ג'ין טאי-דזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ין טאי-דזו
Wanggiyan Aguda.jpg
לידה 1 באוגוסט 1068
Liao dynasty עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בספטמבר 1123 (בגיל 55) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שושלת ג'ין (1115–1234), Liao dynasty עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קונדוטיירי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת שושלת ג'ין (1115–1234)
אב Helibo עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Empress Yijian עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Wanyan Zongwang
Wuzhu
Wanyan Zonggan
Wanyan Zongjun
Wanyan Zongyao
Wanyan Zongjie
Wanyan Zongjiang
Wanyan Zongmin
Wanyan Zongjun
Wanyan Zongchao
Wanyan Eluduo
Wanyan Elu
Wanyan Ningji
Wanyan Wohu
Wanyan Xinilie
Wanyan Yansun
Wanyan Wulu עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ין טאי-דזוכתב סיני: 金太祖, בשמו בלידה: ואניאן אגודה או ואניאן אקוטה 完顏阿骨打, נודע גם בשם הסיני ואניאן מין;‏ 1 באוגוסט 1068 - 19 בספטמבר 1123) היה מצביא ממוצא ג'ורצ'ן והקיסר הראשון של שושלת ג'ין (1115–1234).

ג'ין טאי-דזו נולד בשם ואניאן אגודה כבנו של ואניאן חליבו, ראש אחד השבטים שחיו באזור מנצ'וריה של ימינו. אחרי שבתחילת המאה ה-12 סייע בידי אחיו, ואניאן וויאשו, לאחד שבטי ג'ורצ'ן רבים, ירש אגודה ממנו את ההנהגה בשנת 1113 והפך למנהיג האתניה ג'ורצ'ן המאוחדת.

הוא תיכנן מרד באימפרית קיטאן ששלטה על שטחים נרחבים במונגוליה, במנצ'וריה ובסין הצפונית של ימינו והונהגה על ידי שושלת ליאו. המרד פרץ בספטמבר 1114 ואחרי שורה של ניצחונות, אגודה כבש חלק מהממלכה ובינואר 1115 הכתיר את עצמו כקיסר תחת השם טאי-זו. על ידי כך הוא הקים את שושלת ג'ין. בשנים הבאות המשיך טאי-זו את המלחמה בשושלת ליאו, נחל ניצחונות גם נגדה והחליש אותה מאוד.

לפני מותו, כרת טאי-דזו ברית עם הקיסרים משושלת סונג הדרומית, שעזרה לו במלחמה נגד ליאו. הקיסר טאי-דזו מת בשנת 1123 בגיל 56 והוריש את האימפריה שלו לאחיו ואניאן ווצ'ימאי, שעלה על כס המלכות תחת השם טאי-דזונג. קיסר זה גבר סופית על שושלת ליאו בשנת 1125 ושבה את הקיסר האחרון שלה, ויאן דזואו-די.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודה היה בנו השני של ואניאן חליבו, ראש השבט ואניאן. אמו הייתה בתו של ראש השבט נאלאן. הוא נולד בשנת 1068 בחרבין של ימינו, על יד נהר אשי, במחוז חיילונגג'יאנג של זמננו.[1] הוא נודע בגבורתו והשתתף במסעות צבאים רבים נגד שבטי ג'ורצ'ן היריבים שבראשם עמדה שושלת ליאו של בני קיטאן. בשנת 1109, בשיאה של מכת רעב, סייע אגודה לאביו בקליטת לוחמים רעבים מבני שבטי ג'ורצ'ן אחרים על מנת לחזק את שבטו. מאוחר יותר לחם שוב בשבטי ג'ורצ'ן אחרים והצליח לאחד את כל בני ג'ורצ'ן תחת מנהיגות שבטו ואניאן. ב-1113 ירש אגודה את ראשות שבטו מאחיו ואניאן וויאשו. כמו ג'ורצ'נים אחרים, סלד אגודה מהניצול שנהגו פקידי שלטון ליאו המושחתים נגד בני שבטו. ב-1122, כשהגיע קיסר טיאנדזוו, שליט אימפריית ליאו, למסע דיג באזור המאוכלס על ידי הג'ורצ'נים, הוא הורה לכל ראשי השבט המקומיים לרקוד לפניו. שמו של אגודה יצא למרחוק על כי היה היחיד שסירב לפקודה.

