ג'ירפטיטאן
 ג'ירפטיטאן
| |
|---|---|
שלד של ג'ירפטיטאן בברלין
| |
| תקופה | |
| יורה עליון, 150–145 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| קבוצה: | אורניתודירה |
| תת־מחלקה: | דינוזאורים |
| סדרה: | בעלי אגן דמוי לטאה |
| תת־סדרה: | דמויי זאורופודים |
| אינפרא־סדרה: | זאורופודה |
| משפחה: | ברכיוזאוריים |
| סוג: | ג'ירפטיטאן |
| מינים | |
|
G. brancai | |
| שם מדעי | |
 Giraffatitanפאול, 1988 | |
| |
ג'ירפטיטאן (שם מדעי: Giraffatitan, מבוטא "ג'ירפה-טיטאן") הוא סוג של דינוזאור במש ברכיוזאוריים השייכת לאינפרא-סדרה זאורופודה. פירוש השם הוא "ג'ירפה טיטאנית" או "ג'ירפה ענקית" בשל מבנה גופו המזכיר את הג'ירפה ומותאם לאכילת עלים בצמרות העצים. בזמן גילויו ב-1914 על ידי ורנר יאננש (Werner Janensch) הוא נחשב למין של ברכיוזאורוס, אשג לקראת סוף תור היורה בעידן המזוזואיקון, כ-150 עד 145 מיליון שנה לפני זמננו. שלדים מאובנים מלאים שלו נמצאו בטנזניה שבאפריקה. הוא היה דומה במראהו לברכיוזאורוס וגודלו היה דומה גם כן. אורכו הוערך ב-26 מטר ומשקלו ב-23–37 טונות.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ירפטיטאן היה זאורופוד גדול הולך על ארבע עם צוואר וזנב ארוכים ומוח יחסית קטן. הג'ירפטיטאן היה אוכל צמחים. מבנה גופו הזכיר ג'ירפה, עם גפיים קדמיות שארוכות מהאחוריות וצוואר ארוך וגובה. מבנה גוף זה עזר לו להגיע אל העלים שבצמרות העצים, שבאופן טבעי נאכלו פחות מעלים נמוכים יותר וצמחייה קרקעית.
על הגולגולת של הג'ירפטיטאן הייתה מעין קשת לפני העיניים ובה מעברי האף שחיברו בין פתחי הנחיריים בגולגולת לנחיריים הבשרניים עצמם. שיניו היו דמויי אזמל.
רגליו היו דמויות גזע, עבות וחזקות. הבוהן הראשונה ברגליו הקדמיות היו בעלות טופר ואילו ברגליו האחוריות שלוש מהן היו בעלות טופר.
באופן מסורתי, ה"קשת" שעל ראשו נחשבת למאפיין של הסוג ברכיוזאורוס, שתחתיו סווג הג'ירפטיטאן לראשונה. אך ה"קשת" הזו ידועה רק מהמאובנים שנמצאו בטנזניה, שכיום מזוהים כשרידי ג'ירפטיטאן. לכן, ייתכן שלברכיוזאורוס לא היה את ה"קשת" הזו מעל הראש.
גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך עשורים רבים נחשב הג'ירפטיטאן (אז היה ידוע כברכיוזאורוס) כדינוזאור הגדול ביותר (למעט האמפיקוליאס הבעייתי, שמאובניו המועטים אבדו ולא נמצאו עוד שרידים ממנו) אך בסוף המאה ה-20 נתגלו דינוזאורים גדולים יותר, רובם מענף טיטאנוזאוריה, אלה כוללים את הארגנטינוזאורוס, הפוטאלונגקוזאורוס והפוארטזאורוס - כולם באורכים של למעלה מ-30 מטר ומשקל של כ-75 טון אם לא למעלה מזה. ב-1999 נתגלה הזאורופוסידון, ברכיוזאור שהיה גדול יותר הן מהג'ירפטיטאן והן מהברכיוזאורוס, וידוע כדינוזאור הגבוה ביותר. למרות זאת, הג'ירפטיטאן עדיין נחשב לדינוזאור הגדול ביותר הידוע מחומר מאובנים כמעט שלם.[1]
כל הערכות הגודל של ג'ירפטיטאן מבוססות על ממצא HMN SII,[1] מאובנים של פרט בוגר צעיר שאורכו הוא 21.8–22.5 מטר.[2][3] ההערכות על משקלו הן בעייתיות יותר ונעו מ-15 טונות עד ל-78 טונות.[4][5] שתי הערכות קצה אלה נחשבות היום לבלתי-סבירות עקב מתודולוגיה שגויות. הערכות עדכניות יותר מבוססות על מודלים ששוחזרו ממדידות נפח עצם, שלוקחות בחשבון את מערכת שקי האוויר שקיימת בזאורופודים ומטרתן להפחית משקל, וכן העריכו את מסת השרירים. לפי הערכות אלה משקלו של הג'ירפטיטאן נע בין 27 ל-37 טונות.[1][6][7] ברם, ממצא HMN SII הוא לא הפרט הגדול ביותר הידוע של ג'ירפטיטאן (דבר הנתמך בעובדה שהוא של בוגר צעיר ולא של פרט שהגיע לבגרות מלאה) וממצא HMN XV2 שמיוצג על ידי שוקה (tibia) הגדולה ב-13% מזו של ממצא HMN SII,[1] כנראה שהגיע לאורך של 26 מטרים (85 רגל).[8]
היסטוריה וסיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]
המין Giraffatitan brancai תואר וסווג לראשונה ב-1914 על ידי הפלאונטולוג הגרמני ורנר יאננש, לו הוא קרא Brachiosaurus brancai מכיוון שחשב שזה מין של ברכיוזאורוס. הוא ביסס את תיאורו על מספר ממצאים שנחפרו בשנים 1909-1912 מתצורת טנדגורו שליד לינדי, במה שהיה אז מזרח אפריקה הגרמנית וכיום שייך למדינת טנזניה.[9] הג'ירפטיטאן ידוע מ-5 שלדים חלקיים, כולל 3 גולגולות ומאובנים נוספים הכולל חלקי גולגולות, עצמות גפיים, חוליות של עמוד השדרה ושיניים.
ב-1988 הפלאונטולוג גרגורי ס. פול שם לב לכך ש-Brachiosaurus brancai (עליו מבוססים התיאורים הפופולריים של ברכיוזאורוס) שונה באופן ניכר מהברכיוזאורוס של אמריקה הצפונית, במיוחד בפרופורציות של חוליותיו דמויות הגזע ומבנה גופו העדין יותר. בהתבסס על הבדלים אלה הגדיר פול תת-סוג (subgenus) שלו קרא Brachiosaurus (Giraffatitan) brancai. ב-1991 ג'ורג' אולשבסקי קבע שהבדלים אלה מספיקים כדי לסווג את הג'ירפטיטאן כסוג נפרד ולא רק כתת-סוג של ברכיוזאורוס.[10]
הבדלים נוספים בין הבכריוזאור האפריקאי לברכיוזאור האמריקאי נתגלו כאשר ב-1998 נמצאה גולגולת של ברכיוזאורוס באמריקה הצפונית. הגולגולת עצמה נתגלתה כמאה שנה קודם לכן, כאשר עותניאל צ'ארלס מארש השתמש בה לשחזור הראש של הברונטוזאורוס (שהיום ידוע בשם המדעי אפטוזאורוס), אך רק ב-1998 זוהתה כשייכת למין של ברכיוזאורוס. ייתכן שהייתה שייכת למין Brachiosaurus altithorax. הגולגולת דומה יותר לגולגולת של קמרזאורוס במספר מאפיינים כגון צורת השיניים הקדמיות והיותה מוארכת יותר ופחות חלולה בקודקודה מאשר הגולגולת הקצרה ובעלת ה"קשת" הגדולה של ג'ירפטיטאן.[11]
הסיווג של ג'ירפטיטאן כסוג טקסטונומי נפרד לא התקבל טוב בהתחלה בקרב הקהילה המדעית מאחר שלא היה מגובה בהשוואה ריגורוזית בין שני המינים. ב-2009 פרסם מייקל טיילור השוואה מפורטת שבה הראה ש-"Brachiosaurus" brancai שונה מ-B. altithorax בגודל, צורה ופרופורציה כמעט בכל עצם אפשרית שניתן היה להשוות. טיילור סיכם שג'ירפטיטאן הוא אכן סוג נפרד מברכיוזאורוס.[1] בעקבות מחקר זה נהפך הסיווג החדש למקובל בקהילה המדעית.
פלאוביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנפח של מוחו של ג'ירפטיטאן היה 300 סמ"ק, גודל - שכמו שאר הזאורופודים - היה קטן ביחס לגופו העצום. מחקר מ-2009 חישב את היחס בין משקל מוחו למשקל גופו, שנותן אומדן גס לאינטליגנציה של בעל החיים, והגיעו ליחסים של 0.62 ו-0.79, כתלות בהערכות גודלו ששומשו במחקר. ג'ירפטיטאן דומה לזאורופודים אחרים בכך שיש גידול של חוט העצבים בעמוד השדרה באזור הירכיים, דבר שנחשב בטעות ל"מוח שני".[12]
מיקום הנחיריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המיקום של הנחיריים של ג'ירפטיטאן היה נושא לדיון ממושך. ויטמר (2001) תיאר בכתב העת Science חמש השערות למיקומם האפשרי של הנחיריים. כאשר השווה לבעלי חיים מודרניים, מצא ויטמר כי אצל כולם החלק הבשרני של האף ממוקם בקדמת הגולגולת, עם פתחי הנחיריים בחזית, ולכן לזאורופודים דוגמת ג'ירפטיטאן לא היו פתחי נחיריים בקודקוד הראש, אלא ליד החוטם.[14]
מטאבוליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדענים העריכו שאם ג'ירפטיטאן היה בעל דם חם אז לקח לו כ-10 שנים להגיע לגודל מלא. לעומת זאת, אם הוא היה בעל דם קר ההערכה היא שהיה לוקח לו כ-100 שנים להגיע לגודל מלא.[15] כבעל דם חם, דרישות האנרגיה היומיות של ג'ירפטיטאן היו עצומות, והוא היה צריך לאכול כ-200 ק"ג אוכל מדי יום. לעומת זאת, אם הוא היה בעל דם קר או היה gigantotherm (כלומר: הוא שמר על טמפרטורת גוף יחסית קבועה באמצעות גודלו הרב) הוא היה צריך הרבה פחות מזון. מספר פלאונטולוגים שיערו שג'ירפטיטאן, כמו הרבה דינוזאורים גדולים שמרו על טמפרטורת גוף קבועה הודות לגופם הענק (שכן הטמפרטורה פרופורציונית לנפח הגוף ואילו איבוד החום פרופורציוני לשטח הפנים של הגוף, וככל שהגוף גדול יותר היחס בין הנפח לשטח הפנים גדול יותר, ולכן שינוי הטמפרטורה עקב אובדן חום קטן יותר).[16]
סביבה והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ירפטיטאן היה אוכל צמחים ומבנה גופו, כגון צווארו הארוך, סייע לו להגיע לעלים שבצמרות העצים, שאליהם רוב הדינוזאורים הצמחוניים לא יכלו להגיע. עיקר עיכול האוכל התבצע בקיבה וכנראה שהג'ירפטיטאן לא לעס את האוכל בפיו אלא רק תלש עלים וישר בלע אותם.
בעבר חשבו המדענים שהנחיריים של ג'ירפטיטאן, כמו גם פתחי האף הענקיים בגולגולת שלו, ממוקמים בקודקוד של ראשו ולכן שיערו שהם שימשו כמעין שנורקל והג'ירפטיטאן חי שקוע בתוך מקווי מים, שבאמצעות הציפה תמכו במשקלו הרב. תאוריה זו נחשבת ללא סבירה כיום והדעה השלטת היא שג'ירפטיטאן היה בעל חיים יבשתי לחלוטין, שהלך על פני קרקע יבשה ומוצקה. מחקרים הראו שלחץ המים בעומקים אליהם הגיע הגוף אם רק הראש בלט החוצה היו מפריעים לתהליך הנשימה שלו. כמו כן, רגליו היו צרות מדי ולכן לא היו יעילות לצורכי התקדמות במים או לשחייה. מחקר של לורנס ויטמור מצא שנחיריו של ג'ירפטיטאן היו ממוקמים בקדמת הראש, ליד החוטם.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלד מפורסם של Giraffatitan brancai הוצב בתנוחה טבעית במוזיאון הטבע (Museum für Naturkunde) בברלין. שלד זה הוא אחד השלדים הגדולים בעולם, והשלד המתנשא לגובה הרב ביותר, שמוצב בתצוגה, כפי שקבע ספר השיאים של גינס. החל מ-1909, יאננש מצא מאובנים נוספים של G. brancai בטנזניה, אפריקה, כולל מספר שלדים די שלמים. שלדים אלה הורכבו יחדיו כדי ליצור את השלד השלם שבתצוגה.
