ג'סטין טרודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'סטין טרודו
Justin Trudeau
ג'סטין טרודו, נובמבר 2015
ג'סטין טרודו במנילה, 18 בנובמבר 2015
מדינה קנדהקנדה  קנדה
תאריך לידה 25 בדצמבר 1971 (בן 45)
מקום לידה אוטווה, אונטריו, קנדה
מפלגה המפלגה הליברלית
בת-זוג סופי גרגואר טרודו
ראש ממשלת קנדה ה-23
תקופת כהונה 4 בנובמבר 2015 – מכהן (שנה ו-25 שבועות)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
הקודם סטיבן הרפר
יושב ראש המפלגה הליברלית של קנדה
תקופת כהונה 14 באפריל 2013 – מכהן (4 שנים)
חבר הפרלמנט של קנדה
תקופת כהונה 14 באוקטובר 2008 – מכהן (8 שנים ו-28 שבועות)

ג'סטין פייר ג'יימס טרוּדוֹאנגלית: Justin Pierre James Trudeau; נולד ב-25 בדצמבר 1971) הוא פוליטיקאי קנדי המכהן כראש ממשלת קנדה ה-23 והנוכחי, וכן כמנהיג המפלגה הליברלית.

טרודו נבחר לראשות ממשלת קנדה לאחר שהוביל את מפלגתו לרוב קואליציוני בבחירות באוקטובר 2015, והפך לראש הממשלה השני הצעיר ביותר בתולדותיה.[1] הוא בנו הבכור של ראש הממשלה לשעבר פייר אליוט טרודו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרודו נולד באוטווה שבאונטריו לראש הממשלה פייר אליוט טרודו ולמרגרט (לבית סינקלר), כבן הבכור למשפחה בת שלושה ילדים. אביו ממוצא צרפתי ואמו בעיקר ממוצא סקוטי ואנגלי. הוא הילד השני בהיסטוריה הקנדית הנולד כאשר אחד מבין הוריו הוא ראש ממשלה מכהן; הראשונה הייתה בתו הצעירה של ג'ון אלכסנדר מקדונלד. את ילדותו העביר במונטריאול. הוריו נפרדו ב-1977, כשהיה בן 6, ואביו פרש מראשות הממשלה ב-1984.

הוא למד לתואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת מקגיל ב-1994, וכן לתואר נוסף בחינוך באוניברסיטת קולומביה הבריטית ב-1998. טרודו זכה לתשומת לב ציבורית כאשר נשא נאום הספד בהלוויתו הממלכתית של אביו באוקטובר 2000. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד כמורה למתמטיקה ולצרפתית בבתי ספר תיכוניים שבוונקובר. בהמשך, בין השנים 2002 - 2004, למד בבית הספר להנדסה של אוניברסיטת מונטריאול. לאחר מכן גם החל ללמוד לתואר שני בגאוגרפיה סביבתית באוניברסיטת מקגיל, אך הפסיק את לימודיו כדי להיכנס לחיים הציבוריים כחבר המפלגה הליברלית.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2008 נבחר לשרת בפרלמנט של קנדה מטעם אזור הבחירה "Papineau", המייצג חלקים מן העיר מונטריאול. במאי 2011 נבחר לכהונה שנייה. לאחר שהשיק את התמודדותו לראשות המפלגה הליברלית בספטמבר 2012, זכה ברוב מוחץ בבחירות שהתקיימו באפריל 2013 והחל לשמש כיושב ראש המפלגה.

טרודו נבחר לראשות ממשלת קנדה לאחר שהוביל את מפלגתו לרוב קואליציוני גדול בבחירות באוקטובר 2015, והחליף את ראש הממשלה סטיבן הרפר לאחר יותר מ-9 שנות שלטון של המפלגה השמרנית. הוא הציג את ממשלתו ב-4 בנובמבר באותה שנה והושבע לתפקיד. בין השינויים העיקריים שביצע היה שוויון מגדרי בין חברי ממשלתו, וכן מינויו של הרג'יט סג'אן לתפקיד שר ההגנה, שבכך היה לאזרח הקנדי הראשון ממוצא סיקי שמונה לשר בממשלה.[2] לתפקיד שר החוץ מינה את סטפן דיון, שכיהן בעבר כראש המפלגה הליברלית והיה מועמד המפלגה לראש הממשלה.

ראש ממשלת קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר היבחרו לראש-ממשלה, השתתף בועידת האקלים העולמית ולקח חלק פעיל בהובלה להסכם שהושג בפריז בדצמבר 2015. הוא הורה למשרד ההגירה להיערך לקבלת 25 אלף פליטים בקנדה שנמלטו ממלחמת האזרחים בסוריה עד לסוף חודש פברואר 2016. בתחום הכלכלי הודיע על צמצום החסכונות הזכאים לפטור ממס מסכום של 10,000 דולר בשנה ל-5,500 דולר בשנה כאמצעי להגברת השוויון הכלכלי במדינה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרודו מחזיק בעמדות ליברליות מתונות. הוא תומך בזכות האישה לבצע הפלה מלאכותית, ושאף שמתמודדים אשר אינם תומכים בעמדה זו לא יזכו במועמדות המפלגה הליברלית לפרלמנט. הוא תומך בלגליזציה של מריחואנה. לאחר שבחן את תוצאות הלגליזציה שנערכה במדינות וושינגטון וקולורדו שבארצות הברית, הגיע למסקנה כי קנדה תרוויח מלמידת הניסוי שנערך במדינות אלה ומהפנמתו.[3]

