ג'ני סיגרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ני סיגרוב
Jenny Seagrove
Jenny Seagrove 2009-10-30.jpg
לידה 4 ביולי 1957 (בת 62)
קואלה לומפור, מלזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Madhav Sharma עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ג'ני סיגרוב בסרט "פגישה עם המוות" (1988)

ג'ניפר אן סיגרובאנגלית: Jennifer Ann Seagrove; נולדה ב-4 ביולי 1957) היא שחקנית אנגלייה. היא למדה משחק בבית הספר של תיאטרון אולד ויק בבריסטול, וזכתה להכרה רחבה כששיחקה בדרמה "A Woman of Substance" המבוסס על ספרה של ברברה טיילור ברדפורד (1984) ובסרט "גיבור מקומי" (1983). היא כיכבה בסרט "פגישה עם המוות" (1988) ובסרט האימה "אימה בלילות" של ויליאם פרידקין (1990).

סיגרוב מוכרת מהופעתה בדמות ג'ו מילס בסדרת הדרמה ארוכת השנים של ה-BBC "השופט ג'ון דיד" (2001–2007). היא הופיעה בקריינות בפרסומות טלוויזיה עבור רשת הסופרמרקטים "Waitrose".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגרוב נולדה בשם ג'ניפר אן סיגרוב בקואלה לומפור שבמלאיה (מלזיה) להורים בריטים, פולינה ודרק סיגרוב.[1] אביה ניהל חברת ייבוא-ייצוא שאפשרה רמת חיים גבוהה למשפחה.[1] כשהייתה בת פחות משנה לקתה אמה בשבץ ולא יכלה לטפל בילדה. מגיל 9 למדה סיגרוב בבית הספר סנט הילרי בגודלמינג שבמחוז סארי באנגליה.

אחרי שסיימה את הלימודים בבית הספר למדה משחק בבית הספר של תיאטרון אולד ויק בבריסטול, על אף שהוריה רצו שתהיה לה קריירה כטבחית.[1] בבגרותה סבלה סיגרוב מבולימיה נרבוזה אבל החלימה.[1]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון שיחקה סיגרוב ב-1986 בתפקיד הראשי במחזה על פי הרומן "ג'יין אייר" בפסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר. ב-1992 הופיעה במחזה "The Guardsman" בתיאטרון קלוויד, ובתפקיד בט במחזה "המלך ליר בניו יורק" שוב בצ'יצ'סטר.

ב-1993 שיחקה לצדו של טום קונטי במחזה "Present Laughter" בתיאטרון הגלוב. ב-1994 גילמה את אן סאליבן במחזה "The Miracle Worker" בתיאטרון הקומדיה. ב-1995 הופיעה במחזה "Dead Guilty" יחד עם היילי מילס בתיאטרון אפולו. ב-1997 השתתפה במחזה "Hurlyburly" עבור להקת התיאטרון של פיטר הול, כשההפקה הועברה מתיאטרון האולד ויק בלונדון לתיאטרון קווינז. באוקטובר 1998 כיכבה יחד עם מרטין שו ב"ורטיגו" שהועלה בתיאטרון רויאל וינדזור, ואחר כך שיחקה לצדו של אנתוני אנדרוז.

ב-2000 הופיעה במחזה "Brief Encounter" בתיאטרון ליריק, ואחר כך במחזה "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון בתיאטרון אפולו. ב-2002 שוב שיחקה בתיאטרון ליריק בתפקיד הראשי במחזה "אשה קבועה" מאת סומרסט מוהם, וב-2003 במחזה "משאלות נסתרות" מאת דייוויד הר. ב-2005 הופיעה במחזה "ליל האיגואנה".

