ג'סינדה ארדרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'סינדה ארדרן
Jacinda Ardern
ארדרן, 2020
ארדרן, 2020
לידה 26 ביולי 1980 (בת 40)
המילטון, ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ניו זילנדניו זילנד  ניו זילנד
השכלה
  • אוניברסיטת ואיקטו (2001)
  • Morrinsville College (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הלייבור של ניו זילנד
בן זוג קלארק גייפורד
ראשת ממשלת ניו זילנד ה־40
26 באוקטובר 2017 – מכהנת
(3 שנים)
יושבת ראש מפלגת הלייבור ה־17
1 באוגוסט 2017 – מכהנת
(3 שנים ו־12 שבועות)
חברת פרלמנט מטעם מאונט אלברט
8 במרץ 2017 – מכהנת
(3 שנים ו־33 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'סינדה קייט לורל ארדרןאנגלית: Jacinda Kate Laurell Ardern; נולדה ב-26 ביולי 1980) היא מדינאית ניו זילנדית[1] המכהנת כראש ממשלת ניו זילנד מטעם מפלגת הלייבור החל מ-26 באוקטובר 2017.[2] נבחרה לראשונה לפרלמנט בבחירות 2008, והחל מ-1 באוגוסט 2017 כיהנה כיושבת ראש האופוזיציה.[3] נבחרה לכהונה שניה ברוב של 49% באוקטובר 2020.[4]

הפכה למנהיגת האופוזיציה כשאנדרו ליטל התפטר מראשות מפלגת הלייבור, לאחר ירידה משמעותית בפופולריות של המפלגה.[5] תחת מנהיגותה הלייבור הצליחה להגיע להישג משמעותי לראשונה מזה עשור ולסיים במקום השני בבחירות הכלליות בשנת 2017, עם 46 מושבים, כשהמפלגה הלאומית עם 56 מושבים.[6] ראש הממשלה המכהן, ביל אינגליש, התקשה בהרכבת הממשלה ולאחר שיו"ר מפלגת "ניו זילנד תחילה", וינסטון פיטרס, הכריז שיחבור למפלגת הלייבור ובכך הוכרז שארדרן תמונה לראשת ממשלת ניו זילנד הבאה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדרן נולדה בהמילטון, ניו זילנד,[7] למשפחה נוצרית-מורמונית. היא גדלה במורינסוויל ומורופרה, שם אביה, רוס ארדרן, שירת כשוטר.[8] היא למדה באוניברסיטת ואיקאטו והשלימה לימודיה בשנת 2001 עם תואר ראשון בלימודי תקשורת, בפוליטיקה וביחסי ציבור.[9]

היא הצטרפה למפלגת הלייבור בגיל צעיר, והפכה לדמות בכירה בתנועת הצעירים של המפלגה. לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטה עבדה במשרדים של הלן קלארק כעורכת מחקר. מאוחר יותר שהתה זמן-מה בלונדון ועבדה כיועצת בכירה למדיניות לטוני בלייר.[10] היא גם צורפה למשרד הפנים כדי לעזור לבחון את גופי השיטור באנגליה ובוויילס. בתחילת 2008 זכתה בבחירות לנשיאות האיגוד הבינלאומי של נוער סוציאליסטי,[11] תפקיד שהוביל לביקוריה במדינות כמו ירדן, ישראל, אלג'יריה וסין.

חברת פרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדרן בהפגנה של מפלגת הלייבור, 1 במאי 2010.

ארדרן חזרה מלונדון לניו זילנד ודורגה ברשימת מפלגת הלייבור במקום ה-20, בבחירות שנערכו בשנת 2008, והפכה לחברת פרלמנט הצעירה ביותר בהיסטוריה של ניו זילנד. 

בפרלמנט כיהנה כדוברת לענייני הנוער מטעם מפלגת הלייבור.[12] במקביל התארחה בתוכנית טלוויזיה בערוץ TVNZ והופיעה פעמים רבות בתוכניות הבוקר של אותו ערוץ.

