ג'ין שינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'ין שינג (בסינית: 金星; בפין-יין: Jīn Xīng, בקוריאנית: 김성, בתעתוק קוריאני-לטיני: Kim Seong;‏ נולדה ב-13 באוגוסט 1967) היא רקדנית, כוריאוגרפית, שחקנית ובעלת להקת מחול מודרני מסין. היא גם מארחת תוכנית טלוויזיה, "מופע ג'ין שינג". ג'ין שינג היא האישה הטרנסג'נדרית הראשונה בסין לקבל אישור מהממשלה לעבור ניתוח להתאמה מגדרית, וגם אחת מקומץ נשים טרנסג'נדריות שהמגדר שלהן מוכר על ידי ממשלת סין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ין נולדה בשן-יאנג להורים ממוצא קוריאני, ולמדה בבית ספר קוריאני. אביה עבד במשטרה. את הזהות המגדרית שלה היא זיהתה בילדותה המוקדמת. בגיל 9, היא הצטרפה לצבא השחרור העממי, כדי לקבל הכשרה בריקוד ואימון מיליטריסטי. היא זכתה בתחרויות ריקוד רבות. כחלק מלהקת המחול הצבאית, היא הגיעה עד דרגת סגן אלוף. בשנות השמונים, היא נסעה לניו יורק לארבע שנים ללמוד מחול, ובתחילת שנות השמונים המשיכה את מסעותיה באירופה, ולימדה מחול שנתיים ברומא,. ב-1993 יצאה למסע הופעות עולמי.[1]

בגיל 26 חזרה לסין, והשלימה ניתוח להתאמה מגדרית. היא אז עברה לשנחאי, ועבדה ככוריאוגרפית ומורה למחול. בגיל 33 היא אמצה ילד, ומאוחר יותר שני ילדים נוספים, אותם גידלה לבד עד נישואיה בשנת 2005.[2]

ב-2013 התפרסמה ברחבי סין כאשר שימשה כשופטת בתוכנית תחרות הריקודים, So You Think You Can Dance. ביקורת חריפה שהעבירה על הגישה הסנסציונית של מנחה התוכנית, שביקש להפוך סיפור אישי של אחת המתחרות לרייטינג, הפך לויראלי באינטרנט. היא אמרה, בין היתר, "בטלוויזיה הסינית, אוהבים לחפור בפצעים של אנשים, ולצרוך את כאבם. זו החולשה הגדולה של הטלוויזיה הסינית, ואני מקווה שבתוכנית [שלנו] לא ננצל את כאבם של אנשים, לא ננצל את הסימפתיה של הקהל, לא נשתמש בסבל." הקהל התאהב בה, וכעבור מספר חודשים כבר הייתה לה תוכנית אירוח משלה, והיא הפכה ל"אופרה הסינית".[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jin, Xing (3 באפריל 2004). Even God's Mistake Could Not Block My Dream. Li Ming (trans.). 晶冠出版社. ISBN 957-28409-7-5. 
  • Sylvie Levey (2002). Colonel Jin Xing: A Unique Destiny. [Documentary film]. New York, NY: Filmakers Library. 
  • Faison, Seth (2004). South of the Clouds: Exploring the Hidden Realms of China. New York, NY: St. Martin's Press. 
  • Li, Ruru. "Jin Xing." Encyclopedia of Contemporary Chinese Culture. New York: Routledge. 2005. ISBN 0-415-24129-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Francis, Rain (1 באפריל 2010). "Jin Xing's Story". Dance Informa. 
  2. ^ Rahman, Abid (1 בנובמבר 2016). "Meet the Oprah of China, Who Happens to Be Transgender". The Hollywood Reporter. 
  3. ^ Sheehan, Matt (16 באפריל 2015). "Meet The Badass Transgender Talk Show Host Who Wants To Be China’s Most Influential Woman". Huffington Post.