ג'ייקוב אייכהולץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ייקוב אייכהולץ
Jacob Eichholtz
לידה 1776
פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1842 (בגיל 66 בערך)
לנקסטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות הרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ייקוב אייכהולץאנגלית: Jacob Eichholtz‏: 17761842) היה צייר אמריקאי, שנודע בעיקר בזכות דיוקנאותיו במסורת הוויקטוריאנית הרומנטית.[1] ידוע שהוא צייר למעלה מ-800 פורטרטים במהלך 35 שנה.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד לליאונרד ולקתרין אייכהולץ, שהיה בבעלותם ובניהולם טברנה ברחוב איסט קינג בלנקסטר. אביו השתתף במלחמת העצמאות האמריקאית. בגיל 11, ג'ייקוב עם אחיו למדו בבית הספר בלנקסטר. הוא גם לקח שיעורים מצייר שלטים מכיוון שהוריו הבחינו בנטייתו לצייר, אך בסופו של דבר הוא הפך לחניך אצל פחח. לאחר סיום הכשרתו כפחח הוא החל לעבוד כעצמאי. ב-1805 פתח אייכולץ חנות משלו בלנקסטר, שם הוא "תיקן קופסאות סוכר, קומקומי נחושת, והכין סירי קפה, כיורי כביסה, עששיות, ומשפכים."[3]

אייכהולץ התחתן עם קתרין הץ מיכאל (1770–1817), אלמנה צעירה עם שני ילדים; נולדו להם ארבעה ילדים משלהם. אשתו נפטרה ב-1817. שנה לאחר מכן הוא התחתן עם קתרין טריסלר מלנקסטר, ונולדו להם תשעה ילדים.[4]

מפחחות לציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1808 עד 1812 שכר אייכהולץ כמה עובדים שיעבדו בחנות, והקדיש את מרבית זמנו לציור ולהציע לחבריו את יצירתו. היו אלה דיוקנאות פרופיל קטנות על לוחות עץ, על מנת לגוון את עסקיו ולספק את תשוקתו לציור. לאחר שפיתח את יכולותיו כצייר פרופילים וצבר מספיק לקוחות כדי לקיים את משפחתו, אייכהולץ החליט להפוך את הציור לייעוד העיקרי שלו. בשנת 1808 פרסם אייכהולץ כי הוא "מבצע דיוקנאות וציורי פרופיל" בבטאון הפרסום השבועי של לנקסטר.

שני ציירים שהיו מבוססים כבר, ג'יימס פיל ותומאס סולי, השפיעו על אייכהולץ. בשנת 1808 ביקר ג'יימס פיל בלנקסטר והתוודע לאייכהולץ, שצייר את דיוקנו. תומאס סולי התיידד עם אייכהולץ כשהוא ביקר בלנקסטר לצורך עסקים וקיבל את הזמנתו לעבוד בסטודיו הציור שלו. באותה תקופה, סולי לא התרשם מניסיונותיו של אייכהולץ לצייר וכינה אותם "מחרידים"; עם זאת, הוא השאיר לו את מכחוליו במתנה לפני שעזב את לנקסטר. מאוחר יותר כתב סולי כי הוא הופתע ושמח לראות עד כמה השתפרו כישורי הציור של אייכהולץ, וכי, "אייכהולץ היה צייר ממדרגה ראשונה לו היה מתחיל מוקדם בחייו."[5]

במהלך החורף בשנים 1811–1812, אייכהולץ נסע לבוסטון שם בילה כמה שבועות בסטודיו של גילברט סטיוארט והעתיק את עבודותיו בהשגחת סטיוארט. סטיוארט עודד את אייכהולץ להמשיך לצייר. בשנת 1815 מכר אייהכולץ את עסקיו ופנה לציור. בשנת 1820 הוא ביקר בבולטימור כדי להכין הזמנות דיוקן; הוא עבד גם בפיטסבורג ובדלאוור.

בשנת 1823 עבר אייכהולץ לפילדלפיה שם הוא, כפי שכתב מאוחר יותר, עמד בפני שני אתגרים: "פרקטיקה בלתי פוסקת של עשר שנים ותעסוקה מתמדת." הוא הציג עם חברת האמנים באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה.

חיים מאוחרים ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייכהולץ חזר לנקסטר בשנת 1830, שם נפטר בשנת 1842, ונקבר בקבר משפחתי בחצר הכנסייה באותו קבר יחד עם נשותיו וילדיהם.

בראשית שנות ה -50 של המאה העשרים, כנסיית השילוש הקדוש ביקשה להרחיב את חצר הכנסייה שלה, ולכן העבירה את רוב המצבות והשרידים לבית העלמין החדש של וודוורד היל, כולל שרידי אייכהולץ ומשפחתו. עד שנת 2014, מצבתו של אייכהולץ, שהייתה עשויה שיש, התדרדרה בגלל הזמן והגשם החומצי והפכה את הכתובת לבלתי קריאה. היסטוריונים מקומיים קראו לשקם את המצבה שלו, וכן להתקין לוח פליז באתר הקבר לציון הישגיו.[2]

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך עשרות שנים התעלמו מהמורשת האמנותית של אייכהולץ. ככל שחלף הזמן, נוצרה הערכה מחודשת של משמעות הישגיו.[5]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ייקוב אייכהולץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]