיני" של ה-BBC משנות השבעים בגילומה של שילה בורל (Sheila Burrell)
• בעיבוד הקולנועי ל"בת בולין האחרת" מ-2008, בגילומה של ג'ונו טמפל
• בעונות השנייה והשלישי של הסדרה "שושלת טיודור" בגילומה של ג'ואן קינג (Joanne King)
• במיני-סדרה וולף הול של ה-BBC לפי ספרה של הילרי מנטל, בגילומה של ג'סיקה ריין

קישורים חיצוניים

• Jane Boleyn (Lady Rochford) באתר ספרטקוס
• “The Black Legend of Lady Rochford”, by Adrienne Dillard
• The Infamous Lady Rochford and the Enigmatic Jane Seymour, By Danielle Marchan
• ג'יין בולין ב"תיקי אן בולין"