ג'ים בארנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ים בארנס
Jim Barnes
לידה 13 באפריל 1941
טאקרמן, ארקנסו, ארצות הברית
פטירה 14 בספטמבר 2002 (בגיל 61)
סילבר ספרינג, מרילנד, ארצות הברית
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.03 מטרים
מכללה מכללת קמרון
מכללת טקסס המערבית
דראפט בחירה ראשונה, 1964
ניו יורק ניקס
קבוצות כשחקן
1964–1965
1965–1966
1966–1968
1968
1968–1970
1970
ניו יורק ניקס
בולטימור בולטס
לוס אנג'לס לייקרס
שיקגו בולס
בוסטון סלטיקס
בולטימור בולטס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1969)
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA(1965)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבטוקיו 1964כדורסל גברים

ולווט ג'יימס "ג'ים" בארנסאנגלית: Velvet James "Jim" Barnes; ‏13 באפריל 194114 בספטמבר 2002) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1964–1970, לאחר שנבחר בבחירה הראשונה של דראפט ה-NBA‏ 1964. בעונת 1968/1969 זכה באליפות ה-NBA כשחקן בוסטון סלטיקס, ולאורך 7 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 8.8 נקודות ו-6.5 ריבאונדים למשחק.[1] נודע בכינוי "Bad News".

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארנס נולד וגדל בעיר טאקרמן שבארקנסו, ובין השנים 1960–1962 למד במכללת קמרון אשר בלוטון, אוקלהומה. בשנת 1962 עבר ללמוד במכללת טקסס המערבית (כיום "אוניברסיטת טקסס באל פאסו"), על מנת לשחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן דון הסקינס, חבר היכל התהילה של הכדורסל. בעונתו הראשונה בקבוצה קלע 18.9 נקודות ואסף 16.5 ריבאונדים בממוצע למשחק, והוביל את ה"מיינרס" להעפלתם הראשונה אי פעם לטורניר אליפות המכללות.[2] בעונה העוקבת שיפר את תפוקתו ל-29.1 נקודות ו-19.2 ריבאונדים למשחק, והוליך את קבוצתו לשלב שמינית גמר טורניר המכללות, לאחר שקלע 42 נקודות בניצחון מול אוניברסיטת טקסס A&M.[3]

נבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום לימודיו האקדמיים השתתף באולימפיאדת טוקיו (1964) כשחקן נבחרת ארצות הברית בכדורסל, אשר ניצחה בכל תשעת משחקיה בהפרש ממוצע של כ-30 נקודות וזכתה במדליית הזהב. לאורך הטורניר היה בארנס הקלעי החמישי של נבחרתו, עם ממוצע של 8.5 נקודות למשחק[4]

קריירת משחק מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1964 נבחר בארנס בבחירה הראשונה, על ידי ניו יורק ניקס.[5] בעונתו הראשונה בקבוצה קלע 15.5 נקודות ואסף 9.7 ריבאונדים בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה.

לאחר 7 משחקים בעונת 1965/1966 הועבר עם ג'וני גרין וג'וני איגן בטרייד לבולטימור בולטס, תמורת וולט בלאמי.[6] עד לסיום אותה עונה קלע 12.1 נקודות בממוצע למשחק עבור הבולטס.

בספטמבר 1966 נשלח בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס, בינואר 1968 הועבר לשיקגו בולס, ובדצמבר 1968 נמכר לבוסטון סלטיקס. באותה עונה, 1968/1969, זכו הסלטיקס באליפות ה-NBA, אולם בארנס עצמו לא שותף כלל לאורך הפלייאוף, בשל פציעה. בעונת 1970/1971 חזר לשחק עבור הבולטס, אך שותף ב-11 משחקים בלבד, בטרם פרש ממשחק.

ב-14 בספטמבר 2002 נפטר בארנס כתוצאה משבץ מוחי, בגיל 61.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - טוקיו (1964)

1  • 2  • 3  • 4 בארנס • 5 בראדלי • 6 בראון • 7 קולדוול • 8 קאונטס • 9 דייוויס • 10 האזרד • 11 ג'קסון • 12 מקאפרי • 13 מאלינס • 14 שיפ • 15 וילסון • מאמן: איבה

ארצות הבריתארצות הברית