הוא מתנגד ללאומנות הצרפתית שבקוויבק ולשאיפת גורמים בדלניים בפרובינציה לעצמאות מקנדה.[4][5] טרודו תיאר את המאבק להכרתה של קוויבק כאומה עצמאית כמה ש"מנוגד לכל מה שאבי האמין בו".[6]

בתחום הכלכלי מדגיש טרודו, לצד תמיכתו בכלכלת שוק, את הקטנת הפערים בחברה כאחת ממטרותיו המרכזיות. הוא תומך, כחלק ממצע מפלגתו, בהעלאת מסים לעשירים לצד הקטנת מסים למעמדות הנמוכים יותר. הוא גם תומך בהרחבת קצבאות הילדים ובהרחבת קיצבאות הזיקנה. טרודו מאמין בהרחבה תקציבית לשם הגדלת ההשקעות בתשתית ליצירת מקומות עבודה ושגשוג כלכלי גם במחיר של גרעון תקציבי קטן, תחת קביעת יעד לצמצומו. מבחינה תרבותית, תומך טרודו בחיזוק אופיה הרב-תרבותי של קנדה, ובעד חיזוק תוכנית ההגירה לאיחוד משפחות.

בתחום יחסי החוץ, מדגיש טרודו את תפקידה המסורתי של קנדה כמגשרת בין צדדים המעורבים בסכסוכים ברחבי העולם, וכן את חשיבות הסיוע ההומניטרי הבינלאומי וקבלת פליטים לתוך המדינה. הוא תומך בשיתוף פעולה עם מדינות העולם לצורך מאבק בשינוי האקלים.

ביחס למדינת ישראל, תומך טרודו בפתרון שתי מדינות לשני עמים.[7] בנובמבר 2013 נאם בבית הכנסת "בית תקווה" שבטורונטו, ואמר כי קנדה תמיד תהיה ידידה נאמנה של ישראל, בין השאר משום שהיא הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון, וכי יש לשתי המדינות ערכים משותפים רבים.[8] הוא מתנגד לתנועת BDS, הקוראת לחרם על ישראל, והגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה במבצע צוק איתן.[9] עם זאת, טרודו לא נחשב כתומך ישראל ללא תנאי כפי שהיה קודמו בתפקיד. הוא סבור שעל קנדה למלא תפקיד מגשר ומאזן בין שני הצדדים בסכסוך. ממשלתו תומכת בחידוש היחסים עם ממשלת איראן לאחר שהושג ההסכם בין איראן למעצמות בנוגע להגבלות ארוכות טווח של תוכנית הגרעין שלה.

טרודומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לאביו, ג'סטין טרודו בולט כפוליטיקאי נאה וצעיר ביחס לתפקידו הבכיר, ועל כן זוכה לגלי תשומת-לב והערצה, בעיקר ברשתות החברתיות.[10] התופעה זכתה לכינוי "טרודומניה" (אנ'), ומאפילה לעתים על נושאי הסיקור המקוריים בשל מעורבתו בהם; כך למשל בעקבות תשובה שלו לעיתונאי בדבר השוואה לעיבוד מידע קוונטי.[11]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרודו אב לשלושה ילדים ומתגורר באוטווה. הוא התגורר יחד עם אשתו במונטריאול עד בחירתו ליושב ראש המפלגה הליברלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Canada election: Liberals sweep to power, BBC, 20 October 2015
  2. ^ גרדיאןראש ממשלת קנדה הציג קבינט שמחציתו נשים: "השנה היא 2015", באתר הארץ, 5 בנובמבר 2015
  3. ^ Graveland, Bill (23 בינואר 2014). "Justin Trudeau says Canada should ‘draw on best practices’ from marijuana legalization in Colorado, Washington". National Post. בדיקה אחרונה ב-11 ביוני 2014. 
  4. ^ Gordon, Sean (27 באוקטובר 2006). "Sounding like his father, Justin Trudeau takes aim at Michael Ignatieff's idea of Quebec as a 'nation'". Toronto Star. עמ' A01. 
  5. ^ Perreaux, Les (27 באוקטובר 2006). "Eldest Trudeau son takes poke at Ignatieff stand, nationalism: 'Unfortunately, some people these days are wrapped up in this idea of nation for Quebec'". Montreal Gazette. עמ' A12. 
  6. ^ Macpherson, Son (2 בנובמבר 2006). "Pass the peanut butter, it looks like Ignatieff is toast: His 'nationhood' proposal has stirred political heavies to line up against him". Montreal Gazette. עמ' A23. 
  7. ^ In Canada election, support for Israel not up for discussion, 19 October 2015
  8. ^ 'Liberal party will have Israels back', trudeau says at beth tikvah, December 3 2013
  9. ^ Trudeau falls in line with Harper’s stance on Gaza, 26 July 2014
  10. ^ AFP, קנדה: ידיד ישראל עשוי להפסיד ל"חתיך", באתר ynet, 19 באוקטובר 2015
  11. ^ Jon Butterworth, "The reaction to Justin Trudeau's explanation of Quantum Computers shows we should raise our expectations", The Guardian, 16 April 2016