ג'יינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יינה
Corvus constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של ג'יינה בקבוצת עורב
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים עורב
שמות נוספים ג'יינה קורבי, γ בעורב, HD 106625
סוג ענק כחול
בהירות 2.58[1]
סיווג ספקטרלי B8 III[1]
עלייה ישרה 12ʰ 15ᵐ 48.37ˢ
נטייה ‏30.95″ ‏32′ ‏17°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.78-
מרחק 154 שנות אור
47.22 פארסק[1]
רדיוס 3.6[2] רדיוסי שמש
מסה 4.2[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 176 מהשמש
טמפרטורה 12,130[4] K
מהירות סיבוב 30 קילומטר לשנייה
גיל 160[3] מיליון שנים
תנועה עצמית 161[5] מילי-שניות קשת בשנה
מערכת
כוכבים נלווים ג'יינה B
ג'יינה B
סוג כוכב הסדרה הראשית כתום או אדום
סיווג ספקטרלי K5-M5 V[6]
מאפיינים פיזיים
מסה 0.8[5] מסות שמש
מהירות סיבוב 30 קילומטר לשנייה
מערכת
כוכבים נלווים ג'יינה A

גִ'ייֵנָהערבית جناح الغراب الأيمن "גִ'נאח אל-ע'וּראבּ אל-אַיְמַן" - הכנף הימנית של העורב) או γ בעורב הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים עורב עם בהירות מדרגה 2.58. מכיוון שגם הכוכב ε בברבור נקרא לפעמים ג'יינה (הכנף [של הברבור]) משתמשים לפעמים בשם גִ'ייֵנָה קוֹרְבִי שמשלב את המילה (המשובשת) "כנף" בערבית עם "של העורב" בלטינית. במרחק זוויתי של כ-2.4 מעלות מדרום-מזרח לכוכב נמצאת הערפילית הפלנטרית NGC 4361.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יינה הוא ענק כחול מסוג ספקטרלי B8 III שנמצא במרחק של כ-150 שנות אור ממערכת השמש. מסתו גדולה יותר מ-4 פעמים מסת השמש, רדיוסו כ-3.6 רדיוסי שמש וטמפרטורת פניו כ-12,000 קלווין. הוא מאיר בעוצמה של פי 176 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל הטמפרטורה הגבוהה של פניו כמחצית מקרינתו היא בתחום העל-סגול כך שעוצמת ההארה הכוללת שלו היא כפול מכך. הספקטרום של ג'יינה מראה כמות חריגה של מתכות שונות ובהן כספית, מנגן, אבץ, זירקוניום וטיטניום ולעומת זה כמות קטנה מהרגיל של ברזל, צורן ומגנזיום.[7] ג'יינה נמצא בסיומו של שלב ההיתוך של מימן להליום בליבתו והוא צפוי להתנפח ולהתקרר עד שיהפוך לענק אדום.

ג'יינה B[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחק של כשניית קשת מג'יינה יש כוכב נוסף עמום בהרבה שנקרא ג'יינה B. בשל עמימותו וקרבתו לג'יינה קשה למדוד את תכונותיו, אך נראה שמדובר בכוכב קטן וקר בהרבה, ככל הנראה כוכב הסדרה הראשית כתום מסוג ספקטרלי K או בננס אדום מסוג ספקטרלי M. מדידות של השינויים במיקום היחסי של בני הזוג מראות שמסתו של בן הזוג היא כ-0.8 מסות שמש והוא מקיף את הכוכב הראשי במרחק של כ-50 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של כ-158 שנים.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: Gienah
  2. ^ R. Hanbury Brown, J. Davis & L. R. Allen: The angular diameters of 32 stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 167, p. 132 (1974) המרה לרדיוסי שמש מאלפיות שניית קשת על ידי מעבר לרדיאנים, הכפלה במרחק וחלוקה בפעמיים רדיוס השמש
  3. ^ 3.0 3.1 M. Janson, M. Bonavita, H. Klahr, D. Lafrenière, R. Jayawardhana & H. Zinnecker: High-contrast Imaging Search for Planets and Brown Dwarfs around the Most Massive Stars in the Solar Neighborhood, The Astrophysical Journal, Vol. 736, Iss. 2, article id. 89, p. 5 (2011)
  4. ^ M. Netopil, E. Paunzen, H. M. Maitzen, P. North & S. Hubrig: Chemically peculiar stars and their temperature calibration, Astronomy & Astrophysics, Vol. 491, Iss. 2, p. 557 (2008)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 M. Janson, M. Bonavita, H. Klahr, D. Lafrenière, R. Jayawardhana & H. Zinnecker: High-contrast Imaging Search for Planets and Brown Dwarfs around the Most Massive Stars in the Solar Neighborhood, The Astrophysical Journal, Vol. 736, Iss. 2, article id. 89, p. 8-9 (2011)
  6. ^ L. C. Roberts Jr., N. H. Turner & T. A. ten Brummelaar: Adaptive Optics Photometry and Astrometry of Binary Stars. II. A Multiplicity Survey of B Stars, The Astronomical Journal, Vol. 133, Iss. 2, p. 547 (2007)
  7. ^ S. J. Adelman, H. Caliskan, A. F. Gulliver & A. Teker: Elemental abundance analyses with DAO spectrograms. XXIX. The mercury-manganese stars 53 Tau, β Tau, γ Crv, and υ Her, Astronomy & Astrophysics, Vol. 447, Iss. 2, p. 688 (2006)