ג'ירולמו אבוס
| לידה |
15 בנובמבר 1715 ולטה, מלטה |
|---|---|
| פטירה |
אוקטובר 1760 (בגיל 44) נאפולי, ממלכת נאפולי |
| מדינה |
נחלת המסדר של אבירי מלטה, ממלכת סיציליה |
| מוקד פעילות |
נחלת המסדר של אבירי מלטה, ממלכת סיציליה |
| השכלה |
הקונסרבטוריון סנט אונופריו בפורטה קפואנה |
| זרם |
מוזיקת בארוק |
| סוגה |
אופרה, מוזיקה דתית |
ג'ירולמו אבּוס (באיטלקית: Girolamo Abos, לפעמים Avos או d'Avossa, ד'אבוסה, 16 בנובמבר 1715 – מאי 1760) היה מלחין מלטזי-איטלקי של אופרות ושל מוזיקה כנסייתית. [1]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבוס נולד ב-1715 בוולטה במלטה כבנו של ג'אן תומאזו אבוס. סבו מצד האב, ז'אן אבוס, היה צרפתי פרובנסלי מקסטלאן (כיום בחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור), ואשתו המלטזית נקראה רוזה פרוג'ה (Farrugia). בן דודו, קרלו פרוג'ה, שכיהן כמשפטן בשירות כמה מהמגיסטרים הגדולים של מסדר יוחנן הקדוש, מימן לו ב-1729 נסיעה לנאפולי לצורך לימודי מוזיקה בקונסרבטוריו דיי פוברי די ג'זו. מוריו היו גאאטנו גרקו, ג'רולאמו פרארו, ואחר כך למד הלחנה ופיתוח קול אצל פרנצ'סקו דוראנטה. ובהמשך אצל לאונרדו לאו.[2].
המשך פעילותו האמנותית והאקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1742 הציג על במת תיאטרון נואובו בנאפולי את האופרה הראשונה שלו "שתי הצועניות הדומות" (Le due zingare simili) .בתום לימודיו לימד אבוס כ"מורה שני", לצד פרנצ'סקו פאו, בבית הספר דיי פוברי די ג'זו, שבו למד. מ-1743 היה אבוס סגנו של איניאציו פרוטה ושל לאונרדו לאו ומאוחר יותר של דוראנטה בקונסרבטוריו די סנט אונופריו בפורטה קפואנה, שם שימש, בין היתר, כמורה ל-ג'ובאני פאיזיילו, בניניו זראפה וניקולו פיצ'יני. אחרי מותו של פרוטה ב-1748 המשיך ללמד שם פיתוח קול, לסירוגין, עד 1759. אחד מתלמידיו בפתוח קול היה הזמר הקסטרטו ג'וזפה אפרילה.[2] החל מ-1754 היה אבוס מורה שני בקונסרבטוריון דלה פיאטה דיי טורקיני בנאפולי[2]. עם תלמידיו נמנו אנטוניו בורוני, ג'אקומו טריטו וג'אקומו אינסנגווינה. ב-1755 התקבל אבוס לאיגוד המוזיקאים (Congregazione dei musici) של מילאנו.[2] ב-1756 נסע אבוס ללונדון כדי לזכות במשרת מנהל המוזיקה ונגן צ'מבלו Maestro da cembalo בתיאטרון האיטלקי של לונדון. ב-1759 עזב את עבודתו בהוראה.[2] במקביל לעבודתו בהוראה כיהן אבוס החל מ-1749 כקפלמייסטר ונגן עוגב בכנסיות ובמנזרי נשים.[2] האופרה האהובה ביותר שלו הייתה "טיטו מנליו" שהוצגה בתיאטרון סן קרלו בנאפולי ב-1751 ומאוחר יותר בלונדון,[2] עם הזמר הקסטרטו קפארלי (גאטאנו מאיוראנו). אחרי 1758 הלחין אבוס הרבה יצירות של מוזיקה כנסייתית כולל שבע מיסות ואקטניות כתב גם אורטוריות ואת האופרה "פלופידה" שפורסמה על ידי החוקר האוסטרלי ריצ'רד דיוואל. האופרה האחרונה שלו הייתה האופרה סריה "קרזו" (קרסוס) שהוצגה בתיאטרון האיטלקי בלונדון ב-1 באפריל 1758.[2]. באותה שנה הוא חזר לנאפולי ונפטר בה ב-1760 בגיל 44.[2]
סגנונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבוס שאף לשלב את הקונצ'רטו ההומופוני וסגנון אופראי עם מסורות פוליפוניות. הושפע מאוד מיצירותיהם של דוראנטה ויומלי הצטיין באלגנטיות המנגינות ובטוהר ההרמוניה אולם התקשה, לדעתו של פטיס, להיות מקורי.[2] כמו דוראנטה ויומלי אבוס הוא נציג של האסכולה המוזיקלית הנפוליטנית. [3]
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1752 התחתן אבוס עם אנג'לה גוטייה, הצעירה ממנו בהרבה. ידועים שניים מילדיהם:גאאטנו (יליד 1754) ומריה ז'וזפה (ילידת 1753) שנשלחו למלטה, כדי להיות תחת טיפולו של קרלו פרוג'ה. מריה ז'וזפה נכנסה למנזר בנדיקטיני שעל יד המנזר סנטה סכולסטיקה מוויטוריוזה ומתה בגיל 40. אחיה מת לפני שמלאו לו עשרים.
יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבוס כתב 16 אופרות, רובן אופרות סריה.
| שם | סוגהe | חלוקה | לברית | תאריך הבכורה | מיקום מופע הבכורה |
|---|---|---|---|---|---|
| Le due zingare simili (שתי הצועניות הזהות) | אופרה בופה | אנטוניו פלומבה | 1742 | נאפולי, תיאטרו נובו | |
| Il geloso (הקנאי) | אנטוניו פלומבה | אביב 1743 | תאטרו דיי פיורנטיני, נאפולי | ||
| Le furberie di Spilletto (תעלולי ספילטו) | קומדיה מוזיקלית | 3 מערכות | (בבכורה באיטלקית) | קרנבל 1744 | פירנצה, תיאטרו דל קוקומרו |
| La serva padrona (המשרתת הגבירה) | opera buffa | ג'נארו אנטוניו פדריקו | קרנבל 1744 | נאפולי, קרנבח | |
| La moglie gelosa (הרעיה הקנאית) | קומדיה | אנטוניו פלומבה | 1745 | תיאטרו דיי פיורנטיני, נאפולי | |
| Adriano in Siria (הדריאנוס בסוריה) | dramma per musica (דרמה מוזיקלית) | פייטרו מטסטאזיו | קרנבל 1746 | תיאטרו דלה פרגולה, פירנצה | |
| Artaserse (ארטקסרקסס) | דרמה מוזיקלית | 3 מערכות | פייטרו מטסטאזיו (לברית בבכורה, באיטלקית) | 1746 | ונציה, תיאטרו די סן ג'ובני כריסוסטומו) |
| Pelopida (פלופידה) | דרמה מוזיקלית | 3 acts | גאטנו רוקאפורטה (לברית בבכורה, באיטלקית) | קרנבל 1747 | רומא, תיאטרון ארג'נטינה |
| Alessandro nell'Indie (אלכסנדר בהודו) | דרמה מוזיקלית | 3 מערכות | פייטרו מטסטאזיו (לברית בבכורה, באיטלקית) | יולי 1747 | אנקונה, תיאטרו לה פניצ'ה |
| Arianna e Teseo (אריאנה וטזאוס | דרמה מוזיקלית | 3 מערכות | פייטרו פריאטי (לברית בבכורה, באיטלקית) | 26 בדצמבר 1748 | רומא, תיאטרו דלה דאמה (delle Dame) |
| Tito Manlio (טיטו מנליו) | דרמה מוזיקלית | גאטנו רוקאפורטה | 30 במאי 1751 | נאפולי, תיאטרון סן קרלו | |
| Erifile (אריפילה) | דרמה מוזיקלית | 3 מערכות | ג'ובני בטיסטה נרי (לברית בבכורה, באיטלקית) | קרנבל 1752 | רומא, תיאטרו דלה דאמה, |
| Lucio Vero o sia Il Vologeso (לוצ'ו ורו או איל וולג'זיו) | אופרה סריה | זנו אפוסטולו | 18 בדצמבר 1752 | נאפולי, תיאטרו סן קרלו | |
| Il Medo (איל מדו) – איש מדי | דרמה מוזיקלית | קרלו אינוצ'נצו פרוגוני | 1753 | טורינו, תאטרו רג'ו די טורינו | |
| Creso (קרזו) - קראסוס - יחד עם פרדיננדו ברטוני וג'ואקינה קוקי | אופרה סריה | 1 באפריל 1758 | לונדון, התיאטרון האיטלקי |
אורטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1754 - Morte d' Abel (מותו של הבל) - על לברית מאת פייטרו מטסטאזיו
בוצע בפלרמו
אריות ודואטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ancor che scorge e vede[4]
לסופרן, שני כינורות, ויולה ובאסו
- Belle luci che accendete [Schöne Lichter, die angezündet][5]
לסופרן, שני כינורות, ויולה ובאסו
