ג'ניה אוורבוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ניה אוורבוך
250px תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 במאי 1909
סמילה שברוסיה (אוקראינה)
פטירה 1977 (בגיל 67 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 19301977
פרויקטים ידועים #עבודות נבחרות

גֶ'נְיָה (ז'ניה) אָוֶורְבּוּך (19 במאי 1909, כ"ח באייר תרס"ט1977) הייתה אדריכלית ישראלית שפעלה בעיקר בתקופת היישוב ובעיר תל אביב. התמחתה בבנייני מוסדות ציבור ובתכנון עירוני. ידועה בעיקר בזכות תכנון כיכר דיזנגוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יבגניה אוורבוך נולדה בסמילה שברוסיה (אוקראינה), לצביה (ציניה) לבית ברניסקין, פסלת, וזאב אורבוך, רוקח.[1] בגיל שנתיים עלתה לארץ ישראל עם משפחתה וגדלה בתל אביב. בארץ הקים אביה את בית המרקחת הראשון בתל אביב, ולאחר מכן היה ממקימי ההסתדרות הרפואית וממקימי המפעל "מעדן" לגזוז ולקרח.[2] עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 גורשה המשפחה למצרים, כנתינים רוסים; אביה התגייס לגדוד נהגי הפרדות, ובשנת 1919 שבה המשפחה ארצה. ב-1926, בגיל 17, אחרי שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה, במחזור ט"ו, למדה אדריכלות שנה באקדמיה לאמנות ברומא (אנ') ולאחר מכן ארבע שנים בהאקדמיה המלכותית לאמנויות היפות בבריסל (אנ') וב-1930 הוסמכה כאדריכלית. לאחר תום לימודיה שבה לארץ והחלה לעבוד במחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית שבהנהלת האדריכל ריכרד קאופמן. שותפותה הראשונה הייתה עם האדריכל שלמה גינזבורג, לו גם הייתה נשואה, אולם יחסי העבודה והנישואין הסתיימו אחרי תקופה קצרה. בשנת 1932 פתחה בתל אביב משרד לאדריכלות ובניין ערים בשותפות עם המהנדס זלמן ברון. ב-1934 נישאה בשנית לחיים אלפרין (1899–1967), מייסד המשטרה העברית הראשונה.[3] בתקופת מלחמת העולם השנייה ניהלה במשך שלוש שנים את המחלקה לבניין ערים בעיריית תל אביב, ולאחר המלחמה וכן בהמשך הקריירה שלה אחרי קום המדינה תכננה פרויקטים ציבוריים גדולים יותר.

עיקר תכנוניה התאפיינו בסגנון הבינלאומי, ורבים מבנייניה, ובראשם כיכר דיזנגוף, מוכרים כיום כמבנים לשימור המהווים חלק מן העיר הלבנה של תל אביב. במהלך שנות ה-30 עסקה בעיקר בתכנון בנייני מגורים בתל אביב. בשנת 1934 זכתה בתחרות לתכנון הכיכר על שם צינה דיזנגוף, אשר זיכתה אותה בתהילה רבה. התכנון כלל את שטח הכיכר עצמה ואת הקו המנחה לעיצוב האדריכלי של כל הבניינים הסובבים את הכיכר, שהם בעלי קווים נקיים ופשוטים המתעגלים בקצה. חלק מן הבניינים שסביב הכיכר תוכננו על ידי אוורבוך עצמה.

אלפרין ואוורבוך היו הורים לבן יחיד, דניאל (דני) אלפרין, עורך דין (1936–2015).[4]

ג'ניה אוורבוך נפטרה ב-1977, בגיל 68. בשנת 2014 נקראה על שמה כיכר בתל אביב.[5]

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיכון שבח מופת (מכיוון רחוב המסגר)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ניה אוורבוך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]