ג'נין טיסורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'נין טיסורי
לידה 10 בנובמבר 1961 (בת 62)
מנהסט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' ברנרד, תיכון פול ד. שרייבר האב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'נין טיסורי (נולדה ב-10 בנובמבר 1961, ידועה קודם לכן בקריירתה כג'נין לבנסון)[1] היא מלחינה ומעבדת מוזיקלית יהודייה-אמריקאית. היא המלחינה התיאטרלית הכי פורייה ומצליחה בהיסטוריה, עם חמישה מחזות זמר בתיאטראות ברודוויי וחמש מועמדויות לפרס טוני, מתוכן זכייה אחת.[2] היא זכתה בפרס דרמה דסק לשנת 1999 למוזיקה יוצאת דופן במחזה, להפקה של ניקולס הייטנר ללילה השנים עשר במרכז לינקולן, פרס דרמה דסק לשנת 2004 למוזיקה יוצאת דופן עבור "Caroline, or Change", ופרס טוני למוזיקה המקורית הטובה ביותר לשנת 2015 עבור "Fun Home" (משותף עם ליסה קרון), מה שהפך אותן לצוות הכתיבה הנשי הראשון שזכה בפרס.[3] טיסורי הייתה מועמדת לפרס פוליצר לדרמה פעמיים - עבור Fun Home בשנת 2014 ועבור Soft Power בשנת 2020.

עבודותיה העיקריות כוללות את "Fun Home", "Caroline, or Change", "שרק המחזמר", "מילי המודרנית והמתוקה", "מולאן 2", "ויולט", "עוצמה רכה".

ראשית חייה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפגש הראשון שלה עם תיאטרון היה כשראתה את המחזמר גודספל באוף ברודוויי כשהייתה בת ארבע-עשרה. היא אמרה על האירוע שהיא חשה "באיזה שהוא מקום קורה משהו, ואני לא רוצה להיות באף מקום אחר".

היא למדה בבית הספר התיכון פול ד. שרייבר בפורט וושינגטון בניו יורק. היא בוגרת אוניברסיטת ברנרד קולג' עם התמחות ראשונית קדם-רפואית, אבל היא שינתה את המגמה שלה למוזיקה.[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסורי ביצעה את הבכורה שלה בברודוויי כאשר עיבדה את מוזיקת הריקוד להפקה משנת 1995 של המחזמר איך להצליח בעסקים בלי לנסות באמת. בשנת 1997 הלחינה את המוזיקה עבור המחזמר אוף ברודוויי ויולט, שעבורו היא זכתה בפרס אובי, בפרס מעגל מבקרי הדרמה הניו יורקי עבור המחזמר הטוב ביותר, ובפרס לוסיל לורטל למחזמר הטוב ביותר.[5] היא עיבדה את המוזיקה להפקה משנת 1998 של המחזמר צלילי המוסיקה ובשנת 1999 את הרביו סווינג! היא גם שימשה כמנצחת של הפקות ברודוויי של סוד הגן הנעלם ושל טומי.

בשנת 2000, טיסורי שיתפה פעולה עם הפזמונאי דיק סקנלן כדי לכתוב 11 שירים חדשים עבור העיבוד הבימתי לסרט מילי המודרנית והמתוקה. ריצה מוצלחת בתיאטרון La Jolla Playhouse בסן דייגו הביאה למעבר המחזמר לברודוויי בשנת 2002, וטיסורי הייתה מועמד לפרס טוני עבור המוזיקה המקורית הטובה ביותר ולפרס דרמה דסק למוזיקה יוצאת דופן.

טיסורי שיתפה פעולה עם המחזאי טוני קושנר שלוש פעמים. בשנת 2004 היא הלחינה מוזיקה למחזמר "Caroline, or Change", שהביאה אותה למועמדות שנייה לטוני. בשנת 2006 היא כתבה מוזיקה מקורית לתרגומו החדש של קושנר לאמא קוראז' וילדיה מאת ברטולד ברכט, שהופק במסגרת עונת שייקספיר בפארק 2006, שהועלתה בתיאטרון דלאקורט על ידי התיאטרון הציבורי.[6] בקיץ 2011 אופרה מאת השניים בשת A Blizzard on Marblehead Neck הוצגה ב-Glimmerglass.

טיסורי הלחינה מוזיקה לסרטים "לילות ברודנט", "אובדן יהלום דמעה", "בת הים הקטנה 3: סיפורה של אריאל", "שרק השלישי", "מולאן השני", "והקיסר החדש של גרוב 2: קרונק של גרוב החדש".

