לדלג לתוכן

ג'ים נאנס מקורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ים נאנס מקורד
Jim Nance McCord
מקורד בתמונה מ-1913 בערך.
מקורד בתמונה מ-1913 בערך.
לידה 17 במרץ 1879
יוניונוויל, טנסי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 1968 (בגיל 89)
נאשוויל, טנסי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות לון אוק, לואיסבורג, טנסי, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית של טנסי, המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל טנסי ה־40
16 בינואר 194516 בינואר 1949
(4 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה החמישי לקונגרס של טנסי
3 בינואר 19433 בינואר 1945
(שנתיים)
→ פרסי פריסט
הרולד ארת'מן ←
ראש עיריית לואיסבורג
19161942
(כ־26 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ים נאנס מקורדאנגלית: Jim Nance McCord; 17 במרץ 18792 בספטמבר 1968) היה עיתונאי ופוליטיקאי אמריקאי מטנסי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כראש עיריית לואיסבורג בשנים 19161942, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 19431945, ולאחר מכן ועד 1949 כמושל טנסי ה-40.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ים נאנס מקורד נולד בעיירה יוניונוויל שבמחוז בדפורד, טנסי, כשני מבין שבעת ילדיהם של תומאס מקורד, חוואי, ואיבה (לבית סטיל) מקורד. הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים ועל ידי מורים פרטיים. ב-1894 הוא עבר לשלביוויל, שם הוא עבד כפקיד בחנות חומרי בניין. שנתיים לאחר מכון הוא פתח בשותפות עם אחיו למחצה ו. א. מקורד, חנות ספרים בלואיסבורג שבמחוז מרשל.[1] בשנים 19001910 עבד מקורד כאיש מכירות נודד, אז רכש תובנות חשובות בנוגע לצרכים של חוואי מרכז טנסי.[2]

ב-1901 נשא מקורד לאישה את ורה קרצ'בל, בתו של ויליאם קרצ'בל, המוציא לאור של העיתון מלואיסבורג "מרשל גאזט".[3] ב-1910 הוא החל בקריירת עיתונאות ארוכה כעורך וכמוציא לאור של הגאזט לאחר שרכש מניות בעיתון מחמו. שנתיים לאחר מכן הוא רכש את כל הבעלות על העיתון.[1]

כעורך העיתון תמך מקורד בעשור השני של המאה ה-20 ב"דמוקרטים העצמאים", סיעה במפלגה הדמוקרטית בטנסי שתמכה בחוק היובש.[3] בשנות ה-30 הוא תמך בפרנקלין דלאנו רוזוולט ובניו דיל.[2] ב-1940 נבחר מקורד כנשיא אגודת העיתונאים של טנסי.[1]

במשך כל ימי חייו היה למקורד עניין בגידול מקנה, במיוחד בקר ג'רזי (אנ') וסוסי טנסי (אנ'). ב-1920 הוא החל לעבוד ככרוז במכירות פומביות של בקר ג'רזי גזעי, ובשנות ה-30 סייע לשכנע את מחלקת החקלאות של ארצות הברית להקים חוות חלב ניסויית שתתמחה בבקר ג'רזי ליד לואיסבורג.[2] ב-1935 סייע מקורד להקים את אגודת מגדלי סוסי טנסי.[1]

הקריירה הפוליטית של מקורד החלה ב-1914 כאשר הוא נבחר לבית המשפט של מחוז מרשל. ב-1916 הוא נבחר כראש עיריית לואיסבורג, תפקיד בו הוא כיהן 13 תקופות כהונה רצופות עד 1942. בבחירות לנשיאות של 1932 הוא היה חבר בחבר האלקטורים והצביע בעד פרנקלין דלאנו רוזוולט, וב-1940 היה נציג לוועידת המפלגה הדמוקרטית הארצית. ב-1942 הוא התמודד מבלי שניצבו מולו יריבים על מושב מחוז הבחירה החמישי לקונגרס של טנסי בבית הנבחרים של ארצות הברית.[1]

ב-1944 ביקש מקורד להתמודד על מועמדות הדמוקרטים למשרת מושל טנסי בבחירות להחלפתו של המושל המכהן פרנטיס קופר, שהיה מנוע מלהתמודד על תקופת כהונה נוספת עקב הגבלת כהונה. בתמיכת הבוס הפוליטי החזק מממפיס, אדוארד האל קרמפ (אנ'), ניצח מקורד בבחירות המקדימות את עורך הדין מנאשוויל רקס מנינג ואת הפרופסור למשפטים מנוקסוויל ג'ון ר. ניל, ובבחירות הכלליות הביס את מועמד המפלגה הרפובליקנית, עורך הדין מגרינוויל ג'ון וסלי קילגו ביחס קולות של 275,746 מול 158,742.[4]

