ג'יינון, קיסר סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גְּ'ייֵנװֶן
建文
דיוקן של הקיסר ג'יינוון מתקופת שלטונו
דיוקן של הקיסר ג'יינוון מתקופת שלטונו
לידה 5 בדצמבר 1377
נאנג'ינג, שושלת מינג
התאבד 13 ביולי 1402?
נאנג'ינג, שושלת מינג
שם מלא ג'וּ יוּ'ן-װֶן
מדינה שושלת מינג Flag of Ming Dynasty.svg
עיסוק מונרך
דת בודהיזם
בת זוג הקיסרית שְׂיַאו מִין-זַ'אנְג
שושלת ג'ו
אב ג'וּ בְּיַאו
אם העלמה לוּ'
צאצאים ג'וּ װֶן-קְװֵי
ג'וּ װֶן-גְּװֵי
מספר צאצאים 2
קיסר סין ה־2 בשושלת מינג
30 ביוני 139813 ביולי 1402
(4 שנים)

גְּ'ייֵנװֶןמנדרינית: 建文, נולד בשם ג'וּ יוּ'ן-װֶן;‏ 5 בדצמבר 137713 ביולי 1402?) היה קיסר סין השני של שושלת מינג אשר שלט בין השנים 1398–1402. ג'יינוון היה נכדו של חונגוו, קיסר סין ואבי השושלת מבנו הבכור, ומכאן היה ליורשו של סבו לאחר מות אביו יורש העצר. ג'יינוון היה נתון להשפעתם של פקידים בחצר המלוכה ומסעו לטיהור פוליטי הביא לעליית התמיכה בדודו, ג'ו-די, נסיך ון, אשר בסדרת מערכות צבאיות כבש את הבירה והפך בשנת 1402 ליונגלה, קיסר סין. עם כיבוש הבירה בידי כוחותיו של ג'ו-די, נעלמו עקבותיו של הקיסר ג'יינוון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת מינג הוקמה לאחר מרד המצנפת האדומה על ידי חונגוו, קיסר סין בשנת 1368, והוא זה שהיה בעל הסמכות בחצר הקיסרית לקבוע על מי להיות ליורשו. בעיית הירושה הייתה, שאף על פי שלחונגוו היו 26 ילדים, היורש המלומד בקפידה, בנו הראשון ג'ו ביאו, נפטר בטרם עת בשנת 1392. במקום לבחור את השני לבנו הבכור, החליט חונגוו על בנו הבכור של ג'ו ביאו להיות ליורשו. מדיניות זו הפכה למוסכמה בכל שושלת מינג – בנו הבכור של הקיסר יירש את כס המלוכה, ואם הוא מת לפני שהדבר אפשרי, תועבר הירושה לבנו הבכור. חוקי ירושה אלו נקבעו בידי הקיסר חונגוו. כתוצאה מכך, כשנפטר חונגוו בשנת 1398, ירש את מקומו ג'וּ יוּ'ן-װֶן, שהיה בנו של ג'ו ביאו. בן 21 בלבד, השליט החדש של סין קיבל את השם הקיסרי גְּ'ייֵנװֶן, שפירושו "אדיבות".

לרוע מזלו של הקיסר החדש, מדיניותו של סבו להתקדם דור אחד קדימה בחוקי הירושה החדשים שקבע, לא התקבלה בברכה על ידי כל מקורבי השלטון, במיוחד לא בידי בנו השני של חונגוו, ג'ו-די, הנסיך ין. הנסיך היה שאפתן, הוא כבר הוכיח עצמו כמפקד צבאי מסוגל במערכות נגד המונגולים משושלת יואן והוא פעל להשיג את כס המלוכה לעצמו. באופן משמעותי, תביעתו של הנסיך נתמכה על ידי צבאו הגדול שהוצב במחוזות צפון-מזרח סין ונועד להגן על האזור סביב בייג'ינג. ג'יינוון היה נתון להשפעה ממושכת מצד הסריסים והפקידים בחצר הקיסרית ואלו שכנעו אותו לצד בטיהור פוליטי במטרה להחליש את ההתנגדות לשלטונו. הקש האחרון ביריבות עם ג'ו-די היה החלטתו של ג'יינוון להסיר את תואר הנסיך מבניו החוקיים של הקיסר חונגוו, כולל הנסיך ין. הנסיך לשעבר החל להסית מרד, הטיל ספק בלגיטימיות של ג'יינוון לשלוט והפיץ שמועות לפיהן הקיסר הצעיר הושפע יתר על המידה מפקידים מושחתים אשר משרתים את עצמם.

בעקבות זאת החלה מלחמת אזרחים מרה, אשר נמשכה, לסירוגין, במשך שלוש שנים. הנסיך ין, עם צבא מסודר יותר ומפקדים מסוגלים יותר שעמד לרשותו, היה המנצח הסופי במלחמת האזרחים. מבסיסו הצפוני בבייג'ינג כבש צבא תומכיו של ג'ו-די את צפון סין ולבסוף נכנס בשערי הבירה, נאנג'ינג. לאחר מכן מונה ג'ו-די בטקס רשמי ליונגלה, קיסר סין. עם כיבוש הבירה בייג'ינג הקיסר ג'יינוון פשוט נעלם ואבדו עקבותיו. היו כמה טענות מצד תומכיו של יונגלה, שג'יינוון נהרג במהלך מלחמת האזרחים כאשר פרצה שריפה בארמון הקיסרי בבירה נאנג'ינג. שמועה נוספת אשר סקרנה את יונגלה ואשר התפשטה הטענה כי הקיסר לשעבר הצליח להימלט מהעיר לאחר שהתחפש לנזיר[1]. ללא קשר לגורלו, מעולם לא נשמע שוב הקיסר השני של שושלת מינג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יינון, קיסר סין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקיסר ג'יינוון, קברי שושלת מינג