ג'פרי הינטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'פרי הינטון
Geoffrey Hinton
Deep Thinkers on Deep Learning (cropped to Geoffrey Hinton).jpg
לידה 6 בדצמבר 1947 (בן 72)
וימבלדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי למידה עמוקה, למידת מכונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ה. כריסטופר לונז'ה-היגינס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Andriy Mnih עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית
  • פרס פרנק רוזנבלט של IEEE
  • פרס רומלהארט (2001)
  • פרס הצטיינות במחקר של הוועידה הבינלאומית לאינטלגנציה מלאכותית (2005)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2016)
  • עמית האגודה האמריקאית לבינה מלאכותית
  • עמית אגודת המדעים הקוגניטיביים
  • מדליית הזהב של קנדה ע״ש גרהרד הרצברג למדע והנדסה (2010)
  • שותף במסדר קנדה
  • עמית החברה המלכותית של קנדה
  • פרס טיורינג (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'פרי אוורסט הינטון (אנגלית: Geoffrey Everest Hinton; נולד ב-6 בדצמבר 1947) חבר כבוד ב"מסדר קנדה", "החברה המלכותית בלונדון" ו"החברה המלכותית של קנדה", הוא פסיכולוג קוגניטיבי אנגלי-קנדי ומדען בתחום מדעי המחשב. פרסומו העיקרי של ג'פרי נובע מתרומתו למדע בתחומי רשתות נוירונים מלאכותיות. מאז 2013, ג'פרי פעיל בעיקר ב"גוגל" וכחוקר באוניברסיטת טורונטו.

ג'פרי התפרסם, בין השאר, בהמשך למאמר שכתב ביחד עם חוקרים נוספים, ב-1986. המאמר שלהם עסק באלגוריתם "פעפוע לאחור" כשיטה לאימון רשתות נוירונים מלאכותיות. רבים בקהיליית מפתחי רשתות הנוירונים המלאכותיות מתייחסים אל ג'פרי כאל "הסנדק" של התחום[1]. ניצחונו של אלכס קריזבסקי, סטודנט של ג'פרי, בתחרות זיהוי עצמים "אימאג'נט" (אנ'), ב-2012, נחשב לאירוע שהביא את נושא רשתות העצבים המלאכותיות/ למידה עמוקה/ בינה מלאכותית אל המודעות הציבורית בתקופה הנוכחית - מה שהביא לגל התעניינות עצום בתחום.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינטון הוא צאצא של ג'ורג' בול, מתמטיקאי ופילוסוף בריטי, מאבות הלוגיקה המודרנית ויוצר האלגברה הבוליאנית המהווה את יסוד מדעי המחשב. הוא גם צאצא של James Hinton, רופא כירורג, סופר ואביו של המתמטיקאי Charles Howard Hinton. אביו של ג'פרי הוא חוקר החרקים האורד הינטון H. E. Hinton שהיה ידוע באהבתו החריגה לחיפושיות. אשתו של הינטון נפטרה ב-1994 ממחלת סרטן השחלה.


חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי השלים תואר ראשון ב-1970, בקינגס קולג' (קיימברידג'). את הדוקטורט בבינה מלאכותית ג'פרי עשה באוניברסיטת אדינבורו, בהנחייתו של כריסטופר לונגה-היגינס Christopher Longuet-Higgins

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהשלים את הדוקטורט, ג'פרי עבד באוניברסיטת ססקס, באנגליה (University of Sussex), באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובאוניברסיטת קרנגי מלון. ג'פרי היה אחד מהמייסדים של תחום הנוירולוגיה החישובית ביוניברסיטי קולג' לונדון, במימונה של קרן ההשקעות של גטסבי - Gatsby Charitable Foundation. כיום ג'פרי הוא פרופסר מן המניין באוניברסיטת טורונטו, בפקולטה למדעי המחשב. ג'פרי מחזיק במושב של התאגדות המחקר בקנדה, בתחום למידת מכונה והוא יועץ בתחום "המוח ומכונות לומדות" למוסד הקנדי למחקר מתקדם. ג'פרי העביר קורס ל"בינה מלאכותית" בפלטפורמת הלימוד המקוונת, קורסרה, ב-2012. ממרץ 2013, ג'פרי מחלק את זמנו בין גוגל לבין האוניברסיטה.