בווסט אנד הופיעה סיגרוב בשנת 2007 אחרי סיור הופעות בבריטניה בתפקיד לזלי קרוסבי במחזה "המכתב" מאת מוהם בתיאטרון וינדהאם, שוב לצידו של אנתוני אנדרוז.[2]

בדצמבר 2007 שיחקה סיגרוב בתפקיד מריון ברווסטר-רייט בהפקה מחודשת של הקומדיה השחורה "שלוש מסיבות" מאת אלן אייקבורן בתיאטרון גאריק.[3]

בתחילת 2014 הופיעה בתפקיד ג'וליה במחזה "Fallen Angels" מאת נואל קאוורד, בהפקת בעלה ביל קנרייט ובכיכובה של שרה קרו (אנ').[4]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1982 כיכבה סיגרוב לצדו של רופרט אוורט בסרט קצר "A Shocking Accident", שזכה בפרס אוסקר לסרט קצר, ובבימויו של ג'יימס סקוט. ב-1983 שיחקה בתפקיד גדול ראשון בסרט "גיבור מקומי". תפקידים נוספים שלה בסרטי קולנוע כוללים את " נייט והייז" (מ-1983) בכיכובו של טומי לי ג'ונס, והסרט "פגישה עם המוות" (1988). ב-1990 שיחקה בתפקיד ראשי בדמות בייביסיטר רעה בסרט האימה "אימה בלילות" בבימויו של ויליאם פרידקין.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להכרה רחבה זכתה סיגרוב לראשונה בשנת 1984 כשהופיעה בסדרת הדרמה של ה-BBC "דיאנה" עיבוד לרומן מאת ר. פ. דלדרפילד (אנ'), בתפקיד דיאנה גיילורד-סאטון המבוגרת (בדמות הילדה שיחקה בשני הפרקים הראשונים השחקנית פטסי קנזיט). סיגרוב כיכבה ב-1984 במיני-סדרה אמריקאית "A Woman of Substance" עיבוד לרומן מאת ברברה טיילור ברדפורד בתפקיד אמה הרט, וב-1986 שיחקה בתפקיד פולה פיירלי במיני-סדרה "Hold the Dream", הפקה אמריקאית נוספת. ב-1992 גילמה את דמותה של השחקנית לילי לנגטרי בסרט הטלוויזיה "Incident at Victoria Falls". ב-1989 כיכבה בדמות מלאני ג'יימס בסרט "Magic Moments" יחד עם ג'ון שיאה (אנ'), שגילם את הקוסם טוני גרדנר, בו היא מתאהבת.

ב-1997 הנחתה סיגרוב יחד עם סיימון קאוול את תוכנית הטלוויזיה "Wildlife SOS", סדרה דוקומנטרית על אוהבי בעלי חיים שמצילים בעלי חיים פגועים ומביאים אותם למקלט.[5]

מאז 1990 הופיעה סיגרוב לרוב בטלוויזיה. בשנים 2001 עד 2007 שיחקה בתפקיד פרקליטה בכירה ג'ו מילס בסדרת הטלוויזיה "השופט ג'ון דיד".

ב-1987 שיחקה בתפקיד אורח לצדו של ג'ון ת'או בפרק "חותם הארבעה" מתוך סדרת הטלוויזיה "שרלוק הולמס". עוד הופיעה בתפקיד אורח בפרק "The Point of Vanishing" ב-2009, ובפרק "Somewhere They Can't Find Me" בסדרה "Identity" מ-2010. שנים אחדות אחר כך ב-2013 השתתפה בסדרה "אנדוור" (פריקוול של הסדרה "המפקח מורס") בפרק "Rocket".[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגרוב פעילה למען זכויות בעלי חיים, היא תומכת בהסרת הפיקוח (אנ') על תעשיית צמחי מרפא בבריטניה, ומעודדת תזונה צמחונית.[7]

מאז 1994 בן זוגה לחיים הוא מפיק תיאטרון ביל קנרייט, יושב ראש מועדון הכדורגל אברטון.[8] בני הזוג השתתפו יחד למטרות צדקה בשעשועון מי רוצה להיות מיליונר? בערוץ ITV1 וזכו ב-1,000 ליש"ט.[9] הם גם הופיעו יחד בתוכנית "Pointless" של ה-BBC ששודרה ב-3 בינואר 2014. היא חיה בוונציה הקטנה שבלונדון.[10]

