ג'מימה בלקבורן
 | |
| לידה |
1 במאי 1823 אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוגוסט 1909 (בגיל 86) Roshven, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Jemima Wedderburn |
| תחום יצירה |
ציור |
| בן או בת זוג |
יו בלקבורן (12 ביוני 1849–?) |
  | |
ג'מימה בלקבורן (באנגלית: Jemima Blackburn; 1 במאי 1823 – 9 באוגוסט 1909) הייתה ציירת סקוטית שיצירתה המחישה את החיים הכפריים בסקוטלנד של המאה ה-19. אחת המאיירות הפופולריות ביותר בבריטניה הוויקטוריאנית, היא איירה 27 ספרים. ההישג הגדול ביותר שלה היה המהדורה השנייה של "הציפורים מהטבע" (1868). רוב האיורים היו צבעי מים, כאשר ציורים מוקדמים כללו כמה עבודות דיו. כמה מהם היו קולאז'ים, שבהם היא חתכה קווי מתאר של ציפור והעבירה אותה לרקע אחר, באופן דומה לג'ון ג'יימס אודובון. היא ציירה גם סצנות מאגדות ילדים. היא זכתה להכרה נרחבת תחת ראשי התיבות JB או שמה לאחר הנישואים גברת יו בלקבורן.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה באדינבורו ב-1 במאי 1823.[2] ביתם הצעירה של ג'יימס ודרבורן (1782–1822), היועץ המשפטי של סקוטלנד, שמת כמה חודשים לפני לידתה, ושל איזבלה קלרק. קרובי משפחתה מצד אביה, נסעו לג'מייקה, שם הם התעשרו כבעלי מטעי סוכר.
מצד אמה, ג'מימה הייתה בת דודתו הראשונה של המטימטיקאי הסקוטי ג'יימס קלרק מקסוול, שגר עם משפחתה באדינבורו כשהיה תלמיד בית ספר והיא אישה צעירה, היא עודדה אותו ללמוד לצייר.
ג'מימה הייתה חברה ותלמידתם של ג'ון ראסקין וסר אדווין לנדסייר, שניהם שיבחו מאוד את עבודתה.[3]
היא נישאה למתמטיקאי יו בלקבורן והם קנו את אחוזה ברושבן ( Roshven) במערב סקולטלנד, בשנת 1854. בית זה הפך למוקד ביקורים של כמה מהדמויות המפורסמות ביותר של המאה, כולל הדוכס מארגיל, לורד קלווין, לורד ליסטר, הרמן פון הלמהולץ, סר ג'ון אוורט מיליי, אנתוני טרולופ ובנג'מין דיזראלי.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק ניכר מעבודותיה היא תיארה את הסביבה, החיות והציפורים. היא הפכה לאחת מציירי הציפורים המובילים של תקופתה. "...בהצגת חיות, אין לי מה ללמד אותה..." - אמר סר אדווין לנדסייר, 1843
ג'מימה בלקברן הייתה מתבוננת נלהבת בהתנהגות ציפורים, כפי שעולה מכתביה. 1871. צ'ארלס דרווין מתייחס לתצפיותיה של בלקבורן במהדורה השישית של על מוצא המינים.
בלקברן איירה 27 ספרים. ציור שמן "סוס נבהל ממנוע רכבת", הוצג באקדמיה המלכותית ב-1849 ובתערוכה הראשונה של אגודת האמניות בלונדון ב-1857.[4] באותה שנה היא התבקשה לתרום לתערוכה הראשונה של אמנות בריטית באמריקה. עבודותיה הוצגו באדינבורו, גלאזגו ולונדון ודוגמאות נרכשו על ידי המוזיאון הבריטי, הספרייה הבריטית, המוזיאון להיסטוריה של הטבע, האוסף המלכותי, הגלריה הלאומית לפורטרטים, גלריית הדיוקנאות הלאומית הסקוטית וקרן ג'יימס קלרק מקסוול .
ב-1868 פרסמה בלקבורן את "ציפורים מהטבע", שזכה להערכה ציבורית מיידית. עותק, שנצבע ביד תחת פיקוחה של בלקבורן עצמה, הוצג בפני האגודה הזואולוגית של לונדון."
הסופרת והמאיירת ביאטריקס פוטר, המפורסמת בזכות האיורים שלה של חיות בר וחיות בית, הייתה מעריצה של בלקבורן מילדות. פוטר נזכרת בתחושה שלה כשניתן לה עותק של הספר "הציפורים מהטבע" של בלקבורן ביום הולדתה העשירי. בהיותה בוגרת, פוטר העריכה אותה כ"צופה אינטליגנטית רחבה עם עין חדה ליפה שבטבע", שתי הנשים נפגשו ב-1894, כאשר בלקבורן ביקרה בפוטני פארק, ליד לונדון, ביתו של בן דודה של פוטר. פוטר מצאה אותה אישה מעניינת בצורה יוצאת דופן."[5]
סביר מאוד שעבודתה של בלקבורן השפיעה על האיורים של פוטר מ-1894 ל"כיפה אדומה", ואולי על "סיפור החתול" שנים קודם לכן (1870).
במהלך חייה ברושבן, בלקבורן יצרה מורשת שלא תסולא בפז של ציורים המכסים כל היבט של החיים והמנהגים של זמנה. כמעט ולא עבר יום מבלי שהיא תיעדה היבט כלשהו בחייה המגוונים. היא ציירה את משפחתה וחבריה, מבקרים חשובים ואנשים מקומיים שעושים את עבודתם היומיומית: כריית כבול, איסוף בשר, הכנת חציר ועוד פעילויות כפריות רבות. הציורים הללו מספקים לנו תובנה יקרת ערך על האנשים והעיסוקים של זמנה ושל האזור הזה. העניין המתמשך שלה היה באזור הכפרי ובעושר חיות הבר שהיו בו.
מיטב יצירתה נמצא בין ציוריה את רושבן ובעלי החיים והציפורים שבו. בזכות אלה היא זכתה להכרה כאחת מציירי הציפורים המובילים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ג'מימה בלקבורן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Blackburn, Jemima (April 1998). Jemima: The Paintings and Memoirs of a Victorian Lady
- ^ Heriot Row History, www.heriotrow.org
- ^ Roshven.com, web.archive.org, 2012-02-10
- ^ Rostek, Charlotte (2022), Scottish Women Artists, The Fleming Collection, p. 11
- ^ Linda Lear, Beatrix Potter. A Life in Nature.(2007):p.459,note 20