ג'ין ריס
_with_Mollie_Stoner,_Velthams,_1970s_B_(cropped).jpg) | |
| לידה |
24 באוגוסט 1890 רוזו, דומיניקה  |
|---|---|
| פטירה |
14 במאי 1979 (בגיל 88) אקסטר, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
דומיניקה |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה, קרן סטיבן פירס |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| תקופת הפעילות |
מ-1924 |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'ין ריס CBE (באנגלית: Jean Rhys;[1] נולדה בשם אלה גוונדולין ריס ויליאמס; 24 באוגוסט 1890 – 14 במאי 1979) הייתה סופרת מאמצע המאה ה-20, אשר נולדה וגדל באי הקריבי דומיניקה, על אף שהייתה בעיקר תושבת אנגליה מגיל 16. היא ידועה בעיקר בשל הרומן שלה "ים סרגסו הרחב" (1966), שנכתב כפריקוול לספרה של שרלוט ברונטה, "ג'יין אייר".[2]
תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריס נולדה ברוזו, עיר הבירה של דומיניקה, אי בהודו המערבית הבריטית. אביה, ויליאם ריס ויליאמס, היה רופא ולשי ואמה, מינה ויליאמס, לבית לוקהארט, הייתה דומיניקנית דור שלישי קריאולית ממוצא סקוטי. (המונח "קריאולי" היה אז בשימוש נרחב ביחס לכל אדם שנולד באי, בין אם הם היו ממוצא אירופאי או ממוצא אפריקאי או שניהם.)
ריס למדה בבית ספר בדומיניקה עד גיל 16, אז נשלחה לאנגליה לגור עם דודתה. היא למדה בבית ספר לבנות בקיימברידג', שם הייתה מושא ללעג בתור אאוטסיידרית, בשל המבטא שלה. היא למדה כשנה בהאקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה בלונדון עד 1909. מוריה נואשו מללמד אותה לדבר "אנגלית ראויה", ויעצו לאביה לקחת אותה משם. כעת, משלא היה באפשרותה ללמוד משחק והיא גם לא רצתה לחזור לקריביים, כפי שהוריה ביקשו, היא החלה לעבוד בתור רקדנית מקהלה, בשמות במה שונים, כגון ויויאן, אמה או אלה גריי.[3]
לאחר מות אביה, ב-1910, נראה שריס התנסתה בחיים בתור "דמימונדיין", אורח חיים הדוניסטי שהיה בטרנד באותה תקופה. היא הייתה למאהבתו של סוחר מניות עשיר, לנסלוט גריי יו ("לנסי") סמית. למרות רווקותו, סמית לא הציע לריס נישואים, והרומן שלהם נגמר. עם זאת, הוא המשיך להיות מדי פעם מקור של עזרה כספית. לאחר מספר אירועי חיים שגרמו לה לזעזוע, כולל הפלה מלאכותית כמעט-קטלנית, ריס החלה לכתוב, והפיקה גרסה מוקדמת של הרומן שלה Voyage in the Dark. בשנת 1913 היא עבדה במשך זמן מה כדוגמנית עירום.
במהלך מלחמת העולם הראשונה ריס שירתה כמתנדבת בקנטינה של החיילים. בשנת 1918 היא עבדה במשרד פנסיה.
נישואים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1919 ריס נישאה לווילם יוהאן מארי (ז'אן) לנגלה, עיתונאי, מרגל וכותב שירים צרפתי-הולנדי. והיא ולנגלה נדדו ברחבי אירופה. היו להם שני ילדים, בן, שמת צעיר ובת. הם התגרשו בשנת 1933.
בשנה שלאחר מכן נישאה ללסלי טילדן-סמית, עורך אנגלי. בשנת 1937 התיידדה עם הסופר אליוט בליס, שגם הוא הגיע מן האיים הקריביים. ההתכתבות ביניהם שרדה.[4]
בשנת 1939 רייס וטילדן-סמית עבר לדבון, שם הם חיו במשך כמה שנים. הוא נפטר ב-1945. ב-1947 ריס נישאה למקס היימר, עורך דין שהיה בן דודו של טילדן-סמית. הוא הורשע בעבירות הונאה ונכלא לאחר הנישואים שלהם.[5] הוא נפטר ב-1966.
