ג'ים בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ים בראון
1961 Kahn's Wieners Jim Brown-crop.jpg
ג'ים בראון, 1961
לידה 17 בפברואר 1936 (בן 82)
סנט. סימונס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקאי
עמדה פולבק
גובה 1.88 מטר
מספר 32
מכללה אוניברסיטת סירקיוז
דראפט דראפט ה-NFL‏ 1957, קליבלנד בראונס, סבב 1, מספר 6
היכל התהילה 1971 (פוטבול מקצועני)
1965 (פוטבול מכללות)
1983 (לקרוס)
קבוצות כשחקן
1957 - 1965 קליבלנד בראונס
הישגים כשחקן
  • זכייה באליפות ה-NFL בשנת 1964
  • 3 פעמים נבחר ל-MVP של ה-NFL‏ (1957, 1958, 1965)
  • בחירה לפרו בול – 9 פעמים רצופות (1957–1965)
  • 3 פעמים MVP של הפרו בול - (1961, 1962, 1965)
  • בחירה לאול-פרו - 8 פעמיים (1957, 1958, 1959, 1960, 1961, 1963, 1964, 1965)
  • רוקי השנה ב-NFL‏ (1957)
  • 8 פעמים הוביל את הליגה ביארדים בריצה (1957, 1958, 1959, 1960, 1961, 1963, 1964, 1965)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ג'ים בראון ב-2014

ג'ים בראוןאנגלית: Jim Brown; נולד ב-17 בפברואר 1936) הוא שחקן פוטבול לשעבר ושחקן קולנוע אמריקאי. בראון שיחק בליגת ה-NFL בעמדת הפולבק (רץ אחורי), במשך תשע עונות במדי קבוצת קליבלנד בראונס והוא מגדולי השחקנים בכל הזמנים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון נולד בעיירה בדרום מזרח ג'ורג'יה לחופי האוקיינוס האטלנטי. בגיל 8 עברה משפחתו ללונג איילנד שבמדינת ניו יורק.

אוניברסיטת סירקיוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון התחרה במסגרת האוניברסיטה במגוון ענפי ספורט. הוא היה חבר נבחרת הפוטבול, נבחרת הכדורסל, נבחרת הלקרוס ונבחרת האתלטיקה.

בלקרוס הנבחר בשנתו הראשונה לנבחרת השנייה של האול-אמריקן ובשנתו השנייה נבחר לנבחרת הראשונה. הוא סיים את העונה במקום השני מבחינת הבקעות, קבוצתו סיימה לא מנוצחת ובמשחק האולסטאר של המכללות הבקיע 5 פעמים.

באתלטיקה התחרה בין השאר בקרב עשר, הטלת כידון וקפיצה לגובה. בכדורסל נבחר בדראפט ה-NBA של 1957 במקום ה-69.

בפוטבול שיחק כרץ וכבועט. ב-1956 סיים שלישי במדינה במספר היארדים בריצה, נבחר פה אחד לאול-אמריקן וסיים חמישי בדירוג לגביע הייזמן. במשחק האחרון של העונה הסדירה באוניברסיטה רץ ל-197 יארד, ושישה טאצ'דאונים ובנוסף הבקיע בבעיטה עוד 7 נקודות בונוס.

שחקן פוטבול מקצועני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון נבחר בדראפט ה-NFL של 1957, במקום השישי בסיבוב הראשון על ידי קליבלנד בראונס. בעונתו הראשונה נבחר לרוקי השנה לאחר שדורג ראשון בליגה ביארדים בריצה ובמספר הטאצ'דאונים. סך הכל שיחק במשך 9 עונות בליגה, בהן היה השחקן הבולט ביותר. בכל העונות נבחר לפרו בול, 8 פעמים נבחר לאול פרו (נבחרת העונה) ושלוש פעמים נבחר ל-MVP של הליגה. ב-8 מתוך העונות הוביל את הליגה ביארדים בריצה וחמש פעמים במספר הטאצ'דאונים. תחת הנהגתו זכתה הקבוצה באליפות ליגת ה-NFL ב-1964.

לאחר 9 עונות ובעודו בשיאו, פרש בראון מפוטבול. בעת פרישתו הוביל את הליגה במספר היארדים בריצה בכל הזמנים ובמספר הטאצ'דאונים (בריצה ובריצה+תפיסה). פרישתו המוקדמת הייתה מפתיעה והגיעה בתום עונה בה היה ה-MVP של הליגה. בין הסיבות שייתכן והשפיעו על החלטתו הייתה הרצון להתמקד בקריירה כשחקן קולנוע, ואיומים מצד בעלי קליבלנד בראונס לקנוס אותו אם יאחר למחנה האימונים בשל צילומי סרטים.[2]

ב-2010 נבחר בראון על ידי ה-NFL במקום השני (אחרי ג'רי רייס) ברשימת 100 השחקנים הגדולים בכל הזמנים, בחירה שנעשתה על ידי פאנל שחקנים, מאמנים, בעלי קבוצות ושדרנים.[1]

לכבוד יום הולדתו ה-80 ב-2016 הודיעה קליבלנד בראונס כי תציב פסל בדמותו של בראון בכניסה לאצטדיונה.[3]

שחקן קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון החל את הקריירה שלו כשחקן קולנוע במערבון Rio Conchos משנת 1964. הסרט השני בו השתתף היה 12 הנועזים בו גילם את אחד מ"הנועזים", חייל-אסיר בצבא ארצות הברית שנידון למוות ומגויס למשימת התאבדות נגד גרמניה הנאצית. בהמשך הקריירה שיחק בתפקידים ראשיים במערבונים, בסרטי ניצול, בסרטי פעולה ובסרטי ספורט שונים וכן בתפקידי אורח רבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ים בראון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]