מנהיגת האופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדרן בקמפיין באוניברסיטת אוקלנד, 2017

ב-1 באוגוסט 2017, שבעה שבועות לפני הבחירות הכלליות בניו זילנד, מונתה למנהיגת האופוזיציה לאחר שנבחרה לעמוד, בראש מפלגת הלייבור של ניו זילנד בעקבות התפטרותו של אנדרו ליטל, ראש המפלגה הקודם. בגיל 37 הפכה ארדרן למנהיגת מפלגת הלייבור הצעירה ביותר בהיסטוריה של המפלגה ולמנהיגה-אישה השנייה מאז הלן קלארק ועד מהרה הפכה לפוליטיקאית אהודה מאוד במדינה שהביאה לפופולריות הולכת וגואה של המפלגה לקראת הבחירות הכלליות בשנת 2017.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדרן עם סגנה וינסטון פיטרס והמושלת הכללית של ניו זילנד פטסי רדי בטקס השבעת הקבינט, 26 באוקטובר 2017.
ארדרן עם מנהיג מפלגת הירוקים ג'יימס שו באוניברסיטה הוויקטוריאנית של וולינגטון. 12 באפריל 2018

לאחר שראש הממשלה המכהן, ביל אינגליש, נכשל בהרכבת הממשלה ועקב הכרזת מפלגת "ניו זילנד תחילה" כי תחבור אליה ליצירת קואליציה, ב-19 באוקטובר 2017 הוכרז שארדרן תמונה לראש ממשלת ניו זילנד ה-40. היא החלה לכהן בתפקיד ב-26 באוקטובר 2017, ונהפכה למנהיגה כריזמטית ופופולרית מאוד בארצה[13][14][15] היא הרכיבה ממשלת קואליציה עם מפלגת הירוקים[16] והיא מינתה את וינסטון פיטרס לסגנה ולשר החוץ היא העניקה למפלגת "ניו זילנד תחילה" את חמישה תיקים בממשלה.[17][18]

לאחר השבעת ממשלתה ב-26 באוקטובר 2017 ארדרן הפכה לראש ממשלה אישה השלישית בהיסטוריה של ניו זילנד, אחרי ג'ני שיפלי (1997–1999) והלן קלארק (1999–2008).[19][20] היא מונתה לחברת המועצה למנהיגות נשים עולמיות ועם כניסתה לתפקיד בגיל 37 היא הפכה לאדם הצעיר ביותר בראשות ממשלת ניו זילנד מאז 1856.[21]

ב-19 בינואר 2018, ארדרן הכריזה כי היא בהריון וכי סגנה וינסטון פיטרס ימלא את מקומה בששת השבועות שלאחר הלידה. לאחר לידת בתה, תפקיד ראש הממשלה ב-21 ביוני עד 2 באוגוסט 2018 מולא על ידי סגנה.[22][23][24][25]

מדיניות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדרן הודיעה על כוונתה להפחית את עוני הילדים בניו זילנד בתוך עשור. ביולי 2018 הודיעה ארדרן על תחילת חבילת הדגל של ממשלתה. בין הוראותיה, החבילה הגדילה בהדרגה את חופשת ההורים בתשלום ל-26 שבועות ושילמה 60 דולר לשבוע למשפחות עם הכנסה נמוכה ובינונית עם ילדים צעירים. בשנת 2019 החלה הממשלה בהשקת תוכנית ארוחות צהריים לבית הספר במטרה לסייע בהפחתת העוני בילדים. מאמצים אחרים לצמצום העוני כללו הגדלה של הטבות הרווחה העיקריות, הרחבת ביקורי הרופאים בחינם, אספקת מוצרי היגיינת מחזור בחינם בבתי הספר והוספת מלאי הדיור הממלכתי.

מבחינה כלכלית, ממשלת ארדרן יישמה העלאות קבועות של שכר המינימום במדינה והכניסה את קרן הצמיחה המחוזית להשקעה בפרויקטים של תשתיות כפריות. בנוסף, ממשלת ארדרן ביטלה את הפחתת המס שתכננה המפלגה הלאומית ואמרה במקום זאת שתעדיף הגדלת הוצאות לבריאות וחינוך. השנה הראשונה לחינוך העל-תיכוני מסופקת בחינם החל מה-1 בינואר 2018, הממשלה בראשותה הסכימה להגדיל את שכר המורים היסודיים ב-12.8 דולר (עבור מורים מתחילים) וב-18.5 אחוזים (עבור מורים בכירים) עד 2021. ארדרן התנגדה להרשעת אנשים שמשתמשים בקנאביס בניו זילנד והתחייבה לקיים משאל עם בנושא (שנערך בפועל באוקטובר 2020)[13]. ארדרן הודתה בשימוש בעבר בקנאביס במהלך דיון ששודר בטלוויזיה לפני בחירות 2020.

