ג'ליסה
 | |
| תקופת פעילות | מ-1994 |
|---|---|
| סוגה |
מוזיקת פופ  |
| פרסים והוקרה | פסטיבל סן רמו |
|
www | |
| חברים | |
|
אלסנדרו דרוזיאן פביו ריצ'י | |
  | |
ג'ליסה (באיטלקית: Jalisse, ב-IPA: [ʒaˈlis]) הוא צמד מוזיקלי איטלקי, המורכב מהזוג הנשוי אלסנדרו דרוזיאן (נולדה ב-18 במאי 1969) ופביו ריצ'י (נולד ב-5 בספטמבר 1965). השניים זכו בפסטיבל סן רמו 1997, ונבחרו לייצג את איטליה באירוויזיון של אותה השנה עם השיר "Fiumi di parole", שהגיע למקום הרביעי.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיהם הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרוזיאן וריצ'י נפגשו לראשונה בשנת 1990 באולפן של חברת תקליטים מקומית. באותה תקופה השתתפה דרוזיאן בתחרויות מוזיקה רבות בוונטו ובפריולי-ונציה ג'וליה. ריצ'י היה אז סולן וקלידן בלהקה בשם ווקס פופולי, עמה הוציא סינגל בשם "I'm So Bad", והציג את עצמו כפזמונאי בפני חברות תקליטים.
בשנים 1990–1993 הופיעה דרוזיאן בכמה תוכניות טלוויזיה, לאחר שהפכה למוקד התעניינות ציבורי רחב עם תפקידה בתוכנית "גרנד פרמיו" של פיפו באודו. בשנת 1992 נועדה שוב עם ריצ'י, והשניים החליטו להתחיל לעבוד יחד. בשנת 1994 ייסדו את הצמד ג'ליסה, שמו נלקח מדמות בסדרה "משפחת קוסבי". המשורר יוניס טאופיק ציין מאוחר יותר כי המילה "jalisse" (בערבית: جليس – jalīs) משמעה "מארח".
בשנת 1995 השתתפו השניים בתחרות "סן רמו ג'ובאני", שהייתה תחרות הקדם לאמנים חדשים לפסטיבל סן רמו, עם השיר "Vivo" ("חי"). הם סיימו במקום השלישי בערב השני של התחרות, וזכו בזכות להשתתף בפסטיבל סן רמו בשנה העוקבת. בשנת 1996 שובצו לקטגוריית "הצעות חדשות", הופיעו עם השיר "Liberami" ("שחרר אותי") ודורגו במקום השישי.
1997: ניצחון בפסטיבל סן רמו ואירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 השתתפו ג'ליסה פעם נוספת בפסטיבל סן רמו, הפעם בזכות כלל שנכנס לתוקפו שנתיים קודם לכן והונהג בפעם האחרונה באותה שנה, המאפשר למתמודדים שלא זכו בקטגוריית "הצעות חדשות" בשנה הקודמת להתחרות על ארבעה מקומות בקטגוריית "האלופים". השיר "Fiumi di parole" עבר את שלב הסינון ודורג במקום הראשון בתחרות. בעקבות כך, זכה הצמד בשני פרסים: "האריה הזהוב" כזוכי הפסטיבל ו"האריה הכסוף" עבור כתיבת השיר – דרוזיאן וקרמן די דומניקו על המילים, וריצ'י על הלחן. הזכייה עוררה פולמוס נרחב ונחשבת לאחת השנויות במחלוקת בתולדות הפסטיבל, בין היתר בשל טענות על דמיון בין השיר לזמרת "Listen to Your Heart" של רוקסט. אף על פי כן, לא ננקטו צעדים משפטיים בנושא, מכיוון שלא נמצאה הפרת זכויות יוצרים.
במהלך שבוע פסטיבל סן רמו 1997 יצא לאור אלבום הבכורה של הצמד, Il cerchio magico del mondo ("המעגל הקסום של העולם"). האלבום נמכר בכ-50,000 עותקים, נתון שאכזב את חברת התקליטים, ככל הנראה בשל העובדה שג'ליסה זכו בפסטיבל כאמנים אלמוניים עם אלבום שטרם יצא לאור במלואו.
כחודשיים לאחר מכן ייצגו ג'ליס את איטליה באירוויזיון 1997 שנערך בדבלין, בירת אירלנד, עם אותו שיר, והגיעו למקום הרביעי. לאחר האירוויזיון הועלו תאוריות בדבר חרם מצד תאגיד השידור האיטלקי RAI על השתתפותם, נושא שהתעורר מחדש בשנת 2009, כאשר ג'יג'י וזיניה טען בספרו "Vox Populi" כי הכישלון של ג'ליסה באירוויזיון נבע ממניעים פוליטיים פנימיים: אם הצמד היה מנצח, RAI היה מחויב לארח את האירוויזיון בשנת 1998, דבר שנחשב לנטל כלכלי בהתחשב במידת העניין הנמוכה של הקהל האיטלקי באירוע באותה תקופה. בעקבות זאת, איטליה פרשה מהאירוויזיון וחזרה להשתתף בו רק בשנת 2011.
בשנת 1998 הגישו ג'ליסה לוועדת השיפוט של פסטיבל סן רמו את השיר "Le cime del Tibet" ("פסגות טיבט"), שנכתב והולחן על ידי מאוריציו פבריציו וגוידו מורה, אך הוא לא התקבל. באותה תקופה החלה התקשורת האיטלקית להתעניין אודות הצמד, תוך לעג לדמיון הנטען לשיר רוקסט. עם זאת, הודות למיקום הגבוה באירוויזיון, החלו ג'ליסה להופיע מחוץ לאיטליה בסבב הופעות בין-לאומי, שכלל בין היתר את בוסטון בארצות הברית, קנדה, מוסקבה ברוסיה ובפסטיבל השירים הבין-לאומי של ויניה דל מאר בצ'ילה.
