ג'קומו קזנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ג'קומו קזנובה
Giacomo Girolamo Casanova
Casanova ritratto.jpg
לידה 2 באפריל 1725
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1798 (בגיל 73)
צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Giacomo Girolamo Casanova עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, משורר, ספרן, בנקאי, מחבר רומנים, דיפלומט, סופר, מחבר, הרפתקן, אוטוביוגרף עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Jeanne-Marie Latour עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Leonilda Castelli, Cesarino Lanti עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום איטלקים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ההיסטוריה של חיי, סיפור בריחתי מבתי הכלא של הרפובליקה הונציאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר הדרבן המוזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קזנובה בשנת 1788

ג'קומו ג'ירולמו קזנובהאיטלקית: Giacomo Girolamo Casanova‏; 2 באפריל 1725 בוונציה4 ביוני 1798 בדוכצוב, Duchcov בבוהמיה) היה סופר והרפתקן איטלקי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזנובה גורש מסמינר לכמרים. הוא היה חייל, מטיף, מרגל, מוזיקאי, קלפן ואלכימאי והתפרנס בעיקר בזכות נשים שנפלו שבי בקסמיו.

בשנת 1755 נעצר ונכלא קזנובה בוונציה לאחר שהצטברו נגדו תלונות והלשנות לגבי עיסוקיו בתורת הנסתר, קשריו עם שגרירים זרים, חברות בארגון הבונים החופשיים ופגיעה במוסריותן של נשים נשואות. כמקובל בתקופה הנדונה, לא פורטו סעיפי האישום נגדו ואפילו לא נקבע מה יהיה אורך עונש המאסר שהוטל עליו, לכן עד היום יש מחלוקות לגבי הסיבה העיקרית למעצרו. לאחר שנה הצליח להימלט ועבר לפריז, שם, בהשפעת המלכה מרי אנטואנט, התמנה כמנהל הלוטו הצרפתי. לאחר כמה שנים יצא לנדודים ברחבי אירופה והתיידד עם רבים מהאישים הידועים של תקופתו. קזנובה ניהל אולי קשר אינטימי גם עם אווה פרנק - בתו המהוללת ביופיה של המנהיג השבתאי מעורר המחלוקת יעקב פרנק. בסופו של דבר היה לספרן בטירת הרוזן ולדשטין, דוכס בוהמיה.

קזנובה כתב ספרים רבים והמפורסם שביניהם הוא "ההיסטוריה של חיי", זיכרונותיו שנכתבו ב-12 כרכים ומכילים מידע רב על חיי החברה של תקופתו ועל מנהגיה. בזיכרונותיו מספר קזנובה בין היתר על הנשים הרבות שהיה איתן בקשר. מעלליו בתחום זה תרמו להפיכת שמו למושג המתאר גבר בעל הצלחה בפיתוי נשים ואף שימשו השראה עבור יוצרים רבים.

דמותו במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולונוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1927 : קזנובה - בבימוי אלכסנדר וולקוף Casanova"
  • 1933 : קזנובה - Casanova - בבימוי רנה בארבריס
  • 1946 : ההרפתקאות של קזנובה Les Aventures de Casanova בבימוי ז'אן בואייה
  • 1948 : האביר המסיתורי" Le Chevalier mystérieux, בבימוי ריקרדו פרדה, בכוכבו של ויטוריו גסמן
  • 1954 : הלילה הגדול של קזנובה - La Grande Nuit de Casanova בבימוי נורמן ז. מקליאוד
  • 1955 : הרפתקאותיו ואהבותיו של קזנובה Les Aventures et les Amours de Casanova, בבימוי סטנו
  • 1965 : קזנובה 70 - Casanova 70 , בבימוי מריו מוניצ'לי, בכיכובו של מרצ'לו מסטרויאני
  • 1969 :קזנובה, מתבגר בוונציה Casanova, un adolescent à Venise, בבימוי לואיג'י קומנצ'יני
  • 1976 : קזנובה של פליני Il Casanova di Federico Fellini בבימוי פדריקו פליני
  • 1982 : הלילה בווארן La Nuit de Varennes, - לפי ספרו של ניקולא רטיף דה לה ברטון בבימוי אטורה סקולה ו ז'אן-לואי בארו) et בכיכובו של מרצ'לו מסטרויאני
  • 1992 : שובו של קזנובה ' Le Retour de Casanova בבימוי אדוארד נירמאנס
  • 2005 : קזנובה - Casanova בבימוי לאסה הלסטרם, בכיכובו של הית' לדג'ר
  • 2014 : וריאציות קזנובה - Casanova Variations , film de בבימוי מייקל סטרמינגר, עם השחקן ג'ון מלקוביץ'
  • '2019 : האהבה האחרונה Le Dernier Amour, בבימוי בנואה ז'אקו, עם ונסאן לנדון

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1906 - הרמן הסה - הרומן "התשובה של קזנובה" (Casanovas Bekehrung)
  • - ארתור שניצלר - הנובלה "שובו של קזנובה" (Casanovas Heimfahrt)

מופעי במה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2016 - אופרת פסטיצ'ו "קזנובה" מאת ג'וליאן פרקינס וסטיבן פטיט - בוצעה בבכורה במסגרת סדרת Barocco Unwrapped בקינס פלייס בלונדון

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קזנובה, סיפור חיי, תרגום: אורלי אגרנט, הוצאת אסטרולוג, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.