ב-2 בפברואר 2018 נסעה ארדרן לווייטנגי לציון את יום הווייטנגי השנתי; היא שהתה שם במשך חמישה ימים, באורך חסר תקדים והפכה לראש הממשלה האישה הראשונה שדיברה אל המאורים. ביקורה התקבל באופן חיובי על ידי המנהיגים המאורים, כאשר הפרשנים ציינו ניגוד חד לתגובות החריפות שקיבלו כמה מקודמותיה וקודמיה בתפקיד.

ב-24 באוגוסט 2018 הסירה ארדרן את שרת השידור קלייר קורן מהקבינט לאחר שזו לא הצליחה לחשוף פגישה עם שדרן מחוץ לעסקים הפרלמנטריים, במה שנחשב כניגוד אינטרסים. קורן נותרה שרה מחוץ לקבינט וארדרן ספגה ביקורת מצד האופוזיציה על כך שלא הדיחה את קורן. ב-7 בספטמבר, ארדרן קיבלה את התפטרותה של קורן.

למרות שמפלגת הלייבור קיימה קמפיין למס רווחי הון בשלוש הבחירות האחרונות, ארדרן התחייבה באפריל 2019 שהממשלה לא תיישם מס על רווח הון בראשותה. בספטמבר 2019 ספגה ארדרן ביקורת על התנהלותה בטענה של תקיפה מינית כלפי עובד במפלגתה. לדבריה, נאמר לה שההאשמה אינה כוללת פגיעה מינית או אלימות לפני שהתפרסם דיווח על האירוע במגזין "ספין-אוף" ב-9 בספטמבר. כלי תקשורת הטילו ספק באחריותה, כשעיתונאי אחד קבע כי טענתה של ארדן "קשה לבליעה".

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בנובמבר 2017 ערכה ארדרן את המסע הרשמי הראשון שלה מעבר לים לאוסטרליה, שם פגשה לראשונה את ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול. היחסים בין שתי המדינות היו מתוחים בחודשים הקודמים בשל יחס אוסטרליה לתושבי ניו זילנד המתגוררים במדינה, וזמן קצר לפני כניסתה לתפקיד, ארדרן דיברה על הצורך לתקן את המצב הזה ולפתח קשרים טובים יותר לעבודה עם ממשלת אוסטרליה. טרנבול תיאר את הפגישה במונחים לבביים: "אנו סומכים אחד על השנייה... העובדה שאנחנו ממסורות פוליטיות שונות אינה רלוונטית". ארדרן טסה לווייטנאם ב-9 בנובמבר לביקורה הראשון בפסגת APEC.

בנובמבר 2017 הודיעו שר צמיחת הסחר והייצוא דייוויד פארקר וארדרן כי הממשלה תמשיך להשתתף במשא ומתן לשותפות טרנס-פסיפיק למרות התנגדות המפלגה הירוקה לנושא. ב-25 באוקטובר 2018, אישרה ניו זילנד את ההסכם המתוקן, ההסכם המקיף והמתקדם לשותפות טרנס-פסיפיק, שארדרן תיארה שהוא טוב יותר מהסכם TPP המקורי. בדצמבר 2017 הביעה ארדרן תמיכה בהחלטת האו"ם שמתחה ביקורת על החלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל, ואמרה שכמה החלטות "שראינו לאחרונה על ידי גורמים בינלאומיים כמו ארצות הברית... החזירו אותנו אחורה, לא קדימה."

ב-20 באפריל 2018, ארדרן השתתפה בפגישת ראשי הממשלה של חבר העמים הבריטי 2018 בלונדון, שם נבחרה להרים כוסית לחבר העמים בסעודה ממלכתית של מנהיגי העולם. באותו מעמד היא פגשה את המלכה אליזבת השנייה. ב-5 בספטמבר נסעה ארדרן לנאורו, שם השתתפה בפורום איי האוקיינוס השקט. מתנגדים מהתקשורה והמפה הפוליטית מתחו ביקורת על החלטתה לנסוע בנפרד משאר חברי המשלחת שלה כדי שתוכל לבלות יותר זמן עם בתה. המבקרים טענו שהטיסה הנוספת תעלה למשלמי המסים עד 100,000 דולר ניו זילנדי. ארדרן דחתה קודם לכן את ההצעות לפיה היא לא תצטרך להשתתף בפורום; היא הייתה ראש ממשלת ניו זילנד הראשון מאז 1971 שלא השתתף בפורום מחוץ למערכת הבחירות. מאוחר יותר ספגה ביקורת על כך שלא פגשה פליטים בנאורו.