ג'פרי פרסם למעלה מ 200 מאמרים בעיתונות מדעית שפרסומיה מבוקרים על ידי מדענים מהתחום[2].

ביחד עם חוקרים נוספים, ג'פרי פיתח את אלגוריתם הפעפוע לאחור, את מכונות בולצמן, ייצוגים מבוזרים, מכונות הולצמן. ב-2007, ג'פרי פרסם מאמר מפורסם בנוגע ללמידה בלתי מונחית. ב-2017, ג'פרי פרסם ז'אנר חדש של רשתות נוירונים להן הוא קורא: "רשתות נוירונים מכומסות" (Capsule neural network), לדבריו, סוף, סוף, הוא הגיע לארכיטקטורה ש"באמת עובדת"[3]. הרעיון העיקרי של ז'אנר חדשני זה, הוא, ככל הנראה, חיקוי יותר מוצלח של המוח האנושי על ידי בניית ארכיקטוריה היררכית של רשתות נוירונים האחת "מעל" לשניה[4].

סטודנטים בולטים שביצעו מחקרים תחת הנחייתו כוללים את איליה סוצקבר Ilya Sutskever, מי שהיה שותף לבניית AlexNet, רשת הנוירונים שניצחה בתחרות זיהוי העצמים "מעל" האימג'נט ImageNet, ב-2012. אירוע שלדעת רבים מהעוסקים בתחום הביא לפריצת נושא הבינה מלאכותית לתודעה הציבורית. סטודנט נוסף שלו הוא יאן לקון Yann LeCun שהייתה לו תרומה גדולה לתחום הבינה מלאכותית[5] וכיום הוא עומד בראש תחום הבינה מלאכותית, בחברת פייסבוק.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינטון היגר מארצות הברית של אמריקה לקנדה על רקע התנגדותו למדיניות של הנשיא רונלד רייגן והתנגדותו למימון ביטחוני של נושאי בינה מלאכותית. הינטון חתם על עצומות נגד פיתוח נשק אוטונומי. בהתייחס לסכנה הקיומית שה"בינה מלאכותית" עלולה להביא איתה, הינטון בדרך כלל נמנע להביע דעה בציינו שלתת תחזית ליותר מחמש שנים קדימה זה לא אחראי. יש הטוענים כי הוא מחזיק בדיעה שסכנה זו רלוונטית רק עוד הרבה עשרות שנים קדימה (סביב השנה 2070) ואולם יש סכנה גדולה שהמימסד הביטחוני יעשה שימוש בטכנולוגיה לרעה. הינטון ציין גם שלהערכתו, כבר היום, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית של אמריקה עושה שימוש בטכנולוגיות דומות.

בתשובה לשאלה של Nick Bostrom, "אם אתה כל כך מודאג מההשלכות של העיסוק בבינה מלאכותית, למה אתה עוסק בזה", הינטון ענה: "האמת היא שאני לא יכול לעמוד בפיתוי של גילוי דברים חדשים" ובכך הוא רמז לדבריו של רוברט אופנהיימר במענה לשאלה על פרויקט מנהטן.

בתשובה לשאלה, הינטון אמר גם: "אינני שולל את האפשרות שבני האדם ישלטו על מכונות שיש להן אינטליגנציה גבוהה יותר משל אנשים - אם כי אני לא מכיר שמצב כזה שרר בעבר".

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינטון קיבל מספר גדול של פרסים לאורך הקריירה שלו והבולט שבהם הוא פרס טיורינג, הפרס שנחשב לפרס המקביל לפרס נובל בתחום המיחשוב, ב 2018[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'פרי הינטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]