בסרט פארק היורה נראה ברכיוזאורוס אשר מבנהו מבוסס על ג'ירפטיטאן. ייתכן שעיצוב זה בוצע מאחר שבעת הפקת הסרט (1993) הג'ירפטיטאן עדיין נחשב למין של ברכיוזאורוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ירפטיטאן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ג'ירפטיטאן, באתר GBIF (באנגלית)
- Giraffatitan במדריך הדינוזאורים The Dino Directory של המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון)
- איור שלד של ג'ירפטיטאן מאת סקוט הארטמן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Taylor, M.P. (2009). "A Re-evaluation of Brachiosaurus altithorax Riggs 1903 (Dinosauria, Sauropod) and its generic separation from Giraffatitan brancai (Janensh 1914)." Journal of Vertebrate Paleontology, 29(3): 787-806.
- ^ Mazzetta, G.V. (2004). "Giants and Bizarres: Body Size of Some Southern South American Cretaceous Dinosaurs". Historical Biology: 1–13.
- ^ Janensch, W. (1950). The Skeleton Reconstruction of Brachiosaurus brancai. pp. 97–103.
- ^ Russell, D., Béland, P. and McIntosh, J.S. (1980). "Paleoecology of the dinosaurs of Tendaguru (Tanzania)." Mémoires de la Societé géologique de la France, 59: 169-175.
- ^ Colbert, E. (1962). "The weights of dinosaurs." American Museum Novitates, 2076: 1-16.
- ^ Paul, G.S. (1988). "The brachiosaur giants of the Morrison and Tendaguru with a description of a new subgenus, Giraffatitan, and a comparison of the world's largest dinosaurs". Hunteria, 2(3): 1–14.
- ^ Christiansen, P. (1997). "Feeding mechanisms of the sauropod dinosaurs Brachiosaurus, Camarasaurus, Diplodocus and Dicraeosaurus." Historical Biology, 14(3): 137-152.
- ^ Holtz, Thomas R. Jr. (2008) Dinosaurs: The Most Complete, Up-to-Date Encyclopedia for Dinosaur Lovers of All Ages Supplementary Information
- ^ Janensch, W. (1914). "Übersicht über der Wirbeltierfauna der Tendaguru-Schichten nebst einer kurzen Charakterisierung der neu aufgeführten Arten von Sauropoden." Archiv für Biontologie, 3 (1): 81–110.
- ^ Glut, D.F. (1997). "Brachiosaurus". Dinosaurs: The Encyclopedia. McFarland & Company. p. 218. ISBN 0-89950-917-7.
- ^ Carpenter, K. and Tidwell, V. (1998). "Preliminary description of a Brachiosaurus skull from Felch Quarry 1, Garden Park, Colorado." Pp. 69–84 in: Carpenter, K., Chure, D. and Kirkland, J. (eds.), The Upper Jurassic Morrison Formation: An Interdisciplinary Study. Modern Geology, 23(1-4).
- ^ Knoll, F. and Schwarz-Wings, D. (2009). "Palaeoneuroanatomy of Brachiosaurus. Annales de Paléontologie, doi:10.1016/j.annpal.2009.06.001
- ^ Naish, D. (20 במרץ 2009). "Junk in the trunk: why sauropod dinosaurs did not possess trunks". ScienceBlogs. אורכב מ-המקור ב-2012-01-13.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Witmer, L.M. (2001). "Nostril position in dinosaurs and other vertebrates and its significance for nasal function" (PDF). Science. pp. 850–853. doi:10.1126/science.1062681. PMID 11486085. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-09-06.
- ^ Case, T.J. (1978). "Speculations on the Growth Rate and Reproduction of Some Dinosaurs". Paleobiology. 4 (3): 323.
- ^ Bailey, J.B. (1997). "Neural spine elongation in dinosaurs: Sailbacks or buffalo-backs?" Journal of Paleontology, 71(6): 1124-1146.