ג'פרי הינטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'פרי אוורסט הינטון
Geoffrey Hinton at UBC.jpg
לידה 6 בדצמבר 1947 (בן 71)
ווימבלדון, לונדון
מדינה קנדהקנדה  קנדה
השכלה אוניברסיטת אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק גוגל,חוקר באוניברסיטת טורונטו
www.cs.toronto.edu/~hinton/
פרסים והוקרה
  • פרס טיורינג, ב 2018
  • BBVA Foundation Frontiers of Knowledge Award
  • IEEE/RSE James Clerk Maxwell Medal
  • IEEE Frank Rosenblatt Award
  • IJCAI Award for Research Excellence
  • Rumelhart Prize
  • AAAI Fellow
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'פרי אוורסט הינטון, חבר כבוד ב"מסדר קנדה", "החברה המלכותית בלונדון ו"החברה המלכותית של קנדה", יליד 6 בדצמבר 1947, הוא פסיכולוג קוגניטיבי אנגלי-קנדי ומדען בתחום מדעי המחשב. פרסומו העיקרי של ג'פרי נובע מתרומתו למדע בתחומי רשתות נוירונים מלאכותיות. מאז 2013, ג'פרי פעיל בעיקר ב"גוגל" וכחוקר באוניברסיטת טורונטו.

ג'פרי התפרסם, בין השאר, בהמשך למאמר שכתב ביחד עם חוקרים נוספים, ב-1986. המאמר שלהם עסק באלגוריתם "פעפוע לאחור" כשיטה לאימון רשתות נוירונים מלאכותיות. רבים בקהיליית מפתחי רשתות הנוירונים המלאכותיות מתייחסים אל ג'פרי כאל "הסנדק" של התחום[1]. ניצחונו של אלכס קריזבסקי, סטודנט של ג'פרי, בתחרות זיהוי עצמים "אימאג'נט" (אנ'), ב-2012, נחשב לאירוע שהביא את נושא רשתות העצבים המלאכותיות/ למידה עמוקה/ בינה מלאכותית אל המודעות הציבורית בתקופה הנוכחית - מה שהביא לגל התעניינות עצום בתחום - תחום שרבים מאמינים כי הוא אחת המהפכות החשובות בהיסטוריה של האנושות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי הוא צאצא של ג'ורג' בול, מתמטיקאי ופילוסוף בריטי, מאבות הלוגיקה המודרנית ויוצר האלגברה הבוליאנית המהווה את יסוד מדעי המחשב. ג'פרי הוא גם צאצא של James Hinton, רופא כירורג, סופר ואביו של המתמטיקאי Charles Howard Hinton. אביו של ג'פרי הוא חוקר החרקים H. E. Hinton שהיה ידוע באהבתו החריגה לחיפושיות. אשתו של ג'פרי נפטרה ב-1994 ממחלת סרטן השחלה.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי היגר מארצות הברית של אמריקה לקנדה על רקע התנגדותו למדיניות של הנשיא רונלד רייגן והתנגדותו למימון ביטחוני של נושאי בינה מלאכותית. ג'פרי חתם על עצומות נגד פיתוח נשק אוטונומי. בהתייחס לסכנה הקיומית שה"בינה מלאכותית" עלולה להביא איתה, ג'פרי בדרך כלל נמנע להביע דעה בציינו שלתת תחזית ליותר מחמש שנים קדימה זה לא אחראי. יש הטוענים כי הוא מחזיק בדיעה שסכנה זו רלוונטית רק עוד הרבה עשרות שנים קדימה (סביב השנה 2070) ואולם יש סכנה גדולה שהמימסד הביטחוני יעשה שימוש בטכנולוגיה לרעה. ג'פרי ציין גם שלהערכתו, כבר היום, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית של אמריקה עושה שימוש בטכנולוגיות דומות.

בתשובה לשאלה של Nick Bostrom, "אם אתה כל כך מודאג מההשלכות של העיסוק בבינה מלאכותית, למה אתה עוסק בזה", ג'פרי ענה: "האמת היא שאני לא יכול לעמוד בפיתוי של גילוי דברים חדשים" ובכך הוא רמז לדבריו של רוברט אופנהיימר במענה לשאלה על פרויקט מנהטן.

בתשובה לשאלה, ג'פרי אמר גם: "אינני שולל את האפשרות שבני האדם ישלטו על מכונות שיש להן אינטליגנציה גבוהה יותר משל אנשים - אם כי אני לא מכיר שמצב כזה שרר בעבר".

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי השלים תואר ראשון ב-1970, בקינגס קולג' (קיימברידג'). את הדוקטורט בבינה מלאכותית ג'פרי עשה באוניברסיטת אדינבורו, בהנחייתו של Christopher Longuet-Higgins

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהשלים את הדוקטורט, ג'פרי עבד באוניברסיטת ססקס, באנגליה (University of Sussex), באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובאוניברסיטת קרנגי מלון. ג'פרי היה אחד מהמייסדים של תחום הנוירולוגיה החישובית ביוניברסיטי קולג' לונדון, במימונה של קרן ההשקעות של גטסבי - Gatsby Charitable Foundation. כיום ג'פרי הוא פרופסר מן המניין באוניברסיטת טורונטו, בפקולטה למדעי המחשב. ג'פרי מחזיק במושב של התאגדות המחקר בקנדה, בתחום למידת מכונה והוא יועץ בתחום "המוח ומכונות לומדות" למוסד הקנדי למחקר מתקדם. ג'פרי העביר קורס ל"בינה מלאכותית" בפלטפורמת הלימוד המקוונת, קורסרה, ב-2012. ממרץ 2013, ג'פרי מחלק את זמנו בין גוגל לבין האוניברסיטה.

ג'פרי פרסם למעלה מ 200 מאמרים בעיתונות מדעית שפרסומיה מבוקרים על ידי מדענים מהתחום[2].

ביחד עם חוקרים נוספים, ג'פרי פיתח את אלגוריתם הפעפוע לאחור, את מכונות בולצמן, ייצוגים מבוזרים, מכונות הולצמן. ב-2007, ג'פרי פרסם מאמר מפורסם בנוגע ללמידה בלתי מונחית. ב-2017, ג'פרי פרסם ז'אנר חדש של רשתות נוירונים להן הוא קורא: "רשתות נוירונים מכומסות" (Capsule neural network), לדבריו, סוף, סוף, הוא הגיע לארכיטקטורה ש"באמת עובדת"[3]. הרעיון העיקרי של ז'אנר חדשני זה, הוא, ככל הנראה, חיקוי יותר מוצלח של המוח האנושי על ידי בניית ארכיקטוריה היררכית של רשתות נוירונים האחת "מעל" לשניה[4].

סטודנטים בולטים שביצעו מחקרים תחת הנחייתו כוללים את Ilya Sutskever, מי שהיה שותף לבניית AlexNet, רשת הנוירונים שניצחה בתחרות זיהוי העצמים "מעל" ה ImageNet, ב-2012. אירוע שלדעת רבים מהעוסקים בתחום הביא לפריצת נושא הבינה מלאכותית לתודעה הציבורית. סטודנט נוסף שלו הוא פרופסור Yann LeCun שהייתה לו תרומה גדולה לתחום הבינה מלאכותית[5] וכיום הוא עומד בראש תחום הבינה מלאכותית, בחברת פייסבוק.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור ג'פרי הינטון קיבל מספר גדול של פרסים לאורך הקריירה שלו והבולט שבהם הוא פרס טיורינג, הפרס שנחשב לפרס המקביל לפרס נובל בתחום המיחשוב, ב 2018[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'פרי הינטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]