ב-24 בספטמבר הפכה ארדרן לראש ממשלה-אישה הראשונה שהשתתפה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות עם תינוק. בפנייתה לעצרת הכללית ב-27 בספטמבר שיבחה את האומות המאוחדות על רב-צדדיותה, הביעה תמיכה בצעירים בעולם וקראה להתייחס מיידית להשפעות ולגורמים של שינויי האקלים, לשוויון האישה ולחסד כבסיס לפעולה.

באוקטובר 2018 העלתה ארדרן את נושא מחנות החינוך מחדש של שינג'יאנג והפרות זכויות אדם כנגד המיעוט המוסלמי האוגיארי ברפובליקה העממית של סין. סין כלאה יותר ממיליון אוגיארים ושאר מיעוטים אתניים מוסלמים בעיקר במחוז שינג'יאנג שבצפון-מערב סין, במחנות המעצר, שם הם מוחזקים בכפייה. ארדרן העלתה חשש לרדיפת המוסלמים בני הרוהינגיה במיאנמר. בנובמבר 2018 היא נפגשה עם מנהיג מיאנמר, אונג סן סו צ'י והציעה עזרה כלשהי שתעניק ניו זילנד לפתרון משבר הרוהינגיה.

ב-23 בספטמבר 2019, בעצרת האומות המאוחדות בעיר ניו יורק, קיימה ארדרן פגישה רשמית ראשונה עם דונלד טראמפ. היא דיווחה כי הנשיא האמריקני גילה "עניין" בתכנית הרכישה של אקדחים בניו זילנד.

ב-28 בפברואר 2020 מתחה ארדן ביקורת על מדיניות גירוש ניו זילנדים, שרבים מהם התגוררו באוסטרליה אך לא קיבלו אזרחות אוסטרלית כ"מאכלת" ופוגעת ביחסי אוסטרליה-ניו זילנד.

הפיגוע במסגדים בכרייסטצ'רץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – הטבח בכרייסטצ'רץ'
ארדרן ביקרה את חברי הקהילה המוסלמית במרכז הקהילתי פיליפסטאון, ניו זילנד, ב-16 במרץ 2019. תצלום זה נלקח מבעד לחלון זכוכית ותואר על ידי "הגארדיאן" כ"דימוי של תקווה".[26][27]

ב-15 במרץ 2019, 51 בני אדם נורו אנושות ו-49 נפצעו בשני מסגדים בכרייסטצ'רץ'. בהצהרה ששודרה בטלוויזיה, ארדרן הביעה תנחומים וקבעה כי הירי בוצע על ידי חשודים בעלי "השקפות קיצוניות" שאין להם מקום בניו זילנד, או בשום מקום אחר בעולם. היא גם תיארה את הטבח כפיגוע טרור מתוכנן היטב. בהכריזה על תקופת אבל לאומית, ארדרן חתמה על ספר תנחומים לאומי שפתחה בבירה וולינגטון. היא נסעה גם לכרייסטצ'רץ' לפגוש את משפחות הקורבנות. ארדרן זכתה לשבחים בינלאומיים על תגובתה לירי ותצלום שלה מחבקת את בן הקהילה המוסלמית כריסטצ'רץ' עם המילה "שלום" באנגלית ובערבית הוקרן על בורג' חליפה, הבניין הגבוה בעולם. ציור קיר בגודל 25 מטר מתצלום זה נחשף במאי 2019.