במהלך תקופת כהונתו הראשונה, השיג מקורד הקצאות משמעותיות עבור מערכת החינוך, כולל 4 מיליון דולר בהעלאה חודשית של שכר המורים ומנהלי בתי הספר, ומימון סיוע בלימודים לחיילים המשוחררים ששבו ממלחמת העולם השנייה. הוא גם חתם על חוק לפרישה לעובדי המדינה.[2]

בבחירות של 1946 ניצב מול מקורד בבחירות המקדימות המושל לשעבר גורדון בראונינג, שהיה בשירות צבאי בגרמניה ולא השתתף באופן פעיל במערכת הבחירות, ובבחירות הכלליות הוא הביס בקלות את המועמד הרפובליקני ויליאם א. לואו.[4] הבחירות המקדימות עמדו בצילה של מרידת אזרחים שנקראה "הקרב על את'נס" (Battle of Athens), שהתפרצה כאשר כמה מאות חיילים משוחררים פתחו בתקיפה חמושה על בית הכלא של העיר את'נס, שם השריף וכמה אנשים שהיו קשורים לקרמפ הסתגרו עם תיבות הקלפי, ככל הנראה כדי לשנות את תוצאות הבחירות המקומיות. מקורד שלח את אנשי המשמר המדינתי כדי להשיב את הסדר על כנו.[5]

במהלך תקופת כהונתו השנייה הנהיג מקורד מס מכירות בשיעור של 2 אחוזים, שבאי-רצון הביע קרמפ את הסכמתו אליו. ההכנסות ממס זה שימשו לבניית בתי ספר חדשים, רכישת אוטובוסים לתלמידים, ויישום התוכנית המקיפה הראשונה במדינה לתלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים. מקורד גם הפעיל את "חוק הזכות לעבוד" (Right-to-work law), שהתאפשר עקב חקיקתו של "חוק טאפט-הארטלי" (Taft–Hartley Act) ב-1947.[2] קבלת החוק גרמה לניכור כלפי המפלגה מצד ציבור הבוחרים מגורמי העבודה המאורגנת.[4]

במערכת הבחירות של 1948 היה בראונינג נחוש בדעתו לשבור את המנגנון הפוליטי של קרמפ, וניהל מסע בחירות נמרץ לבחירתו. הוא תקף את מקורד על מס המכירות, והאשים את קרמפ בהונאת בחירות. בהדרגה, קהלי מצביעים חשובים, כולל החיילים המשוחררים, האפרו-אמריקאים, החקלאים, והאיגודים המקצועיים, החלו לנטוש את קרמפ ואת מקורד. בבחירות המקדימות קיבל בראונינג 231,852 קולות מול 158,854 הקולות של מקורד. הייתה זו התבוסה הראשונה מזה שני עשורים של מועמד כלשהו למשרה מדינתית בטנסי שנתמך על ידי קרמפ.[4]

שנותיו האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1953 היה מקורד נציג לוועידת החוקה של טנסי, שהציגה כמה שינויים חשובים לאישור ציבור הבוחרים, רובם נגעו להארכת משך כהונת המושל משנתיים לארבע שנים ולביטול מס הגולגולת המדינתי.[6] מקורד גם שימש כחבר הקבינט בממשלו של המושל פרנק קלמנט בתפקיד נציב השימור בשנים 1953 - 1958.

ב-1958, בגיל 79, התמודד מקורד שוב על משרת המושל כמועמד עצמאי מול המועמד הדמוקרטי ביופורד אלינגטון, שהיה מנהל מסע הבחירות שלו ועמיתו בקבינט של קלמנט. בבחירות המקדימות הוא קיבל 32 אחוזים בלבד מול 58 האחוזים של אלינגטון.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקורד היה אח תאום בשם אד, שנפטר בגיל צעיר יחסית. אביו, תומאס, נלחם בשורות צבא הקונפדרציה תחת פיקודו של הגנרל נייתן בדפורד פורסט במלחמת האזרחים, וסבל מפציעה שהצריכה את קטיעת חלק מרגלו. הוא היה נשוי פעמיים לפני שנישא לאיבה סטיל, אמו של ג'ים נאנס מקורד, וכך היו לו כמה אחים למחצה משני נישואים קודמים אלו.[3]

ב-1954, שנה לאחר מות רעייתו של ג'ים נאנס מקורד, ורה, הוא נישא בשנית לסולה (לבית טאטום) שילי. ב-1967 לאחר מות אשתו השנייה, הוא נישא בשלישית לנל (לבית ספנס) אסטס.[1] למקורד לא היו ילדים.

ג'ים נאנס מקורד נפטר בנאשוויל ב-2 בספטמבר 1868, בגיל 89. הוא נטמן בבית הקברות לון אוק שבלואיסבורג.

על שמו של מקורד נקראו בניינים באוניברסיטת המדינה אוסטין פיי, אוניברסיטת טנסי בנוקסוויל, אוניברסיטת ממפיס, האוניברסיטה הטכנולוגית של טנסי, אוניברסיטת המדינה של טנסי, ובאוניברסיטת טנסי במרטין.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]