ג'ימי ג'ונסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ימי ג'ונסטון
Jimmy Johnstone.jpg
ג'ונסטון, 1971
מידע אישי
לידה 30 בספטמבר 1944
אודינגסטון שבסקוטלנד
פטירה 13 במרץ 2006 (בגיל 61)
אודינגסטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ג'יימס קונולי ג'ונסטון
גובה 1.57 מטר
עמדה קיצוני ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19621975
1975
1975 - 1977
1977
1977 - 1978
1978 - 1979
סך הכול:
סלטיק
סן חוזה ארת'קווייקס
שפילד יונייטד
דנדי
שלבורן
אלג'ין סיטי
308 (82)
9 (0)
11 (2)
3 (0)
9 (0)
18 (2)
358 (86)
נבחרת לאומית כשחקן
19641974 סקוטלנד 23 (4)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס קונולי "ג'ימי" ג'ונסטוןאנגלית: James Connolly "Jimmy" Johnstone; ‏30 בספטמבר 1944 - 13 במרץ 2006) היה כדורגלן סקוטי ששיחק בעמדת הקיצוני הימני.

ג'ונסטון, שזכה לכינוי ג'ינקי, הוא מגדולי כדורגלני קבוצת סלטיק בכל הזמנים. הוא כבש במדיה כ-130 שערים במעל ל-500 הופעות בכל המסגרות, וזכה עמה בתשע אליפויות סקוטלנד ברציפות ובגביע אירופה לאלופות. בשלהי הקריירה שיחק גם בארצות הברית, באנגליה ובאירלנד. ככדורגלן נבחרת סקוטלנד, רשם ג'ונסטון 23 הופעות בינלאומיות, ובין היתר נכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 1974.

ג'ונסטון נפטר בגיל 61 כתוצאה ממחלת ה-ALS.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסטון החל את הקריירה בסלטיק תחת המאמן ג'ימי מקגרורי. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו ב-27 במרץ 1963, במשחק החוץ של סלטיק בו הובסה 6-0 על ידי קילמרנוק. במשחקו הבא במדי סלטיק, חודש אחר כך, כבש ג'ונסטון את שער הבכורה שלו בהפסד 4-3 להארטס. בסיום אותה עונה פתח ג'ונסטון בהרכב קבוצתו למשחק גמר הגביע הסקוטי בו פגשה את גלאזגו ריינג'רס למשחק הדרבי של גלאזגו. המשחק הסתיים בשוויון 1-1, וג'ונסטון רשם הופעה אישית מרשימה. אף על פי כן, הוא לא שותף במשחק הגומלין בו הובסה קבוצתו 3-0.

בעונת 1963/1964 כבר היה ג'ונסטון לשחקן הרכב קבוע. הוא סייע לקבוצתו להתקדם באותה עונה עד לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, כשכבש פעמיים במהלך הטורניר, כולל במשחק הראשון של חצי הגמר מול מ.ט.ק. בודפשט. הגעתו של המאמן ג'וק סטיין לקבוצה ב-1965 הפכה אותה מיד לקבוצה הבכירה בסקוטלנד, ולאחת מהקבוצות הטובות באירופה באותן שנים. בתחילת דרכו של סטיין הוא החליט שלא להכליל את ג'ונסטון כשחקן הרכב קבוע, ואף הותיר אותו מחוץ להרכב בגמר הגביע של 1965, שבסיומו זכתה הקבוצה בתואר. לקראת עונת 1965/1966 ג'ונסטון הצליח להרשים את סטיין ולסלול את מקומו להרכב הראשון של הקבוצה. במקביל לזכייה בגביע הליגה הסקוטית, היה ג'ונסטון שותף לזכייתה הראשונה של סלטיק באליפות סקוטלנד לאחר 12 שנים, עם 32 הופעות ליגה ותשעה שערים, ולהעפלתה פעם נוספת לחצי גמר גביע המחזיקות, שם הודחה על ידי ליברפול. בעונת 1969/1970 העפילה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה לגמר גביע אירופה לאלופות, אך נוצחה בהארכה על ידי פיינורד. כמו בגמר האלופות הקודם, גם הפעם נכלל ג'ונסטון בהרכב הפותח של קבוצתו.