לשני סופרנים, שני כינורות, ויולה ובאסו
- Pensa ben mio chi sei pensa che fido io t’amo[8]
לסופרן, שני כינורות, ויולה ובאסו
- Tortorella innamorata[9]
לסופרן, שני כינורות, ויולה ובאסו
- Se m’accende, in D-Dur für Sopran, zwei Oboen, zwei Hörner, zwei Violinen, Viola und Bass[10]
לסופרן, שני אבובים, שתי קרנות, שני כינורות, ויולה ובאסו
- Si meste di luci[11]
לסופרן, כינור ובאסו קונטינואו
- Va’ fuggi infido ingrato[12]
לסופרן, שני אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו
מוזיקה תזמורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 סימפוניה
מוזיקה כנסייתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1745 - קנטטה לכבוד הבאת הדם של ינואריוס הקדוש ב "סדילה דל נילו"
- 1758 סטבט מאטר - 2 קולות סופרן, קונטראלטו, 2 כינורות ובאסו קונטינואו
- 6 מיסות:
- 1750 - מיסה א קפלה ל-4 קולות וכלי נגינה
- מיסה לשתי מקהלות, קיריה וגלוריה
- מיסה בסול לשתי חצוצרות, שני כינורות, צ'לו, ,תופים, מקהלה ועוגב קונטינואו
- 2 קיריה
- Benedictus dominus deus Israel בסול מז'ור לשני סופרן, אלטו, טנור, באס, שני אבובים\ שת קרנות, שני כינורות וקונטרבאס
- Dixit dominus (תהלים ק"י) לשני אבובים, 2 קרנות, 2 כינורות, צ'לו, מקהלה ועוגב
- גלוריה ב-Litaniae della Beata Vergine לסופרן, אלטו, 2 כינורות ובאסו קונטינואו
- מגניפיקט - לשני כינורות, שתי קרנות, ויולה, סופאן, אלטו, טנור, באס ובאסו קונטינואו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hanns-Bertold Dietz, Joseph Vella Bondin, "Abos, Girolamo ", The New Grove Dictionary of Music and Musicians, Second Edition (London: Macmillan, 2001). ISBN 0-333-60800-3.
- Stabat Mater Gerolamo Abos ed. Joseph Vella Bondin Recent Researches in the Music of the Classical Era, Nru 68, A-R Editions, Inc., Middleton, Wisconsin 2003, ISBN 0-59579-531-0.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ירולמו אבוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ירולמו אבוס, באתר MuseScore
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אין לבלבל עם ג'וזפה אבוסה (1796-1708), גם כן מלחין מנאפולי
- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Fétis 1860
- ↑ 1960 Treccani
- ↑ |http://id.sbn.it/bid/MSM0062810
- ↑ http://opac.sbn.it/opacsbn/opac/iccu/scheda.jsp?
- ↑ תבנית:Internetquelle
- ↑ [ http://id.sbn.it/bid/MSM0062811
- ↑ http://id.sbn.it/bid/MSM0081523
- ↑ http://id.sbn.it/bid/MSM0079606
- ↑ http://id.sbn.it/bid/MSM0039799
- ↑ http://id.sbn.it/bid/MSM0051170
- ↑ http://id.sbn.it/bid/MSM0079608
- ↑ Treccani 1960