בתגובה לירי הודיעה ארדרן על כוונת ממשלתה להנהיג תקנות נשק חזק יותר. לדבריה, ההתקפה חשפה מגוון חולשות בחוק הנשק של ניו זילנד. ב.-10 באפריל 2019, פחות מחודש לאחר ההתקפה, העביר הפרלמנט בניו זילנד חוק האוסר על רוב כלי הנשק החצי-אוטומטיים ורובי הסער, חלקים שהופכים אקדחים לתותחים חצי-אוטומטיים ומחסניות בעלות קיבולת גבוהה. על פי שר ההגנה של סרי לנקה, רואן וויווארדנה, הפצצות חג הפסחא בסרי לנקה בשנת 2019 היו תגמול על הירי במסגד כרייסטצ'רץ'. עם זאת, ארדרן הביעה ספק כי ההפצצות תוכננו ככל הנראה לפני מתקפת כרייסטצ'רץ'. ב-15 במאי 2019 עמדו ארדרן ונשיא צרפת עמנואל מקרון בראש פסגת שיחות כרייסטצ'רץ', שמטרתה "להפגיש בין מדינות וחברות טכנולוגיה בניסיון להביא לסיום היכולת להשתמש ברשתות החברתיות לצורך ארגון וקידום טרור ואלימות קיצוניות."

מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – התפרצות נגיף הקורונה בניו זילנד

בתחילת שנת 2020 עת הגיעה לניו זילנד מגפת הקורונה, בלטה ארדרן במחמאות שקיבלה מכלי תקשורת ברחבי העולם בהקשר של ניהול המשבר, בייחוד לאחר שמדינתה הייתה הראשונה להכריז על ניצחון על הנגיף, כאשר לא נותרו במדינה מקרים פעילים של הנגיף,[28] עם זאת, ב-22 ביוני דווח על שני מקרים נוספים של חולי קורונה במדינה. עם זאת, גם על משבר זה הצליחה הממשלה לצאת כשידה על העליונה ובאוקטובר 2020 הכריזה כי גברה על ההתפרצות השנייה וכלל ההגבלות הוסרו.[29]

ב-14 במרץ 2020 הודיעה ​​ארדרן כי הממשלה תדרוש מכל מי שייכנס למדינה החל מחצות ה-15 במרץ, לבודד את עצמו למשך 14 יום. לדבריה, הכללים החדשים יביאו לכך שלניו זילנד תהיינה "הגבלות הגבולות הרחבות והקשוחות ביותר בכל מדינה בעולם". ב-19 במרץ הצהירה ארדרן כי גבולות ניו זילנד ייסגרו לכלל האזרחים ולא רק תושבי הקבע, לאחר השעה 23:59 ב-20 במרץ. ארדרן הודיעה ​שניו זילנד תעבור לרמת התראה 4, כולל סגר ארצי, בשעה 23:59 ב-25 במרץ.

כלי תקשורת לאומיים ובינלאומיים סיקרו את תגובת הממשלה בראשות ארדרן, שיבחו את הנהגתה ואת תגובתה המהירה להתפרצות המגפה בניו זילנד. היא בלטה בהופעותיה הנרחבות בראיונות, במסיבות עיתונאים וברשתות החברתיות באמצעים שנועדו להסביר את צעדיה לאוכלוסיה ולהכין את האזרחים לבאות.

באמצע אפריל 2020 הגישו שני מועמדים תביעה לבית המשפט העליון באוקלנד נגד ארדרן וכמה גורמים ממשלתיים, ביניהם מנכ"ל הבריאות אשלי בלומפילד, בטענה כי הסגר שהוטל כתוצאה מהמגפה פגעה בחירויות האזרח והוא נוצר לשם "רווח פוליטי". התביעה נדחתה על ידי השופטת מרי פיטרס מבית המשפט העליון באוקלנד, לאחר ששוכנעה שהצעדים נבעו מהכרח בריאותי ותברואתי. ב-5 במאי 2020, ארדרן, מקבילה האוסטרלי סקוט מוריסון וכמה מנהיגים באוסטרליה סיכמו כי ישתפו פעולה בפיתוח אזור נסיעה חופשי שיאפשר לתושבים משתי המדינות לנסוע בחופשיות ללא מגבלות נסיעה כחלק ממאמצים להקל על הגבלות הנגיף. סקרי דעת קהל לאחר הסגר הראו תמיכה של 60% במפלגת הלייבור בראשותה ובחודש מאי 2020, ארדרן זכתה לדירוג של 59.5 אחוז, כ"ראש ממשלה מועדפת", בסקר של Newshub Reid, שהיה הציון הגבוה ביותר עבור כל מנהיג בתולדות סקר Research Reid שמציין לחיוב את פעולותיה הנכונות להכלת המצב.