בעונת 1966/1967 זכו ג'ונסטון וסלטיק בטרבל, כשבמקביל לדאבל המקומי זכתה סלטיק גם בתואר האירופי החשוב ביותר, גביע אירופה לאלופות. ג'ונסטון היה בהרכב קבוצתו בניצחונה במשחק הגמר בליסבון, 2-1 על אינטר מילאנו. ג'ונסטון היה באותה עונה לאחד השחקנים הבולטים בקבוצתו, ואף סיים במקום השלישי במסגרת בחירת כדורגלן השנה באירופה. עד לסיום עונת 1973/1974 שלטה סלטיק באופן מוחלט בליגה הסקוטית, וזכתה בתשע אליפויות רצופות - בכולן שיחק ג'ונסטון מספר דו-ספרתי של משחקי ליגה. יכולותיו האישיות ומהירותו באגף ימין של התקפת הקבוצה, הפכו אותו בעיני רבים מאוהדי סלטיק לאחד מגדולי שחקני הקבוצה בכל הזמנים[1].

ב-13 עונות במדי סלטיק רשם ג'ונסטון 308 הופעות ליגה, ו-515 הופעות בכל המסגרות. הוא כבש 129 שערים עבור סלטיק, מתוכם 82 שערי ליגה.

לאחר שעזב את סלטיק, המשיך ג'ונסטון לקדנציות קצרות בסן חוזה ארת'קווייקס האמריקאית, שפילד יונייטד האנגלית, דנדי הסקוטית ושלבורן האירית, לפני שפרש במדי אלג'ין סיטי בסיום עונת 1978/1979, בגיל 35.

נבחרת סקוטלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסטון ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת סקוטלנד ב-3 באוקטובר 1964, תחת המאמן איאן מקול, בהפסדה של סקוטלנד 3-2 לויילס במסגרת אליפות הבית הבריטית. בהופעתו הבאה, כשלושה שבועות אחר כך בניצחון 3-1 על פינלנד במסגרת מוקדמות מונדיאל 1966, ספג ג'ונסטון ביקורות על משחקו, ומאז נעדר מסגל הנבחרת כשנה וחצי.

משחקו הבא של ג'ונסטון במדי סקוטלנד היה ב-2 באפריל 1966, מול אנגליה במסגרת אליפות הבית הבריטית. סקוטלנד הפסידה 4-3, אך ג'ונסטון הצטיין עם צמד אישי, שעריו הראשונים במדי סקוטלנד. אף על פי שהיה ממצטייני קבוצת סלטיק, ג'ונסטון לא הצליח לתפוס מקום קבוע בהרכב הנבחרת. מאז שעריו הראשונים באפריל 1966, מיעט ג'ונסטון לכבוש ושערו הבא הגיע רק שלוש וחצי שנים אחר כך, ב-22 באוקטובר 1969, בהפסד לגרמניה המערבית במסגרת מוקדמות מונדיאל 1970.

במאי 1974, במסגרת ההכנות למונדיאל 1974 ומספר ימים לפני משחק ביתי מול אנגליה במסגרת אליפות הבית הבריטית, מספר שחקני הנבחרת וביניהם ג'ונסטון השתכרו בבית המלון. משם המשיכה חבורת השחקנים אל חוף הים, וג'ונסטון נסחף בסירת משוטים ללב ים, עד שהמציל בחוף יצא לעזרתו. הפרשה המביכה נותרה בכותרות מספר ימים לאחר האירוע, ואף על פי כן ג'ונסטון הציג יכולת אישית מרשימה וסייע לקבוצתו לנצח את אנגליה בתוצאה 2-0. כחודש אחר כך אף נכלל בסגל של וילי אורמונד לקראת טורניר המונדיאל, אך לא שותף בשלושת משחקיה של סקוטלנד בטורניר. משחקו האחרון במדי סקוטלנד נערך כחצי שנה לאחר הטורניר, ב-20 בנובמבר 1974, ובו נוצחה סקטולנד בביתה 2-1 על ידי ספרד במסגרת מוקדמות יורו 1976.

