לדלג לתוכן

ג'סי שטראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'סי שטראוס
ג'סי שטראוס ב-1933
ג'סי שטראוס ב-1933
לידה 25 ביוני 1872
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוקטובר 1936 (בגיל 64)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וודלואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שטראוס (יושב, בשורה הראשונה) עם אשתו ואחרים באירוע, 1915

גֶ'סִי אִיזִידוֹר שְׁטְרַאוּסאנגלית: Jesse Isidor Straus; 25 ביוני 18724 באוקטובר 1936) היה איש עסקים ודיפלומט אמריקאי יהודי שכיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת בשנים 1933–1936.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'סי שטראוס נולד במנהטן ב-25 ביוני 1872, כבנם הבכור של המהגרים הגרמנים איזידור שטראוס (1845–1912) ואידה שטראוס (אנ') (1849–1912), שניהם נספו בטביעת הטיטניק. איזידור היה שותף בבעלות על חנות הכלבו מייסיס, יחד עם דודו נתן שטראוס. דודו אוסקר סולומון שטראוס (1850–1926) היה השר היהודי הראשון של ארצות הברית, וכיהן כמזכיר המסחר והעבודה בשנים 1906–1909. הוא סיים את לימודיו בהרווארד קולג' (אנ') בשנת 1893. הוא ואחיו פרסי והרברט, שניהם בוגרי הרווארד, תרמו כספים לבניית בניין המעונות "Straus Hall" בקמפוס של אוניברסיטת הרווארד.

לאחר סיום לימודיו בקולג', ג'סי שטראוס נדרש לצבור ניסיון עסקי מחוץ לעסק המשפחתי לפני שהצטרף אליו. הוא עבד כפקיד בתאגיד מניופקצ'רס האנובר (אנ') במשך שנה וחצי ולאחר מכן לתקופה דומה כאיש מכירות בחנות הכלבו "אברהם ושטראוס (אנ')", מתחרה של מייסיס.[1] הוא נישא לאירמה נתן בשנת 1895.[2] הוא החל לעבוד במייסיס ב-3 בספטמבר 1896. לג'סי ולאירמה שטראוס נולדו ארבעה ילדים, שניים שמתו בינקותם ושניים, ג'ק איזידור שטראוס, שהלך בעקבותיו בניהול מייסיס ורוברט קנת שטראוס, מוציא לאור של עיתונים ופוליטיקאי שכיהן במועצת העיר ניו יורק בשנים 1938–1941.

בשנת 1929, הוא רכש חלקת אדמה בשדרת פארק ("השדרה הרביעית") בניו יורק כדי לבנות בניין דירות, מכיוון גילה שהבניינים הטובים יותר באזור לא הסכימו לקבל יהודים כדיירים. הוא העביר את משפחתו לשתי הקומות העליונות, דופלקס בן שבעה חדרי שינה עם מרפסות, ספרייה בשטח של כ-93 מ"ר ואח אבן מפואר.[3]

כבעל ברית פוליטי של מושל ניו יורק פרנקלין דלאנו רוזוולט, ג'סי שטראוס מימן במרץ 1931 סקר בקרב הצירים לוועידה הדמוקרטית של 1928 (אנ') כדי להעריך את סיכוייו של רוזוולט במרוץ למועמדות הדמוקרטית לנשיאות בשנת 1932. שטראוס היה נשיא חנות הכלבו המשפחתית שלו בשנות ה-30 של המאה ה-20 עד שרוזוולט מינה אותו ליו"ר "מינהל הסעד הזמני לשעת חירום" (TERA) של המדינה, שהעניק סיוע למובטלים לעשרה אחוזים ממשפחות ניו יורק, בשנת 1931.

כשרוזוולט נכנס לתפקידו והציבור ציפה להסתערות על הבנקים, ג'סי שטראוס קנה מודעות של עמוד שלם בעיתונים שהכריזו:

אני סומך על הממשלה שלי.
אני סומך על הבנקים שלנו.
אני לא מצפה לבלתי אפשרי.
לא אעשה שום דבר היסטרי. אם זה נורמלי לשאת מעט מזומן בכיס כשיש מספיק, עכשיו אשא מעט. מעולם לא היה זמן שבו כל אחד על פני האדמה יכול היה להחזיק את כל המזומן שלו בכיסים, בגרביים שלו, בכספת שלו, או בכל מקום אחר.
אני לא אבהל. אני לא אאבד את העשתונות. אני אשמור על קור רוח.