בחירות 2020 וקדנציה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020 זכתה בקדנציה שנייה לאחר שהצליחה להוביל את מפלגתה להישג שיא מזה 50 שנה, כאשר מפלגתה מקבלת 64 מושבים בפרלמנט במה שמאפשר לארדרן להקים ממשלה ללא מפלגות נוספות.[13] מפלגת הלייבור זכתה ברוב של 49 אחוזים בבחירות שהיה להישג השלישי בגובהו בהיסטוריה בת 104 השנים של המפלגה, רק פחות מ-55.8% בשנת 1938 ו-51.3% בשנת 1946. זו הפעם הראשונה במערכת הבחירות מאז 1996 שמפלגה אחת זוכה בה. היה זה גם ההישג הגרוע ביותר בהיסטוריה של המפלגה הלאומית מזה 20 שנה.

דעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדרן נואמת באירוע של מפלגת הלייבור ב-2016
ארדרן מדברת במהלך ישיבת "Safeguarding Our Planet" במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, 22 בינואר 2019.

ארדרן מתארת את עצמה כסוציאל-דמוקרטית, פרוגרסיבית ופמיניסטית. היא תיארה את הלן קלארק כגיבורה פוליטית. בנאום הבכורה שלה בפרלמנט ב-2008 ארדרן אמרה שהיא תומכת במדינת הרווחה כ"רשת ביטחון הכרחית ותמיכה עבור אלה שאינם יכולים לפרנס את עצמם" ודיברה על תמיכתה באיגודים המקצועיים. ב-2017 הביעה את התנגדותה לתוכניות המפלגה הלאומית לקיצוצי מיסים לבעלי הכנסה גבוהה. ארדרן הצביעה בעד חוק השוויון בנישואים, אשר אפשר לזוגות חד-מיניים להינשא באופן חוקי בניו זילנד ובשנת 2004 היא שילמה 20 דולר כדי ששמה ייכלל ברשימת התומכים בחוק האיחוד האזרחי שפורסם באחד מעיתוני ניו זילנד.

ארדרן תומכת בליברליזציה של חוקי ההפלה ופעלה להסרת מעשי הפלה מחוקי הפשיעה משנת 1961. ארדרן תומכת במתן הלוואות ללא ריבית והביעה עניין ברפורמה בתחום בריאות הנפש. היא הביעה התנגדות לרעיון שנשים צריכות לספר למעסיקיהן על תוכניותיהן ליטול חופשת לידה בעתיד. ארדרן מאמינה כי השמירה, הייצוג או הטמעת בני המאורי בחברה הניו זילנדית צריכה להתקבל על ידי הילידים עצמם. היא תומכת בחובת ההוראה של שפת המאורי בבתי הספר.

באוגוסט 2017 דגלה בשמירה על שיעור נמוך של הגירה לניו זילנד וטענה שגידול בשיעורי ההגירה יהווה בעיה של ממש. ארדרן מודעת לבעיות התחממות כדור הארץ והיא הכריזה כי על יעדי הפחתת פליטת פחמן להיות מעוגנים בחוק בניו זילנד.[30]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדרן היא בת זוגו של מגיש הטלוויזיה קלארק גייפורד. בינואר 2018 הודיעה ארדרן שהיא בהיריון ושהלידה צפויה ביוני. על הריונה אמרה: "לא אהיה האישה העובדת הראשונה שנכנסת להיריון".[31] ב-21 ביוני 2018 ילדה את בתה. ארדרן היא הראשונה מאז בנזיר בהוטו אשר יולדת בעודה מכהנת כראשת ממשלה.[32]