בסך הכול ערך ג'ונסטון 23 הופעות בינלאומיות, בהן כבש ארבעה שערים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל לזכרו של ג'ונסטון בגן הזיכרון, ויופארק

ב-25 באפריל 2004 שודר לראשונה ברשת BBC סרט דוקומנטרי על חייו של ג'ונסטון, שנקרא שר האגף (באנגלית: Lord of the Wing), בדיבובו של הקומיקאי הסקוטי, בילי קונולי.

ביוני 2005 ייצרה שרה פברז'ה, נינתו של פטר קארל פברז'ה, 19 ביצי פברז'ה לכבודו של ג'ונסטון[2].

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסטון הלך לעולמו ב-13 במרץ 2006, לאחר מאבק ממושך במחלת ה-ALS[3]. האחרון לשוחח עמו היה יריבו לשעבר בקבוצת גלאזגו ריינג'רס, וילי הנדרסון, שלימים היה לחברו הקרוב. אלפי אוהדי סלטיק, וכמו כן אוהדי קבוצות אחרות, כולל אוהדי ריינג'רס, הגיעו לחלוק לו כבוד בטקס הקבורה שלו שנערך מחוץ לסלטיק פארק ביום פטריק הקדוש, שחל בדיוק ביום קבורתו. בכניסה הראשית לאצטדיון מוצב כיום פסל לזכרו של ג'ונסטון.

ב-19 במרץ, כשבוע לאחר פטירתו, חל גמר גביע הליגה הסקוטית, ובו נפגשו סלטיק ודנפרמלין אתלטיק. המשחק נפתח בדקת מחיאות כפיים לזכרו, ולאות הוקרה לבשו כל שחקני הסגל של סלטיק את המכנס עם הספרה 7, מספרו של ג'ונסטון. סלטיק ניצחה במשחק בתוצאה 3-0.

ב-2011 נחנך גן זיכרון לג'ונסטון בעיר הולדתו אודינגסטון. הגן הוקם על ידי אשתו, משפחתו, ומספר חבריו לקבוצת סלטיק. במרכז גן הזיכרון עומד פסל בגודל טבעי של ג'ונסטון. הפסל עשוי הברונזה נוצר על ידי האומן ג'ון מקנה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטיק

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל לזכרו של ג'ונסטון בכניסה לאצטדיון סלטיק פארק

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה מועדון ליגה בליגה
הופעות שערים
1962/1963 סלטיק סקוטלנדסקוטלנדליגת העל הסקוטית 4 1
1963/1964 25 6
1964/1965 24 1
1965/1966 32 9
1966/1967 25 13
1967/1968 29 5
1968/1969 31 5
1969/1970 27 10
1970/1971 30 8
1971/1972 23 9
1972/1973 22 7
1973/1974 15 3
1974/1975 21 5
1975 סן חוזה ארת'קווייקס ארצות הבריתארצות הבריתNASL 9 0
1975/1976 שפילד יונייטד אנגליהאנגליההליגה הראשונה של הפוטבול ליג 6 1
1976/1977 אנגליהאנגליההליגה השנייה של הפוטבול ליג 5 1
1977/1978 דנדי סקוטלנדסקוטלנדליגת המשנה הסקוטית 3 0
1977/1978 שלבורן אירלנדאירלנדליגת העל האירית 9 0
1978/1979 אלג'ין סיטי סקוטלנדסקוטלנדהליגת הסקוטית הרביעית 18 2
סך הכל קריירה 358 86

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת סקוטלנד
שנה הופעות שערים
1964 2 0
1965 0 0
1966 2 2
1967 2 0
1968 1 0
1969 2 1
1970 2 0
1971 4 0
1972 2 0
1973 0 0
1974 6 1
סך הכל 23 4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ימי ג'ונסטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת סקוטלנד - מונדיאל 1974

1 הרבי | 2 ג'רדין | 3 מקגריין | 4 ברמנר | 5 הולטון | 6 בלקלי | 7 ג'ונסטון | 8 דלגליש | 9 ג'ורדן | 10 היי | 11 לורימר | 12 אלן | 13 סטיוארט | 14 באקן | 15 קורמק | 16 דונצ'י | 17 פורד | 18 הטצ'יסון | 19 לאו | 20 מורגן | 21 מקווין | 22 שדלר | מאמן: אורמונד

סקוטלנדסקוטלנד