סיגרוב הייתה נשואה לשחקן הבריטי-הודי מדהב שרמה (אנ') מ-1984 עד 1988. אחר כך עד 1993 הייתה לה מערכת יחסים עם במאי הקולנוע מייקל וינר.[11][12][13]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1980 Dead End סרט קצר
1982 שעות גנובות Moonlighting אנה
1982 A Shocking Accident סאלי סרט קצר
1983 גיבור מקומי Local Hero מרינה
1983 נייט והייז Nate and Hayes סופי שם הפצה נוסף "Savage Islands"
1985 In Like Flynn טרי מקליין סרט טלוויזיה
1986 A Dangerous Kind of Love
1988 פגישה עם המוות Appointment with Death ד"ר שרה קינג
1988 A Chorus of Disapproval פיי האבארד
1989 Magic Moments מלאני ג'יימס סרט טלוויזיה
1990 אימה בלילות The Guardian קמילה
1990 Bullseye! פקידת קבלה עם ג'ון קליז
1991 משחק קטלני Deadly Game לוסי סרט טלוויזיה
1991 Some Other Spring הלן סרט טלוויזיה
1992 Incident at Victoria Falls לילי לנגטרי סרט טלוויזיה
1992 Miss Beatty's Children ג'יין ביטי
1999 אל תשבור את ליבי Don't Go Breaking My Heart סוזן
2001 זואי Zoe ססיליה
2012 Run for Your Wife נוסעת במונית
2012 Pranks ג'ויס סרט קצר
2016 Another Mother's Son לואיזה גולד
סדרות טלוויזיה
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1982 האישה בלבן The Woman in White לורה פיירלי מיני-סדרה
1982 Crown Court מרגרט אנדרסון סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
1982 The Brack Report אנג'לה בראק סדרת טלוויזיה
1983 דיאנה Diana דיאנה גייזלורד-סאטון מיני-סדרה
1984 Hammer House of Mystery and Suspense שרה הלסטון סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
1985 A Woman of Substance אמה הרט הצעירה מיני-סדרה
1985 The Hitchhiker מג סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
1985 Hold the Dream פאולה פרליי מיני-סדרה
1987 חותם הארבעה The Sign of Four מיס מרי מורסטן פרק בסדרה "שרלוק הולמס"
1989 The Betrothed ליידי במונזה מיני-סדרה
2000 חדר מיון Casualty סאמר סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2001 Peak Practice האחות פרנסס סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2001–2007 השופט ג'ון דיד Judge John Deed ג'ו מילס סדרת טלוויזיה
2009 לואיס Lewis ססיל רטנברי סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2010 Identity מרים בורלין סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2013 אנדוור Endeavour נורה ברום סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2015 X Company סדרת טלוויזיה (פרק אחד)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ני סיגרוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Cooper, Jonathan; Farrell, Mary H.J. Farrell (21 במאי 1990). "After Years of Fighting Her Own Demons, Jenny Seagrove Strikes Terror as the Guardian's Evil Nanny". People 33 (20). 
  2. ^ "The Letter". The Stage. 3 במאי 2007. 
  3. ^ "Absurd Person Singular". The Stage Reviews. בדיקה אחרונה ב-25 בפברואר 2014. 
  4. ^ Smurthwaite, Nick (24 בינואר 2014). "The Stage / Reviews / Fallen Angels". The Stage. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2014. 
  5. ^ "Wildlife SOS (TV Series 1997– )". IMDb. 
  6. ^ McCulloch, Dan (28 באפריל 2013). "Endeavour: exclusive guide to episode three – Rocket". Radio Times. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2016. 
  7. ^ "Jenny Seagrove: a veggie of substance". Viva.org. בדיקה אחרונה ב-17 בפברואר 2009. 
  8. ^ Thomas, Phil (10 במרץ 2012). "David Moyes: Jenny Seagrove got me the Everton boss job". The Scottish Sun (News International). בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2012. 
  9. ^ Mainwaring, Rachel (14 בדצמבר 2013). "Connie Fisher hosts A Night At The Musicals". Western Mail. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2014. 
  10. ^ "Jenny rides to the rescue: LIZ JONES meets the actress who's spent a fortune to give sanctuary to 31 horses she saved from starvation". Daily Mail. 5 בדצמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-22 בינואר 2016. 
  11. ^ 21 Jan 2013 (21 בינואר 2013). "Michael Winner". The Daily Telegraph (London: Telegraph Media Group). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2014. 
  12. ^ "Film director Michael Winner: Life in pictures". The Daily Telegraph (London: Telegraph Media Group). 21 בינואר 2013. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2014. 
  13. ^ Michael Winner (23 באוקטובר 2007). "The Fat Pig Diet: Michael Winner's guide to getting thin". London: Mail Online.