ג'ף ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ף ברלין
ברלין באוסטין, טקסס, 2007
ג'ף ברלין באוסטין, טקסס, 2007
לידה 17 בינואר 1953 (בן 66)
קווינס, ניו יורק
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה, מכון המוזיקאים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית
סוגה ג'אז פיוזן, רוק מתקדם
עיסוק בסיסט, מוזיקאי ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה בס חשמלית, קונטרבס, קולות
חברת תקליטים Random Act Records, Rock Empire, Denon Records
שיתופי פעולה בולטים ביל ברופורד
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ף ברליןאנגלית: Jeff Berlin; נולד ב-17 בינואר 1953) הוא נגן גיטרה בס אמריקאי, הידוע בשיתופיו עם הלהקה של ביל ברופורד בשנות השבעים המאוחרות, איתם ניגן והקליט רבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברלין נולד בקווינס, ניו יורק. הוא החל במקור בנגינה על כינור למשך 10 שנים, אך כאשר שמע את הביטלס, קיבל השראה לנגן בבס.[1] מאוחר יותר החל ברלין ללמוד במכללת ברקלי למוזיקה, שם למד במחלקת בס.[2]

סגנון והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחת הסקירות על אלבומו "Low Standards", כתב המגזין Bass Musician Magazine: "נראה כי בכל פעם שאני מציין את השם "ג'ף ברלין", גל גדול מאוד של תומכי ברלין ויריביו, נסחף אל פני השטח ואלו מביעים את דעותיהם. לא משנה איפה אתה עומד ביחס לפילוסופיה המוזיקלית של ג'ף, אף אחד לא יכול להכחיש את העובדה הפשוטה שג'ף הוא אשף בתחומו, והוא אחד מהנגנים הגדולים ביותר בכל הזמנים".[3]

סגנון נגינתו של ברלין הושווה פעמים רבות לסגנונו של ג'אקו פסטוריוס, אומנם ברלין הביע את דעתו מזה כבר על אלו המתיימרים לנגן בסגנונו של פסטוריוס, מהם הוא סולד (אותם הוא מכנה "Jaco-imitators").[4]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות סולו:

  • 1985 Jeff Berlin/Vox Humana - Champion (Passport Jazz)[5]
  • 1986 Jeff Berlin - Pump It! (Passport Jazz)[6]
  • 1997 Jeff Berlin - Taking Notes (Denon)[7]
  • 1998 Jeff Berlin - Crossroads (Denon)[8]
  • 2000 Jeff Berlin - Star Licks Master Sessions: Jeff Berlin (Star Licks Productions) (VHS)[9]
  • 2000 Jeff Berlin - In Harmony's Way (M.A.J. Records and multiple re-releases)[10]
  • 2004 Jeff Berlin - Lumpy Jazz (M.A.J. Records)[11]
  • 2006 Jeff Berlin - Aneurythms/Ace Of Bass (M.A.J. Records)[12]
  • 2006 Jeff Berlin - Mel Bay Jeff Berlin-Bass Logic from the Players School of Music (Mel Bay Publications) (DVD)[13]
  • 2010 Jeff Berlin - High Standards (King Japan / M.A.J. Records)[14]
  • 2013 Jeff Berlin - Low Standards (Random Act Records)[15]
הופעות כנגן משנה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mulhern, Tom (1993). Bass Heroes: Styles, Stories & Secrets of 30 Great Bass Players : from the Pages of Guitar Player Magazine. Backbeat Books. עמ' 69. ISBN 978-0-87930-274-0. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2013. 
  2. ^ Ake, David Andrew (2010). Jazz Matters: Sound, Place, and Time Since Bebop. University of California Press. עמ' 144. ISBN 978-0-520-26688-9. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2013. 
  3. ^ "Low Standards: Jeff Berlin". Bass Musician Magazine. 
  4. ^ "Jeff Berlin: Whatever doesn't kill you makes you stronger!". Bass Inside. ספטמבר 2002. אורכב מ-המקור ב-2007-03-11. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2013. 
  5. ^ Jeff Berlin & Vox Humana (4) - Champion (Vinyl, LP, Album) at Discogs
  6. ^ Jeff Berlin - Pump It! at Discogs
  7. ^ Jeff Berlin - Taking Notes (CD, Album) at Discogs
  8. ^ Jeff Berlin - Crossroads (CD) at Discogs
  9. ^ Star Licks Master Sessions: Jeff Berlin | MTV Movies
  10. ^ In Harmony's Way - Jeff Berlin | AllMusic
  11. ^ Jeff Berlin - Lumpy Jazz (CD, Album) at Discogs
  12. ^ Aneurythms - Jeff Berlin | AllMusic
  13. ^ Amazon.com: Mel Bay Jeff Berlin-Bass Logic from the Players School of Music
  14. ^ High Standards - Jeff Berlin | AllMusic
  15. ^ Low Standards - Jeff Berlin | AllMusic
  16. ^ DeGagne, Mike. The Story of I at AllMusic
  17. ^ Capricorn Princess - Esther Phillips | AllMusic
  18. ^ End of a Rainbow - Patti Austin | AllMusic
  19. ^ David Matthews* With Whirlwind - Shoogie Wanna Boogie (Vinyl, LP, Album) at Discogs
  20. ^ Eye of the Beholder - Ray Barretto | AllMusic
  21. ^ David Liebman - Light'n Up, Please! (Vinyl, LP, Album) at Discogs
  22. ^ Liebman, Dave (2012). What It Is:The Life of a Jazz Artist. Scarecrow Press. עמ' 209. 
  23. ^ Satanic - Ernie Krivda | AllMusic
  24. ^ Kelma, John (24 באפריל 2005). "Bill Bruford: Feels Good to Me and One of a Kind". All About Jazz. בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2013. 
  25. ^ Montreux Concert - Don Pullen | AllMusic
  26. ^ Just as I Thought - David Sancious | AllMusic
  27. ^ Bruford - One Of A Kind (CD, Album) at Discogs
  28. ^ 28.0 28.1 Kelman, John (14 באוקטובר 2005). "Bill Bruford: Feels Good to Me and One of a Kind". All About Jazz. בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2013.