ג'ימי שארפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ימי שארפ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 11 באוקטובר 1880
אליית' שבסקוטלנד
פטירה 18 בנובמבר 1949 (בגיל 69)
שם מלא ג'יימס שארפ
עמדה מגן שמאלי
מועדוני נוער
איסט קרייגי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
18991904
1904 - 1905
1905 - 1908
1908 - 1909
1909 - 1912
1912 - 1915
1920
דאנדי
פולהאם
וולוויץ' ארסנל
גלאזגו ריינג'רס
פולהאם
צ'לסי
פולהאם


103 (4)



1 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
סקוטלנד 5 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס "ג'ימי" שארפ (אנגלית: James "Jimmy" Sharp;‏ 11 באוקטובר 1880 - 18 בנובמבר 1949) היה כדורגלן סקוטי בינלאומי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארפ נולד בכפר אליית', והחל את הקריירה שלו במועדון איסט קרייגי לפני שהצטרף לדאנדי ב-1899. הוא שיחק בעמדת המגן השמאלי של דאנדי במשך חמש עונות, וזכה עם המועדון בסגנות ליגת העל הסקוטית בעונת 1902/1903, כאשר ב-12 במרץ 1904 הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת סקוטלנד במשחק מול נבחרת ויילס. ב-1904 הוא היגר לאנגליה והצטרף לפולהאם ששיחק בליגה הדרומית.

שנה אחת לאחר מכן הוא הועבר לוולוויץ' ארסנל מהליגה הראשונה, והפך לשחקן הרכב קבוע מיד לאחר הבכורה שלו בהרכב במשחק מול ליברפול ב-2 בספטמבר 1905. הוא החמיץ שלושה משחקי ליגה בלבד בעונתו הראשונה, ובשתי עונותיו הראשונות העפיל עם המועדון לחצי-גמר גביע ה-FA. כששיחק בארסנל הוא השתתף בשלושה משחקים נוספים של נבחרת סקוטלנד, אך באפריל 1908 הוא עבר לגלאזגו ריינג'רס תמורת סכום של 400 לירות שטרלינג. הוא השתתף ב-116 משחקים במדי ארסנל, והבקיע בהם חמישה שערים.

שארפ שיחק בריינג'רס במשך תשעה חודשים בלבד, ולאחר מכן עבר בחזרה ללונדון, והצטרף לפולהאם פעם נוספת תמורת סכום של 1,000 לירות שטרלינג. הוא שיחק בפולהאם במשך ארבע עונות נוספות, והופיע פעם אחת במדי הנבחרת במשחק מול ויילס ב-1 במרץ 1909 (החמישית שלו). המועדון האחרון בקריירה של שארפ היה צ'לסי, וב-1915 הוא פרש מכדורגל כיוון שכל המשחקים הרשמיים בוטלו בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה. ב-1919 הוא חזר לפולהאם כמאמן כושר. למרות זאת, הוא חזר למגרשים בגיל 39; הוא שותף והבקיע שער בתיקו 2 - 2 מול ברי ב-17 באפריל 1920, לאחר שהקשר הארולד קרוקפורד החמיץ את האוטובוס שהסיע את השחקנים למשחק.

לאחר מכן הוא אימן בוולסול ובקליפטונוויל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who,‏ Independent UK Sports,‏ 1995 (ISBN 1-899429-03-4)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]