ארדרן עם שותפה קלארק גייפורד (משמאל), 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'סינדה ארדרן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "New Zealand Hansard – Members Sworn (Volume:651;Page:2)". Parliament of New Zealand. 
  2. ^ הארץ רויטרס וגרדיאן, מהפך בניו זילנד: ג'סינדה ארדרן בת ה-37 תהיה ראשת הממשלה, https://www.haaretz.co.il/, ‏19 לאוקטובר 2017
  3. ^ Election results(הקישור אינו פעיל, 23.6.2020)
  4. ^ ניצחון ענק לג'סינדה ארדרן בבחירות בניו זילנד, ynet, ‏2020-10-17
  5. ^ "Andrew Little quits: Jacinda Ardern is new Labour leader, Kelvin Davis is deputy". The New Zealand Herald. 1 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2017. 
  6. ^ "2017 General Election – Official Results". Electoral Commission. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2017. 
  7. ^ "Candidate profile: Jacinda Ardern". 3 News. 19 באוקטובר 2011. אורכב מ-המקור ב-2012-01-11. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2011. 
  8. ^ Cumming, Geoff (24 בספטמבר 2011). "Battle for Beehive hot seat". The New Zealand Herald. 
  9. ^ "Waikato BCS grad Jacinda Ardern becomes leader of the NZ Labour Party" (באנגלית). University of Waikato. 2 באוגוסט 2017. אורכב מ-המקור ב-2017-08-16. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2017. 
  10. ^ "People – New Zealand Labour Party". אורכב מ-המקור ב-2008-12-23. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2017. 
  11. ^ Kirk, Stacey (1 באוגוסט 2017). "Jacinda Ardern says she can handle it and her path to the top would suggest she's right". The Dominion Post (באנגלית). Stuff. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2017. 
  12. ^ "Jacinda Ardern". New Zealand Parliament. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2017. 
  13. ^ 1 2 3 ניצחון ענק לג'סינדה ארדרן בבחירות בניו זילנד
  14. ^ Haynes, Jessica. "Jacinda Ardern: Who is New Zealand's next prime minister?". Australian Broadcasting Corporation. אורכב מ-המקור ב-20 October 2017. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2017. 
  15. ^ "New PM Jacinda Ardern joins an elite few among world, NZ leaders". Newshub. אורכב מ-המקור ב-26 October 2017. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2017. 
  16. ^ "Green Party ratifies confidence and supply deal with Labour". The New Zealand Herald. 19 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-19 October 2017. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2017. 
  17. ^ "Jacinda Ardern reveals ministers of new government". The New Zealand Herald. 26 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-25 October 2017. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2017. 
  18. ^ "New government ministers revealed". Radio New Zealand. 25 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-25 October 2017. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2017. 
  19. ^ "Premiers and Prime Ministers". Ministry for Culture and Heritage. 12 בדצמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-11 July 2017. בדיקה אחרונה ב-22 באוקטובר 2017. 
  20. ^ "It's Labour! Jacinda Ardern will be next PM after Winston Peters and NZ First swing left". The New Zealand Herald. 19 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-22 October 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2017. 
  21. ^ Atkinson, Neill. "Jacinda Ardern Biography". Ministry for Culture and Heritage. אורכב מ-המקור ב-19 June 2018. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2018. 
  22. ^ "Jacinda Ardern on baby news: 'I'll be Prime Minister and a mum'". RNZ. 19 בינואר 2018. אורכב מ-המקור ב-19 January 2018. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2018. 
  23. ^ "Winston Peters is in charge: His duties explained". Radio New Zealand. 21 ביוני 2018. אורכב מ-המקור ב-21 June 2018. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2018. 
  24. ^ "Winston Peters is now officially Acting Prime Minister". The New Zealand Herald. 21 ביוני 2018. אורכב מ-המקור ב-21 June 2018. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2018. 
  25. ^ "'Throw fatty out': Winston Peters fires insults on last day as PM". The New Zealand Herald (באנגלית). 1 באוגוסט 2018. ISSN 1170-0777. אורכב מ-המקור ב-1 August 2018. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2018. 
  26. ^ Wahlquist, Calla (24 במרץ 2019). "An image of hope: how a Christchurch photographer captured the famous Ardern picture". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-31 March 2019. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2019. 
  27. ^ McConnell, Glenn (18 במרץ 2019). "Face of empathy: Jacinda Ardern photo resonates worldwide after attack". The Sydney Morning Herald. אורכב מ-המקור ב-31 March 2019. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2019. 
  28. ^ מעל כולם: כך מצליחה ראש ממשלת ניו זילנד להתמודד עם משבר הקורונה, באתר ‏מאקו
  29. ^ ניו זילנד ניצחה את הקורונה, שוב
  30. ^ גרדיאן"אנחנו בצד הנכון של ההיסטוריה": ניו זילנד אישרה חוק להפסקת פליטות הפחמן עד 2050, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2019
  31. ^ ראש הממשלה הודיעה באינסטגרם: "אני בהיריון", באתר ynet, 19 בינואר 2018
  32. ^ השנייה בהיסטוריה: ר"מ ניו זילנד ילדה בת, באתר ynet, 21 ביוני 2018