במקביל, האלבום של הצמד הוכנס לרשימת ההשמעה של חברת התעופה יונייטד איירליינס, ונבחר על ידי העיתונאי פרד ברונסון מ"בילבורד" כאחד האלבומים המעניינים של שנת 1997.
דעיכה ופרויקטים עצמאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2001–2002 החלה דרוזיאן את דרכה כשחקנית, בהשתתפותה בקומדיה המוזיקלית Emozioni ("רגשות"), בבימויו של סרג'ו יפינו. במקביל, החליט ריצ'י לוותר על חלקו הווקאלי בשירי הצמד ולהקדיש את עיקר עיסוקו לחברת התקליטים העצמאית שהקים יחד עם דרוזיאן, Tregatti Produzioni Musicali.
באביב 2005 יצא האלבום Siedi e ascolta ("שב והאזן") בגרמניה, שווייץ ואוסטריה, וכלל שני שירים חדשים לצד גרסאות מעובדות לשירים קודמים, ובהם גם גרסה בספרדית לשיר "Fiumi di parole", בשם "Ríos de palabras". האלבום קוּדם בצפון אירופה, וחלקים ממנו שולבו באוספים שיצאו בבולגריה, צ'כיה, סלובקיה ופולין. בשוודיה, הצמד הגיע למקום השלישי בתחרות הזמר של המדינות הבלטיות שנערכה בעיר קרלסהאמנ. מגזין הנשים הגרמני Für Sie הפיץ 600,000 עותקים של האלבום כחלק מאוסף מוזיקלי מצורף.
לאחר ההכרזה בשנת 2007 על הצטרפותה של סן מרינו לתחרות האירוויזיון לראשונה, הצמד הביע מיד עניין לייצג את המדינה, והגיש שיר לבחירה פנימית על ידי תאגיד השידור של סן מרינו, San Marino RTV, שלא נבחר לבסוף. באותה שנה ניסו ג'ליסה גם את מזלם שוב בפסטיבל סן רמו, אך שירם "Linguaggio universale" ("שפה אוניברסלית"), שנכתב בהשראת מאמרה של כלת פרס נובל ריטה לוי-מונטלצ'יני, נדחה. בספטמבר 2007 הוציאו את האלבום Linguaggio universale, שצורף לספר "Istruzione, chiave dello sviluppo" ("חינוך – מפתח להתפתחות") שפורסם על ידי קרן לוי-מונטלצ'יני בהוצאת בלדיני וקסולדי.
בנובמבר 2009 שיתף הצמד פעולה עם האתר היווני Oikotimes.com בניתוח שירי אירוויזיון הילדים 2009. באותה שנה הופיעו בסרטו של פאוסטו בריצי Many Kisses Later, שם ביצעו את שירם המוכר מהאירוויזיון. בשנת 2012 יצא הסינגל "Tra rose e cielo" ("בין שושנים לשמים"), שנכתב בשיתוף עם המשורר האיטלקי-עיראקי יוניס טאופיק, שנמלט ממשטרו של סדאם חוסיין. בהמשך יצאו שני סינגלים נוספים: "E se torna la voce" ("ואם הקול יחזור") במרץ 2013 ו-"Dove sei" ("איפה אתה") ביוני של אותה שנה. ב-26 במרץ 2014 השתתפה דרוזיאן בתוכנית The Voice of Italy, אך לא עברה את שלבי מבחני הבד החסויים.
בדצמבר 2016 יצא האוסף The Best of Jalisse, שכלל את כל סינגלי הצמד, וזכה לקידום במהלך שנת 2017.
בשנת 2018 השתתפו ג'ליסה בתחרות Ora o mai più ("עכשיו או לעולם לא") ששודרה בערוץ Rai 1 בהנחיית אמדאוס. הם זכו בפרק השלישי מתוך ארבעה ודורגו במקום השני בתחרות כולה. באותו סתיו השתתפה דרוזיאן גם בעונה השמינית של תוכנית החיקויים Tale e quale show. ב-3 במאי 2019 יצא הסינגל "Cavallo bianco" ("סוס לבן"), גרסת כיסוי לשיר של להקת מאטיה בצאר משנת 1976, בשיתוף פעולה עם קרלו מארלה. אלבומם החדש של הצמד, Voglio emozionarmi ancora ("אני רוצה להתרגש שוב"), יצא לאור ב-17 במרץ 2020. ב-24 בפברואר 2024 השתתפו ריצ'י ודרוזיאן בגמר ה-Una voce per San Marino, הקדם הלאומי של סן מרינו לאירוויזיון 2024. שירם לתחרות היה "Il paradiso è qui", והוא דורג במקום העשירי.[1][2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ליסה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Una Voce per San Marino 2024". Eurovisionworld (באנגלית בריטית).
- ↑ Cabrera, Juan Ignacio (2024-02-25). "Megara ganan la final de Una Voce per San Marino 2024 y representarán a San Marino en Eurovisión 2024 con «11:11»" [Megara win the final of Una Voce per San Marino 2024 and will represent San Marino in Eurovision 2024 with "11:11"]. ESCplus España (בEuropean Spanish).