קריירת כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1924 ריס באה תחת השפעתו של הסופר האנגלי פורד מדוקס פורד. אחרי שהיא פגשה את פורד בפריז, ריס כתבה סיפורים קצרים תחת חסותו. פורד זיהה שחוויותיה כגולה ממולדתה מקנות לריס נקודת מבט ייחודית, והוא שיבח את יכולות הכתיבה שלה. "היא הגיעה מהודו המערבית, הוא הכריז, 'עם תובנה מחרידה, ותשוקה להצגת עמדת האנדרדוג, והיא נתנה דרור לעטה בגדות השמאליות של העולם הישן'". היה זה פורד שהציע שתשנה את שמה לג'ין ריס (מאלה ויליאמס).[6] באותה העת, בעלה (הראשון) היה בכלא בשל מה שריס תיארה כ"חריגות מטבע".
רייס עברה לגור עם פורד ושותפתו לחיים, סטלה בואן. החל רומן בינה לבין פורד, אותו היא תיארה באופן בדיוני בספרה Quartet.
ברומן Voyage in the Dark (1934) ריס המשיכה את התמה שבלטה בסיפוריה הקודמים, של האישה חסרת השורשים, שעוברת יחס רע מהסביבה. ברומן זה, הגיבורה היא אישה צעיר אשר גדלה בהודו המערבית, ועובדת כנערת מקהלה באנגליה, ומרגישה מנוכרת. ב-Good Morning, Midnight, שיצא בשנת 1939, ריס משתמשת בזרם התודעה כדי לתאר את חוויותיה של אישה מזדקנת.
בשנות ה-1940 ריס פרשה, במידה רבה, מן החיים הציבוריים. מ-1955 עד 1960 היא גרה בבוד, שבקורנוול, שם הייתה אומללה, ואז עברה לדבון.
לאחר היעדרות ממושכת מן העין הציבורית היא פרסמה "ים סרגסו הרחב" ב-1966, לאחר שנים של עבודה על ניסוח ושיכלול הספר. הרומן מספר את סיפורה של האישה לה נישא רוצ'סטר, מספרה של שרלוט ברונטה, ג'יין אייר, אותה הוא כולא בעליית הגג. הספר זכה בפרס היוקרתי WH Smith Literary Award ב-1967. ברומן, ריס חוזרת לנושאים של שליטה ותלות, במיוחד בנישואים, ומתארת את יחסי הכוחות שבין גבר אנגלי ממעמד פריווילגי, לבין האישה הקריאולית מדומיניקה, שהיא חסרת אונים מול הכפייה והתמרונים שלו ושל אחרים. היא בוחנת תמות של שליטה גברית, גזענות וקולוניאליזם בהקשר של הספר הקלאסי, אך בטון ומנקודת מבט שונה לחלוטין מהמקור.[7]
שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנות ה-1960, ולמשך שארית חייה, ריס התגוררה בצ'ריטון פיצפיין, כפר קטן בדבון.[8] היא הייתה אדישה לגבי התהילה הספרותית המאוחרת שלה, ואמרה על כך, "זה הגיע מאוחר מדי". היא נפטרה באקסטר ב-14 במאי 1979, בגיל 88, לפני שהשלימה את האוטוביוגרפיה שלה, אשר היא החלה להכתיב רק חודשים קודם לכן.[9] ב-1979 שלם פורסם הטקסט בכותרת Smile Please: An Unfinished Autobiography.