טיסורי הלחינה את המוזיקה עבור שרק המחזמר, אשר נפתח בברודוויי בשנת 2008 ועבורו היא הרוויחה מועמדויות לפרסי טוני ודרמה דסק עבור המוזיקה שלה.

בשנת 2011, היא כתבה את המוזיקה למחזמר Fun Home עם ספר ומילים מאת ליסה קרון, המבוסס על ספר זיכרון של אליסון בקדל. המחזמר הועלה באוף ברודוויי בתיאטרון הציבורי ב-17 באוקטובר 2013 והיה אמור להיסגר עד 4 בנובמבר 2013, עם הארכות רבות עד שהוא נסגר שם ב-12 בינואר 2014. גם הוא זיכה את טיסורי ב פרס אובי למחזמר לשנת 2014.[7] בעקבות ההצלחה באוף ברודוויי, המחזמר הועבר לברודוויי לתיאטרון Circle in the Square, עם הצגות הרצה החל מ-27 במרץ 2015 ופתיחה רשמית ב-19 באפריל 2015. טיסורי וקרון זכו בפרס טוני למחזמר הטוב ביותר עבור Fun Home, ובכך זו הייתה הפעם הראשונה שבה צוות כתיבה שכולו נשי זכה בפרס. המחזמר היה מועמד לפרס פוליצר לדרמה לשנת 2014.

טיסורי הייתה המנהלת האמנותית של סדרת הקונצרטים של מחזות זמר באוף ברודוויי, "Encores! Off-Center". האופרה שלה, "האריה, החד קרן ואני", הוצגה בבכורה עם האופרה הלאומית של וושינגטון במרכז קנדי בדצמבר 2013. הליברית שנכתב על ידי ג'יידי מקלאצ'י, מבוסס על ספר ילדים מאת ג'נט וינטרסון ובוימה על ידי פרנצ'סקה זמבלו.[8]

עם ספר ופזמונים מאת דייוויד הנרי הוואנג, המחזמר החדש של טסורי, Soft Power, החל להופיע בתיאטרון האמנסון בלוס אנג'לס, שנפתח בחודש מאי 2018 ועבר לתיאטרון קאראן בסן פרנסיסקו ביוני 2018.[9] המחזמר נפתח באוף ברודוויי בתיאטרון הציבורי ב-14 בספטמבר 2019 בבימויה של לי סילברמן. המחזמר היה מועמד לפרס פוליצר לדרמה לשנת 2020.

ביולי 2019 הוציאה בכורה את האופרה שלה כחול (ליברטו: טזוול תומפסון) בפסטיבל גלימרגלאס בקופרסטאון, ניו יורק. האופרה עוסקת בנושא הנערים האפרו-אמריקאים שהפכו למטרה מרכזית לאכזריות משטרתית בארצות הברית.[10]

בשנת 2021 היא כתבה מוזיקה למחזמר "קימברלי אקימבו".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסורי חברה באגודת הדרמטיסטים של אמריקה. היא גרה עם בעלה, מייקל ראפטר, ועם בתם סיינה במנהטן.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה ארגון קטגוריה פרויקט תוצאה מקור
2024 פרס גראמי אלבום המחזמר הטוב ביותר "קימברלי אקימבו" (בתור מלחינה) מועמדות [11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Means, Richard (בנובמבר 2018). "Jeanine Tesori". Current Biography. 79 (11): 72–75. {{cite journal}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jeanine Tesori,” Masterworks Broadway. (Retrieved 2010-03-29.)
  2. ^ "Awards and nominations" ibdb.com, accessed August 28, 2016
  3. ^ 'Fun Home' songwriters become 1st winning female team Yahoo News
  4. ^ Heyman, Marshall. "Shrek's Theater Queen" (אורכב 03.12.2013 בארכיון Wayback Machine) wmagazine.com, December 2008
  5. ^ "Jeanine Tesori Listing" (אורכב 14.02.2010 בארכיון Wayback Machine) lortel.org
  6. ^ Kalb, Jonathan. "Still Fearsome, 'Mother Courage' Gets a Makeover" The New York Times, August 6, 2006
  7. ^ The Obie Awards, 2014 Winners.
  8. ^ Smith, Tim. "New family opera for Christmas from Washington National Opera" Baltimore Sun, December 19, 2013
  9. ^ Franklin, Marc J. "A Sneak Peek at the World Premiere of David Henry Hwang and Jeanine Tesori's Soft Power", Playbill, April 13, 2018
  10. ^ Blue
  11. ^ 2024 GRAMMY Nominations: See The Full Winners & Nominees List | GRAMMY.com, grammy.com