ג'סי סטריט
 | |||||
| לידה |
18באפריל 1889 בראנצ'י, ביהר הודו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 ביולי 1970 (בגיל 81) סידני, אוסטרליה  | ||||
| שם לידה |
Jessie Mary Grey Lillingston | ||||
| מדינה | אוסטרליה | ||||
| השכלה | אוניברסיטת סידני | ||||
| מפלגה | מפלגת הלייבור האוסטרלית | ||||
| בן או בת זוג |
Kenneth Street (1916–?) | ||||
| שושלת Street family | |||||
| |||||
| נציגת במשלחת האוסטרלית לכנס הקמת האומות המאוחדות | |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
Victorian Honour Roll of Women | |||||
  | |||||
ג'סי סטריט (אנגלית: Jessie Street; 18 באפריל 1889 – 2 ביולי 1970) הייתה סופרג'יסטית אוסטרלית שפעלה רבות למען השלום וזכויות האדם. היא כונתה על ידי מבקריה מהימין באוסטרליה ג'סי האדומה בעקבות מאמציה לקדם יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות. סטריט, נצר למשפחת אצולה אנגלית, נישאה לבן משפחת סטריט, שהייתה חלק מהמעמד הגבוה השמרני באוסטרליה.
סטריט הייתה דמות מפתח בפוליטיקה האוסטרלית ובינלאומית במשך 50 שנה ולקחה חלק במאבק למען זכות בחירה לנשים באנגליה אוסטרליה ובמאבק באפליה החוקתית באוסטרליה כנגד האבוריג'ינים ב-1967. היא הייתה האישה היחידה במשלחת האוסטרלית לכנס הקמת האו"ם ב-1945, שם היה לה תפקיד מפתח לצד אלינור רוזוולט לשילוב סעיף על איסור אפליה על רקע מין לצד סעיפים דומים (גזע ודת) במגילת האומות המאוחדות.
ראשית חייה והשכלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'סי מרי גריי סטריט נולדה ב-18 באפריל 1889 בראנצ'י, ביהר, שבהודו. היא הייתה הבכורה מתוך שלושת ילדיהם של צ'ארלס אלפרד גורדון לילינגסטון, עובד מדינה, ומייבל הארי. כשאימה ירשה אחוזה בניו סאות' ויילס באוסטרליה, המשפחה עברה לשם[1].
סטריט חונכה בתחילה בבית על ידי אומנת וכשהייתה בת 15 עברה ללמוד בפנימיה פרטית לבנות באנגליה. ב-1908 היא התחילה לימודי אמנות באוניברסיטת סידני[1]. בזמן לימודיה באוניברסיטה היא הקימה את איגוד הספורט האוניברסיטאי לנשים, לאחר שגילתה שאין מגרשי אימון לשימושן של נשים, מלבד מגרשי טניס, ואילו היא שיחקה הוקי[2]. סטריט וחברותייה החליטו לדרוש מהאוניברסיטה מתקני ספורט לנשים וכשקבלו תשובה שלילית הן החליטו להקים איגוד שיקדם את דרישתן מהאוניברסיטה למתקני ספורט לנשים. בהדרגה נבנו מגרשי טניס נוספים ומגרש הוקי לנשים[3]. סטריט הייתה הקפטן של נבחרת הוקי נשים של האוניברסיטה ובהמשך המאמנת[2].
ב־1926 היא נישאה לקנת סטריט, עורך דין, שהתמנה שנים מאוחר יותר לנשיא בית המשפט העליון של ניו סאות' ויילס. לזוג היו ארבעה ילדים[1].
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכויות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1914 סטריט ומשפחתה נסעו לאנגליה ומשם היא המשיכה לרומא להשתתף בכינוס של המועצה הבינלאומית של הנשים. בלימודיה באוניברסיטה היא הכירה נשים שהיו חברות בסניף המקומי של הארגון. סטריט הייתה חלק מהמשלחת האוסטרלית לכנס ושם פגשה, לראשונה, סופרג'יסטיות מכל העולם. לכנס היה עליה השפעה רבה והיא מספרת שחזרה מהכנס "הרבה יותר פמיניסטית משהייתי"[4]. ב-1915 סטריט הגיעה לניו יורק באמצעות קשרים שיצרה בכנס ברומא, החלה להתנדב במוסד לנערות שיצאו ממעגל הזנות. היא מצאה סיפוק רב בסיוע לנערות, אך עד מהרה הבינה שהטיפול בנערות לא יפסיק את ניצול הנשים בזנות וכי רק כשהחברה תבין את הפגיעה בנשים וניצולן, יתרחש שינוי[5].
עם חזרתה לאוסטרליה סטריט שימשה בתפקידים רבים בארגוני נשים שונים באוסטרליה ואת חלקם אף ייסדה[6]. היא הייתה דוברת מרכזית למען זכויות נשים וכן פעלה לקידום חקיקה חברתית שכללה הצעה להקמת ביטוח לאומי. היא פעלה למען פליטים במלחמת העולם השנייה ולאחריה, הקימה בית ספר לנשים ללימודי חקלאות וחנכה נשים צעירות בפעילותן הציבורית[7]. היא האמינה שעצמאות כלכלית לנשים היא המפתח לשוויון זכויות ולכן פעלה למען הזכות להכנסה לנשים נשואות, זכות לתעסוקה בשכר ללא תלות במצב המשפחתי, והאפשרות להתחרות לצד גברים בשוק העבודה עבור שכר שווה[8]. היא שימשה גם כיושבת ראש האגודה לקשרי אוסטרליה-ברית המועצות, ועל כך ספגה ביקורת רבה. סטריט האמינה שתמיכה בברית המועצות היא המפתח לסיום מלחמת העולם וניצחון על הפשיזם[9].
פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1939 הצטרפה למפלגת הלייבור האוסטרלית וב-1943 הייתה המועמדת של המפלגה ב-Wentworth, אחד הפרברים המזרחיים של מלברון, לבית הנבחרים. על אף שזכתה ברוב מכריע של הקולות, סטריט הפסידה בבחירות בגלל חלוקת הקולות הנהוגה בבית הנבחרים האוסטרליה[7].
ב-1945 ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון קורטין, בחר בסטריט כאחת מנציגות המשלחת האוסטרלית לכנס הקמת האומות המאוחדות. היא הייתה האישה היחידה במשלחת. המינוי עורר ביקורת הן מתוך מפלגת הלייבור והן מחוצה לה[10]. סטריט הייתה מעורבת במשא ומתן לניסוח אמנת האו"ם ובהכרה רשמית, מלכתחילה, בזכויות הנשים. היא ומספר נשים בודדות ממשלחות נוספות דאגו לכך שתהייה התייחסות מפורשת לשוויון בין גברים לנשים במבוא לאמנת האו"ם ובמסמכים נוספים, וכן הכללת סעיף הקובע שגברים ונשים כאחד יוכלו לעבוד באו"ם[11]. סטריט הייתה מהמייסדות של ועדת האו"ם למעמד האישה והייתה נציגת אוסטרליה בוועדה החל מ-1945, וסגנית יושב ראש משנת 1947[6]. ב-1950 סטריט מונתה להנהלת מועצת השלום העולמית (World Peace Council) ועברה להתגורר בלונדון. מתוקף תפקידה, היא הרבתה בנסיעות לפגישות וכנסים, והמשיכה להיות נציגת אוסטרליה בנושאים שונים באו"ם[8].
זכויות האבוריג'ינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגודה הבריטית לביטול העבדות מינתה את סטריט להיות נציגת הארגון באוסטרליה ולבקשתם היא חזרה לסידני ב-1956 כדי לדווח על מצבם של האובריג'ינים. היא ביקרה בשמורות בטריטוריה הצפונית ומערב אוסטרליה ונדהמה מהאפליה ממנה סבלו[12]. האחווה האבוריג'ינית-אוסטרלית ניהלה קמפיין מחאה להעלאת מודעות לתנאי החיים של האבוריג'ינים שהושק בכנס באולם העירייה בסידני ב-29 באפריל 1957[13]. במסגרת הקמפיין הופצה עצומה שקראה לשינוי החוקה. בהמשך, ביחד עם עורכת הדין, כריסטיאן ג'ולי סמית', נוסחה הצעה לתיקון החוקה האוסטרלית המתקנת את האפליה החוקית כנגד האובריג'ינים. ב-1958, הוקמה המועצה הפדרלית לקידום האבוריג'ים ותושבי איי מצר טורס (The Federal Council for the Advancement of Aborigines and Torres Strait Islanders) שניסחה הצעה נוספת לתיקון החוקה שעל בסיסה נערך משאל עם ב-1967[8].
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'סי סטריט נפטרה ב-2 ביולי 1970 בפדינגטון, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה.
ב-1989 הוקמה ספריית הנשים הלאומית ע"ש ג'סי סטרייט (The Jessie Street National Women's Library) באולטימו אוסטרליה. הספרייה אוספת, משמרת ומקדמת את המודעות למורשת נשים אוסטרליות[14]. קרן הנושאת את שמה תומכת בפעילות למען נשים ואבוריג'ינים[15].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Heather Radi, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
- ^ 1 2 About Jessie : Jessie Street Trust, jessiestreettrust.org.au (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Geoff Sherington and Steve Georgakis, Sydney University Sport 1852-2007: More Than a Club, Sydney University Press, עמ' 146-147
- ^ Jessie Street and Edited by Lenore Coltheart, Jessie Street: A Revised Autobiography, The Federation Press, 2004, עמ' 37
- ^ Jessie Street and Edited by Lenore Coltheart,, Jessie Street: A Revised Autobiography, The Federation Press, 2004, עמ' 46-48
- ^ 1 2 National Foundation for Australian Women and The University of Melbourne, Street, Jessie Mary Grey - Woman - The Australian Women's Register, www.womenaustralia.info (באנגלית)
- ^ 1 2 Marian B. McLeod, Commonwealth Public Address: Essays in Criticism, New Dawn Press, 2007, עמ' 218-222
- ^ 1 2 3 Heather Radi, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
- ^ Jessie Street and Edited by Lenore Coltheart, Jessie Street: A Revised Autobiography, The Federation Press, 2004, עמ' 134
- ^ Jessie Street appointed peace conference delegate, SUNDAY TELEGRAPH in National Archives of Australia, 11 March 1945
- ^ The University of Melbourne, United Nations (UN) - Theme - The Encyclopedia of Women and Leadership in Twentieth-Century Australia, www.womenaustralia.info (באנגלית)
- ^ National Museum of Australia, Collaborating for Indigenous Rights Home, indigenousrights.net.au (באנגלית) (ארכיון)
- ^ National Museum of Australia, Collaborating for Indigenous Rights Home, indigenousrights.net.au (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Jessie Street National Women's Library | Welcome, www.nationalwomenslibrary.org (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Jessie Street Trust, jessiestreettrust.org.au (באנגלית)