רוזוולט מינה אותו לשגריר ארצות הברית בצרפת בשנת 1933 והוא הציג את כתב האמנתו בפריז ב-8 ביוני 1933.[2] הוא דיבר צרפתית שוטפת והיה היהודי הראשון ששירת בתפקיד.[2] הוא דיווח לנשיא שהמורל הציבורי שם נמוך והמדינה לא הייתה מוכנה למלחמה.[4] הוא שירת בתפקיד זה, וחזר לארצות הברית מספר פעמים לצורך טיפול רפואי, עד שהתפטר מסיבות בריאות ב-18 באוגוסט 1936.[2]

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוא הזהיר מפני מאמצים מצד יהודים אמריקאים לארגן התנגדות למשטר הנאצי בגרמניה, מתוך אמונה שזה "פותח פתח לצרות" בנושא שבו מעורבותם רק הדגימה את חוסר יכולתם להשתלב באופן מלא בחיי אמריקה. על פי ביוגרפיה בביטאון המשפחתי של משפחת שטראוס, הוא "חש שהיהדות היא דת, לא לאום, ושיהודים, וחברים בכל קבוצות דתיות בכל מדינה, צריכים להתבולל... הוא סירב לכל קשר עם ציונים והתנגד בתוקף לאפליה פרו-יהודית במייסיס".[5]

ג'סי שטראוס היה אחד המייסדים של Lycée Français de New York (אנ') ("בית הספר התיכון הצרפתי של ניו יורק").

מוות ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרזת קמפיין לבנו של שטראוס, רוברט, במרוץ המוצלח שלו למועצת העיר ניו יורק בשנת 1937.

שטראוס נפטר מדלקת ריאות בביתו בשדרת פארק מספר 720 בניו יורק ב-5 באוקטובר 1936.[2] הוא קבור בבית העלמין וודלון (אנ') בברונקס, ניו יורק.

בתגובה לחקיקת הניו דיל שהעלתה את מס העיזבון בארצות הברית (אנ') ל-60%, הוא חילק חלק מנכסיו ושינה את צוואתו. מגזין "טיים" כינה את פעולותיו "מחאה" ותוצאה של "מחשבה מטרידה".[א] תחילה הוא העביר רבע ממניותיו במייסיס לאחרים, ושילם מס נמוך בהרבה מאשר אם המניות היו נשארות חלק מעיזבונו. ואז, ב-31 ביולי 1934, הוא שינה את צוואתו משנת 1933 כדי להסיר רשימת מתנות ל-18 מוסדות חינוך וצדקה מכיוון ש:

חוקי מס העיזבון הפדרליים והמדינתיים הנוכחיים מטילים נטל מס מוגבר באופן משמעותי על עיזבונות נפטרים ועלולים, בתנאים מסוימים, לגרום לקושי ולקרבן כספי בלתי הוגנים ולאובדן הנובע ממכירה וחיסול מוקדמים של נכסי עיזבונות כדי לספק את תשלום מיסים אלה. מס העיזבון המוגדל על עיזבונות נפטרים מוקדש ברובו לתוכניות סוציאליות ממשלתיות. בנסיבות הקיימות כעת, אני רואה לנכון לבטל ולשלול את הצוואות שנעשו על ידי...בצוואתי האחרונה [הקודמת].

Last Thoughts, an article in Time magazine[6]

אלמנתו, אירמה נתן שטראוס, נפטרה בשנת 1970 בגיל 94.[7]

ג'סי שטראוס היה גם אספן נלהב של אמנות יפה ופריטי אספנות. הוא הוריש אוסף של כתבי יד חתומים לנכדתו, אשר תרמה אותם מאוחר יותר למכללת ואסר. כתבי יד אלה מהווים כיום את "אוסף האוטוגרפים של ג'סי איזידור שטראוס" (בערך 1727–1873) במכללה. אוסף זה כולל מכתבים, הערות, קבלות ומסמכים אחרים הקשורים לאירועים פוליטיים ותרבותיים מהמאות ה-18 וה-19, וכולל חתימות של אישים בולטים.[8]

"בית הספר הציבורי 199 (PS 199)" של העיר ניו יורק, הממוקם ברחוב 70 מערב במנהטן, נקרא על שמו "בית הספר ג'סי איזידור שטראוס".[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'סי שטראוס בוויקישיתוף
  • ג'סי שטראוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
  1. ^ חוסר הסכמה אידאולוגית עם כיוון המדיניות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]