ג'פרי הינטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'פרי הינטון
Geoffrey Hinton
לידה 6 בדצמבר 1947 (בן 76)
וימבלדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי למידה עמוקה, למידת מכונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ה. כריסטופר לונז'ה-היגינס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Andriy Mnih, David C. Plaut, איליה סוצקבר, Christopher K. I. Williams, Volodymyr Mnih, Ruslan Salakhutdinov, Jimmy Ba, Brendan J. Frey, Richard S. Zemel, Radford M. Neal, Yee Whye Teh, Carl Edward Rasmussen, Navdeep Jaitly, George Edward Dahl, Yichuan Tang, Tijmen Tieleman, Abdel-rahman Mohamed, Nina Thiessen, Nitish Srivastava, Evan Whitney Steeg, Andrew Denis Brown, James Martens, Radek Grzeszczuk, Sageev Oore, Kevin Lang, Steven Nowlan, Alberto Paccanaro, Sidney S. Fels, David H. Ackley, Andriy Mnih, Peter Brown, Brian Sallans, Mark Derthick עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית (1998)
  • עמית החברה המלכותית של קנדה (1996)
  • שותף במסדר קנדה (2018)
  • פרס טיורינג (2018)
  • פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2022)
  • פרס הונדה (2019)
  • פרס דיקסון במדעים (2021)
  • מדליית הזהב של קנדה ע״ש גרהרד הרצברג למדע והנדסה (2010)
  • עמית האגודה האמריקאית לבינה מלאכותית (1990)
  • פרס פרנק רוזנבלט של IEEE (2014)
  • פרס הצטיינות במחקר של הוועידה הבינלאומית לאינטלגנציה מלאכותית (2005)
  • פרס רומלהארט (2001)
  • IEEE Maxwell Award (2016)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2016)
  • עמית אגודת המדעים הקוגניטיביים
  • IEEE Neural Networks Pioneer Award עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'פרי אוורסט הינטון (אנגלית: Geoffrey Everest Hinton; נולד ב-6 בדצמבר 1947) חבר כבוד ב"מסדר קנדה", "החברה המלכותית בלונדון" ו"החברה המלכותית של קנדה", הוא פסיכולוג קוגניטיבי אנגלי-קנדי ומדען בתחום מדעי המחשב. פרסומו העיקרי של ג'פרי נובע מתרומתו למדע בתחומי רשתות נוירונים מלאכותיות. מאז 2013, ג'פרי פעיל בעיקר ב"גוגל" וכחוקר באוניברסיטת טורונטו.

ג'פרי התפרסם, בין השאר, בהמשך למאמר שכתב ביחד עם חוקרים נוספים, ב-1986. המאמר שלהם עסק באלגוריתם "פעפוע לאחור" כשיטה לאימון רשתות נוירונים מלאכותיות. רבים בקהיליית מפתחי רשתות הנוירונים המלאכותיות מתייחסים אל ג'פרי כאל "הסנדק" של התחום[1]. ניצחונו של אלכס קריזבסקי, סטודנט של ג'פרי, בתחרות זיהוי עצמים "אימאג'נט" (אנ'), ב-2012, נחשב לאירוע שהביא את נושא רשתות העצבים המלאכותיות/ למידה עמוקה/ בינה מלאכותית אל המודעות הציבורית בתקופה הנוכחית - מה שהביא לגל התעניינות עצום בתחום.