קיסר ג'ין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 1114 שילח אגודה מרגלים לאזור ליאו והכין מרד נגד שלטונם של בני קיטאן, שאותו החשיב כמנוון. יועציו באותה תקופה היו ואניאן דזונגהאן וואניאן שי יין. בספטמבר כינס אגודה את בני שבטו (כ-2,500 בני אדם) בליושוי (流水), בפויו שעל יד נהר לאלין, במחוז ג'ילין של ימינו, והכריז על מרד גלוי נגד שושלת ליאו. פרשיו כבשו את פויו, שנקראה באותם הימים נינגג'יאנגג'וו (寧江州) ובנובמבר אותה שנה הביסו את צבא ליאו של 7,000 חיילים בקרב צ'וחדיאן. בינואר 1115, אחרי שורת ניצחונות, הכריז אגודה על עצמו כקיסר ואימץ את השם המלכותי הסיני שוו גוו (收國). הוא הקים בכך את שושלת ג'ין. באוגוסט צבאו כבש את פרפקטורת חוואנגלונג (נפת נונגאן של ימינו במחוז ג'ילין). בראשם של 20,000 פרשים בלבד הוא ניצח 700,000 לוחמי ליאו בקרב חובודאגאנג. עד שנת 1116 כבש אגודה את כל חצי האי ליאודונג. בשנים 1122-1119 צבאו נחל ניצחונות נוספים על כוחות ליאו והשתלט על חמש ערי הבירה של שושלת ליאו.

הברית עם שושלת סונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון ששושלת ג'ין החדשה הייתה אויבת לשושלת ליאו, שושלת סונג הצפונית של בני האן הסינים ראתה בשושלת ג'ין ברית טבעית. בשנת 1117 שלחה שושלת סונג שליחים אל שושלת ג'ין בעילה של רצון לקנות ממנה סוסים, אך למעשה כדי לכרות איתה ברית נגד שושלת ליאו. בשנים 1123-1117 שבע משלחות סונג ביקרו אצל הג'ורצ'נים וכן שישה שגרירים ג'ין נשלחו לבירת שושלת סונג, ביאנג'ינג (קאיפנג של ימינו, במחוז חנאן). בשנים 1123-1115, תוך כדי משא ומתן ביניהן, הקימו שושלות ג'ין וסונג את "הברית דרך הים" נגד שושלת ליאו. לפי תנאי ההסכם ביניהן, התחייבה שושלת סונג לתקוף את ממלכת ליאו מדרום, בעוד שבתמורה, התחייבה שושלת ג'ין להעביר לה את שש עשרה הפרפקטורות של שושלת ליאו.

רפורמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלחמתו בשושלת ליאו, אירגן אגודה שיטת ממשל פאודלית חדשה המבוססת על המנהגים השבטיים של הג'ורצ'נים. הוא דאג לארגן גם את החקלאות לפי שיטה קולקטיביסטית הידועה בשם "מנג אן-מוּקֶה" (猛安謀克). אגודה החליט לאמץ יסודות מן התרבות הסינית והורה לקנצלר שלו, ואניאן שי-יין לפתח שיטת כתב ג'ורצנית יחידה.

עימות עם שושלת סון ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1123 פלש צבא ג'ורצ'ני אל אימפריית סון הצפונית. פרשיו כבש כמה ערי ספר מבוצרות. השליט משושלת סון נאלץ לחתום על הסכם שלפיו כל אחת מהממלכות הכירה בשנייה כשווה ושושלת סונג התחייבה לשלם לממלכת ג'ין מס שנתי בשווי 200,000 טייל מכסף ו-300,000 גלילי משי. זמן קצר אחר כך, באותה שנה, באוגוסט 1123, אגודה הלך לעולמו בגיל 56. במקומו עלה על כס המלכות של ג'ין אחיו הצעיר, וויצ'ימאי, שנודע כקיסר טאי דזונג. ווצ'ימאי המשיך במלחמות נגד שושלת ליאו וב-1125 לקח בשבי את אחרון הקיסרים של ליאו, טיאנדזואודי, ועל ידי כך שם קץ לשושלת ליאו. כעבור זמן קצר אחרי יצאה שוב שושלת ג'ין נגד בת בריתה, סונג הצפונית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של ג'ין טאי-זו במוזיאון בחרבין
  • פסלים של אגודה ושל ראש מפקדיו אוניאן דזונגהאן הוקמו במוזיאון להיסטוריה (金上京歷史博物馆) של שושלת ג'ין באתר הבירה לשעבר של אימפריית ג'ין, שאנגג'ינג בנפת אמ'נג של ימינו, חרבין, מחוז חילונגג'יאנד

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Herbert Franke, 1997 (I): "Chinese Texts on the Jurchen (I): a Translation of the Jurchen in the San ch'ao pei-meng hui-pien. Originally published in "Zentralasiatische Studien" 9. Wiesbaden, 1975. Reprinted in: Herbert Franke and Hok-lam Chan, "Studies on the Jurchens and the Chin Dynasty", Variorum Collected Series Studies: CS591, Ashgate, 1997. ISBN 0-86078-645-5.

(הטקסט ששמו תועתק ב Wade-Giles כ-San ch'ao pei-meng hui-pien הוא "אוסף הדיווחים על ההסכמים עם הצפון תחת שלושת השלטונות" - (三朝北盟会编, pinyin: San chao beimeng huibian) מאת שׂוּ'מנגשין. הרברט פרנקה תרגם והארי ובאר את הפרק ג של אוסף זה, הדן בהיסטוריה ובמנהגים של בני ג'ורצ'ן

  • Dennis C.Twichet, Herbert Franke, John King Fairbank (eds) Cambridge History of China .vol.6 ch.3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]