ג'יימס לוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ג'ים לוול)
ג'יימס לוול
James Lovell
לידה 25 במרץ 1928 (בן 96)
ארצות הבריתארצות הברית קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
השכלה
עיסוקים נוספים טייס ניסוי
תקופת השירות 1962–1973 (כ־11 שנים)
דרגה קפטן בצי ארצות הברית
זמן שהייה בחלל 29 יום, 19 שעות, 3 דקות
ביוגרפיה בנאס"א ג'יימס לוול
משימות
ג'מיני 7, ג'מיני 12, אפולו 8, אפולו 13
עיטורים
סיכת האסטרונאוט של צי ארצות הברית
מדליית השירות המצטיין של נאס"אמדליית נאס"א לשירות יוצא מן הכלל
מדליית השירות המצוין של הצי מדליית השירות המצוין של הצי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס ארתור "ג'ים" לוֹוֶל הבןאנגלית: James "Jim" Arthur Lovell, Jr; נולד ב-25 במרץ 1928) הוא אסטרונאוט לשעבר בתוכנית ג'מיני ובתוכנית אפולו. הוא אחד מ-24 בני האדם שטסו אל הירח, הראשון מבין שלושה שטסו אל הירח פעמיים, והיחיד שטס אל הירח פעמיים בלי לנחות עליו. לוול היה גם האדם הראשון שטס ארבע פעמים לחלל.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוול נולד בקליבלנד שבאוהיו. בשנת 1952 סיים תואר בוגר במדעים באקדמיה הימית של ארצות הברית ואוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. בשנת 1961 סיים לימודים בבית הספר לבטיחות תעופתית של אוניברסיטת דרום קליפורניה.

בשנת 1971 סיים תואר בתוכנית לניהול מתקדם של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוול הגיע לדרגת קפטן בצי האמריקאי. שירת כטייס ניסוי במרכז הניסויים של הצי במשך ארבע שנים. היה מנהל תוכנית מטוס ה־F-4H פנטום, ובמקביל שירת כמהנדס בטיחות בטייסת הקרב 101 בתחנת האוויר הימית בווירג'יניה.

בשנת 1958 סיים לימודים בבית הספר לטייסי ניסוי.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחר לתפקיד אסטרונאוט ב־1962, והיה אסטרונאוט גיבוי לג'מיני 4 ו־9, וכן היה גיבוי של ניל ארמסטרונג באפולו 11. ב־4 בדצמבר 1965 שוגר בג'מיני 7 יחד עם פרנק בורמן. משימה זו הייתה הראשונה בה שתי חלליות נפגשו בחלל. ב־11 בנובמבר 1966 שוגר עם באז אולדרין לג'מיני 12, המשימה האחרונה בתוכנית ג'מיני.

ביוני 1967 מונה על ידי לינדון ג'ונסון ליועץ לכושר גופני וספורט. כאשר עדכן הנשיא ריצ'רד ניקסון את הרכב הוועדה ב-1970, הוא מונה ליו"ר הוועדה לכושר גופני.

בין 21 ל־27 בדצמבר 1968 היה טייס מודול הפיקוד ונווט במשימת אפולו 8, המשימה הראשונה שהגיעה אל הירח והראשונה שעשתה שימוש בטיל סטורן 5.

בין 11 ל־17 באפריל 1970 היה מפקד משימת אפולו 13, ופיקד על טיסה זו שעקב כשל טכני שהוביל לפיצוץ מיכל חמצן בחללית, הפכה בעצם למשימת הצלה של שלושת האסטרונאוטים שהיו בה עד לשובם המוצלח חזרה לכדור הארץ. בכך היה לאדם הראשון שהגיע אל הירח פעמיים (אם כי שתי המשימות רק הקיפו את הירח ולא נחתו עליו).

בין 1971 ל־1973 היה סגן מנהל מרכז טיסות החלל מרשל.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרש מנאס"א ב-1 במרץ 1973 והצטרף לחברה ביוסטון העוסקת בגרירה בנמלים, כריה ומוצרי גינון. ב-1 במרץ 1975 קודם לתפקיד נשיא ויו"ר מועצת המנהלים של החברה.

ב-1976 הופיע בהופעת קמע בסרט "האיש שנפל מכוכב אחר".

ב-1 בינואר 1977 התמנה לנשיא "פיסק מערכות טלפון", העוסקת בשיווק מערכות תקשורת עסקיות, גם כן ביוסטון.

בשנת 1978 התפטר מתפקידיו בוועדה הנשיאותית לכושר גופני וספורט, אך המשיך לשמש כיועץ חיצוני לוועדה.

ב-1 בינואר 1981 התמנה לסגן נשיא קבוצת Business Communications Systems, השייכת לתאגיד Centel. הוא פרש מהתאגיד בתפקיד סגן נשיא וחבר מועצת המנהלים ב-1 בינואר 1991.

כיום הוא נשיא חברה שהקים, "לוול קומוניקיישנס".

באפריל 1987 הגיע אל הקוטב הצפוני.

בסרט אפולו 13, שנעשה על פי הספר "הירח האבוד" שכתב אודות משימת אפולו 13, שיחק בתפקיד משנה כמפקד האיוו-ג'ימה, נושאת המטוסים שאספה את צוות האפולו 13 מן הים[1], והוא נראה באותה סצנה לוחץ את ידה של דמותו בסרט, המגולמת על ידי טום הנקס.

במאי 1999 פתח מסעדה בווסט לייק פורסט, בפרברי שיקגו[2].

בינואר 2000 השלים מסע בן חמישה ימים אל הקוטב הדרומי, לאיתור מטאוריטים, יחד עם מדען פלנטרי נוסף, האסטרונאוט אואן גריוט ומספר בני לוויה נוספים. הם מצאו 12 מטאוריטים[3].

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועוד אותות מארגונים בלתי ממשלתיים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס לוול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Apollo 13 - Full cast and crew, באתר IMDb
  2. ^ ג'יימס לוול, באתר TheSpaceRace.com (באנגלית)
  3. ^ [1]