באפריל 2023, ג'פרי התפטר ממשרתו ב"גוגל" והחל להתבטא על הסכנות שהבינה המלאכותית עלולה להביא איתה. בין השאר, ג'פרי מציין את היכולת של המודלים ללמוד האחד מהשני, העובדה שניתן "להעתיק" את המודל ממחשב למחשב (הן הארכיטקטורה והן המשקלים). תכונה הגורמת לזה שהם, המודלים, ברי שכפול מצד אחד ונצחיים מצד שני - ביחד עם התנהגויות מתהוות שאיש לא ציפה להן, בעיקר בהקשר למודלי השפה הגדולים - כל אלו ביחד, הביאו אותו למחשבה שלא מדובר בניסיון "בינוני" לחקות את מוח האדם - אלא שמדובר במשהו אחר, שיש לו מאפיינים מסוכנים ואם הוא לא "יטופל" בצורה נכונה - הוא עלול לסכן את גורל האנושות וזאת מכיוון שהמודלים עלולים להגדיר לעצמם את פונקציות המטרה וכבר היום יש להם יכולות בתחום ההנמקה וקבלת ההחלטות שאיש לא צפה, כמו גם יכולת לעבור מגוון גדול של "מבחני אינטליגנציה"[2].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינטון הוא צאצא של ג'ורג' בול, מתמטיקאי ופילוסוף בריטי, מאבות הלוגיקה המודרנית ויוצר האלגברה הבוליאנית המהווה את יסוד מדעי המחשב. הוא גם צאצא של James Hinton, רופא כירורג, סופר ואביו של המתמטיקאי Charles Howard Hinton. אביו של ג'פרי הוא חוקר החרקים האורד הינטון H. E. Hinton שהיה ידוע באהבתו החריגה לחיפושיות. אשתו של הינטון נפטרה ב-1994 ממחלת סרטן השחלה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי השלים תואר ראשון ב-1970, בקינגס קולג' (קיימברידג'). את הדוקטורט בבינה מלאכותית ג'פרי עשה באוניברסיטת אדינבורו, בהנחייתו של כריסטופר לונגה-היגינס Christopher Longuet-Higgins

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהשלים את הדוקטורט, ג'פרי עבד באוניברסיטת ססקס, באנגליה (University of Sussex), באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובאוניברסיטת קרנגי מלון. ג'פרי היה אחד מהמייסדים של תחום הנוירולוגיה החישובית ביוניברסיטי קולג' לונדון, במימונה של קרן ההשקעות של גטסבי - Gatsby Charitable Foundation. כיום ג'פרי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו, בפקולטה למדעי המחשב. ג'פרי מחזיק במושב של התאגדות המחקר בקנדה, בתחום למידת מכונה והוא יועץ בתחום "המוח ומכונות לומדות" למוסד הקנדי למחקר מתקדם. ג'פרי העביר קורס ל"בינה מלאכותית" בפלטפורמת הלימוד המקוונת, קורסרה, ב-2012. ממרץ 2013, ג'פרי מחלק את זמנו בין גוגל לבין האוניברסיטה.

ג'פרי פרסם למעלה מ 200 מאמרים בעיתונות מדעית שפרסומיה מבוקרים על ידי מדענים מהתחום[3].

ביחד עם חוקרים נוספים, ג'פרי פיתח את אלגוריתם הפעפוע לאחור, את מכונות בולצמן, ייצוגים מבוזרים, מכונות הולצמן. ב-2007, ג'פרי פרסם מאמר מפורסם בנוגע ללמידה בלתי מונחית. ב-2017, ג'פרי פרסם ז'אנר חדש של רשתות נוירונים להן הוא קורא: "רשתות נוירונים מכומסות" (Capsule neural network), לדבריו, סוף, סוף, הוא הגיע לארכיטקטורה ש"באמת עובדת"[4]. הרעיון העיקרי של ז'אנר חדשני זה, הוא, ככל הנראה, חיקוי יותר מוצלח של המוח האנושי על ידי בניית ארכיטקטורה היררכית של רשתות נוירונים האחת "מעל" לשניה[5].

באפריל 2023 פרש הינטון מגוגל, תוך שהוא מזהיר מפני הסיכונים שמציבה הבינה המלאכותית[6].