מורשת והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא זכתה ב-CBE בשנת 1978. בשנת 2012 ארגון מורשת אנגליה התקין לוח זיכרון על דירתה של ריס בצ'לסי.[10]
ביבליוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Left Bank and Other Stories, 1927
- Postures, novel, 1928 (published in the US as Quartet, 1929)
- After Leaving Mr. Mackenzie, novel, 1931
- Voyage in the Dark, novel, 1934
- Good Morning, Midnight, novel, 1939
- Wide Sargasso Sea, novel, 1966
- Tigers Are Better-Looking: With a Selection from 'The Left Bank' , stories, 1968
- Penguin Modern Stories 1, 1969 (with Bernard Malamud, David Plante and William Sansom)
- My Day: Three Pieces, stories, 1975
- Sleep It Off Lady, stories, 1976
- Smile Please: An Unfinished Autobiography, 1979
- Jean Rhys Letters 1931–1966, 1984
- Early Novels, 1984
- The Complete Novels, 1985
- Tales of the Wide Caribbean, stories, 1985
- The Collected Short Stories, 1987
- Let Them Call It Jazz, stories,1995
ארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסף הכתבים והמסמכים של ריס מוחזק בספריית אוניברסיטת טולסה.[11]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Angier, Carol, Jean Rhys. Life and Work, Little, Brown and Co., 1990.
- Cheryl M. L. Dash, "Jean Rhys", in Bruce King, ed., West Indian Literature, Macmillan, 1979, pp. 196–209.
- Joseph, Margaret Paul, Caliban in Exile: The Outsider in Caribbean Fiction, Greenwood Press, 1992.
- Lykiard, Alexis, Jean Rhys Revisited, Stride Publications, 2000. ISBN 1-900152-68-11-900152-68-1
- Lykiard, Alexis, Jean Rhys Afterwords, Shoestring Press, 2006.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ין ריס, ברשת החברתית Goodreads- ג'ין ריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'ין ריס (1890 -1979), דף שער בספרייה הלאומית
- Elizabeth Vreeland (Fall 1979). "Jean Rhys, The Art of Fiction No. 64".
- Literary Encyclopedia biography
- Jean Rhys bio, with particular reference to her time in Dominica
- "Jean Rhys Archive", University of Tulsa McFarlin Library, Department of Special Collections and University Archives
- Biography of Jean Rhys by Dominican historian Lennox Honychurch
- London Fictions article on 'After Leaving Mr Mackenzie' by literary historian Susie Thomas
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Collins English Dictionary: Definition of Rhys". Collins.
- ^ Modjeska, Drusilla (1999). Stravinsky's Lunch. Sydney: Picador. ISBN 0-330-36259-3.
- ^ Carr, Helen (2004). "Williams, Ella Gwendoline Rees (1890–1979)," Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press.
- ^ McFarlin Library Retrieved 17 September 2015. Bliss is quoted on their relations in Alexandra Pringle's introduction to the 1984 reissue of Bliss's novel Luminous Isle: "She used to make me delightful West-Indian suppers, and we used to drink an awful lot. Well, she could hold it, but it used to make me ill, frequently ill. And she had a delightful husband who used to leave us, go out. Well, often he would come home and find us drunk. He once picked her off the floor. And he was furious if he found we'd drunk his wine."
- ^ "Kent: From Maidstone Prison to the Wide Sargasso Sea!" (אורכב 03.12.2013 בארכיון Wayback Machine), Reading Detectives.
- ^ Owen, Katie, "Introduction", Quartet, Penguin Modern Classics edition, Penguin, 2000, p. vi. ISBN 978-0-14-118392-3
- ^ Preliminary page in Jean Rhys, Quartet, Penguin: 2000, ISBN 978-0-14-118392-3
- ^ "Villagers Reject 'Dull Spot' Jibe" (אורכב 21.11.2015 בארכיון Wayback Machine), Exeter Express & Echo, 11 February 2010.
- ^ Lisa Paravisini, "BBC Interviews Jean Rhys’s Typist", Repeating Islands, 14 May 2009.
- ^ "RHYS, JEAN (1880–1979)". English Heritage.
- ^ "Collection: Jean Rhys archive, 1920–1991 | ArchivesSpace Public Interface". utulsa.as.atlas-sys.com.