סטודנטים בולטים שביצעו מחקרים תחת הנחייתו כוללים את איליה סוצקבר Ilya Sutskever, מי שהיה שותף לבניית AlexNet, רשת הנוירונים שניצחה בתחרות זיהוי העצמים "מעל" האימג'נט ImageNet, ב-2012. אירוע שלדעת רבים מהעוסקים בתחום הביא לפריצת נושא הבינה מלאכותית לתודעה הציבורית. סטודנט נוסף שלו הוא יאן לקון Yann LeCun שהייתה לו תרומה גדולה לתחום הבינה מלאכותית[7] וכיום הוא עומד בראש תחום הבינה מלאכותית, בחברת פייסבוק.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינטון היגר מארצות הברית לקנדה על רקע התנגדותו למדיניות של הנשיא רונלד רייגן והתנגדותו למימון ביטחוני של נושאי בינה מלאכותית. הינטון חתם על עצומות נגד פיתוח נשק אוטונומי. בהתייחס לסכנה הקיומית שה"בינה מלאכותית" עלולה להביא איתה, הינטון בדרך כלל נמנע להביע דעה בציינו שלתת תחזית ליותר מחמש שנים קדימה זה לא אחראי. יש הטוענים כי הוא מחזיק בדיעה שסכנה זו רלוונטית רק עוד הרבה עשרות שנים קדימה (סביב השנה 2070) ואולם יש סכנה גדולה שהמימסד הביטחוני יעשה שימוש בטכנולוגיה לרעה. הינטון ציין גם שלהערכתו, כבר היום, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית של אמריקה עושה שימוש בטכנולוגיות דומות.

בתשובה לשאלה של Nick Bostrom, "אם אתה כל כך מודאג מההשלכות של העיסוק בבינה מלאכותית, למה אתה עוסק בזה", הינטון ענה: "האמת היא שאני לא יכול לעמוד בפיתוי של גילוי דברים חדשים" ובכך הוא רמז לדבריו של רוברט אופנהיימר במענה לשאלה על פרויקט מנהטן.

בתשובה לשאלה, הינטון אמר גם: "אינני שולל את האפשרות שבני האדם ישלטו על מכונות שיש להן אינטליגנציה גבוהה יותר משל אנשים - אם כי אני לא מכיר שמצב כזה שרר בעבר".

בתחילת פברואר 2024, הינטון נתן הרצאה של שעתיים. במהלך ההרצאה הוא הסביר למה לדעתו אינטליגנציה דיגיטלית מבינה שפה ומילים - מכל היבט שאפשר למדוד, בדיוק כמו בני אדם, למה אינטליגנציה דיגיטלית מאפשרת לרובוטים להחליף ביניהם את המישקולים של המודלים - ולכן, הם יכולים ללמוד אחד מההתנסויות של השני - שלא כמו בני אדם ובהתאם, למה זו תופעה שעלולה להיות מסוכנת. במהלך ההרצאה הוא מציין שלמיטב שיפוטו היה נכון להפסיק את הפיתוח של התחום עד לאסדרתו, לכפות על החברות והממשלות להשקיע לפחות 30% מהמשאבים שלהם בתחום הבטיחות[8].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינטון קיבל מספר גדול של פרסים לאורך הקריירה שלו והבולט שבהם הוא פרס טיורינג, הפרס שנחשב לפרס המקביל לפרס נובל בתחום המחשוב, ב 2018[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'פרי הינטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמר באתר אוניברסיטת טורונטו
  2. ^ ראיון עם פרופ' ג'פרי הינטון מה 05.05.2023
  3. ^ רשימת כל המאמרים של ג'פרי ב"גוגל סקולר"
  4. ^ מאמר באתר Futurism
  5. ^ קורות חיים של ג'פרי
  6. ^ מן, יובל (2023-05-01). ""הסנדק של ה-AI" עוזב את גוגל ומזהיר מפני העתיד". Ynet. נבדק ב-2023-05-02.
  7. ^ פרויקטים ומחקרים של יאן לקון, באתר האינטרנט שלו
  8. ^ סרטון יו-טיוב, הרצאה של הינטון מפברואר 2024, שעתיים
  9. ^ מאמר לציון הפרס באתר ה"ניו יורק טיימס" מה 27 במרץ 2019